יש לי חברה שיש לי ידיד והם כל הזמן ביחד ומתנהגים כמו חברים ואני לא מבינה באמת איך הם מתכחשים לזה שהם חברים.
ובקשר למה שאמרת למה לא לעשות שיחות נפש עם בנים בשבט-ברור שזה מותר אבל עדיף שלא תגעי בנושאים שלא מתאימים וגם לא אל פנים מול פנים זה מחרפן אותם.
וגם אותי בעיקר בזמן האחרון השאלה הזאת עלתה לי לראש?.
מה רע בחבר-גם לי היו הרבה יחסית ידידים אבל היה מישהו שקצת ניסה לדבר איתי בקיץ האחרון(אני לא בטוחה שהבנתי נכון,איך הוא הרגיש כלפי)אבל הבנתי לגבי שאני לא רוצה את המשחקים האלו כי אני יודעת בסופו של דבר הוא ימצא חן בעייני ואני בעיניו.
ואני חושבת שאולי גם הוא מרגישש בגלל זה הוא גם קצת הפסיק לדבר איתי כמו פעם ברגע שמתחילים להגיע לגיל ההתבגרות הכול משתנה,בנים מתחרפנים שהם רואים בנות שהם מחבבים.
וגם אני שאני רואה מישהו שמוצא חן בעייני אני מסמיקה כמו עגבניה אני לא יכולה להתנהג נורמלי וגם זה יכול להגיע למצבים לא נעימים תאמיני לי כמו שקרה לי.
אם את רוצה לשמוע את הסיפור המלא דברי איתי בפרטי.
נ.ב:מותר לדבר עם בנים אבל לא הרבה(שיחות קלות ולא קולחות)פשוט גם להיזהר לא להגיע למצבים מביכים ולא למשוך את החוט יותר מדי,לבנים זה מאוד קשה להתעלם לבנות שהם מחבבים ברגע שבת משתפת פעולה הבן נגרר(מישהו סיפר לי).
את ל א צריכה לעצור את עצמך טבע האדם להימשך אליהם.
לעוד דברים דברי בפרטי אשמח לשמוע.