בראש ובראשונה להראות אמפתיה, תמיכה ואהדה לבעיה של הילד, שהיא מובנת ורבים שותפים לה - גם מבוגרים. 

שנית - יש אינספור אפשרויות לסתדר: לחתוך כדור לכמה חלקים, לרסק כדור, לשפוך את האבקה שבתוך הקפסולה  לכפית. ובכלל - מה הבעיה עם סירופ? וואלה - אמן שאלה יהיו הצרות שלי עם הילדים בחיים 

קודם כל, אוירה רגועה, בלי לחץ ונסיונות כפיה - כי זה ממש "מכווץ" אותו וגורם שבאמת לא יוכל.

כל זמן שיש סירופ מתאים - אין בעיה.

מגיל מסוים זה לא מספיק וגם לא טעים לו.

אפשר אז לרסק ולשים בתוך תרכיז עם טיפה מים.

אח"כ להציע לחלק את הכדור לארבע, להראות בנחת שזה בגודל של שקד מרק, שכאשר הוא בולע תפוז - מכניס חתיכות יותר גדולות.. ולהציע לשים על הלשון ולשתות מים. להבטיח מראש: אם לא ילך - לא נורא, ננסה בעוד כמה זמן שוב.

בדרך כלל זה "מחסום פסיכולוגי": פעם ניסה זה נתקע לו והוא מפחד שוב. או שמראש הוא לא תופס איך זה ייבלע. ברגע שיעבור חויה חיובית, זה כבר ישנה את המצב.   לכן "לריב איתו" רק מבצר אותו בעמדתו. זה צריך לבוא מבפנים.  צריך גם להסביר לילד שאחרי שיתנסה - כבר לא ירצה דרך אחרת, כי זה הכי פחות בעיה מבחינת הטעם. ואז להסכים יחד איתו איך מגיעים לזה.למשל, כמו שאמרנו, חלק קטן מאוד של כדור. להראות איפה שמים על הלשון.  

גם ההורים שלי הכריחו אותי בתור ילדה וזה גרם לי רק עוגמת נפש. למעשה עד היום (כן כן בגילי המתקדם) קשה לי עם חלק מהכדורים שיש בשוק ולחלקם אני מחפשת אופציה בסירופ אם מוכרחים. לעתים אני מחפשת כדורים קטנים במיוחד שנוחים לבליעה ומותאמים בד"כ לילדים (נפוץ בתוספי תזונה אבל לא רק. למשל אני לוקחת אומגה 3 מדי פעם בכמוסות כאלו ). תנו לו בקצב שלו, תציעו הצעות- אבל אל תכריחו. חוץ מאווירה עכורה זה לא ייתן כלום...

וזה סיוט. כל החיים אני סובלת מזה. אבל לעג ולחץ רק מגבירים את הבעיה. תהיו חכמים ותניחו לו, אחרת זה באמת יתקבע לו לתמיד.

בואי, נעשה חיוך - ואז זה יצליח... וזה בדיוק כך: מחייכת ו.. הופ, בולעת.  אבל זה בא מתוך שיש אמון, נחת..

הטעם המר.

הכי קל לבלוע כדור עם משהו ש"יחליק" אותו: כפית יוגורט או שמנת.

ועוד טיפ: לא לנסות לדחוף כדור כמה שיותר עמוק, להפך, לשים אותו על קצה הלשון. תבדקו, זה עוזר.

והכי חשוב (מצטרפת לכולם) - לא ללחוץ על הילד.

בהצלחה!

בעלון לצרכן או לשאול את הרוקח.

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה כשאבא שלי מנסה ללמד אותי לבלוע כדורים... 

ובאיזשהו שלב, כשהייתי כבר נערה החלטתי שנמאס לי, קניתי סוכריות תיק-תק ופשוט התאמנתי עד שלמדתי.

אבל זה בא ממני, אילולי רציתי בעצמי ללמוד אני לא בטוחה שזה היה הולך

(כמובן שכל סוג של סוכריות קטנות יתאים)

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...