איך לקרוא לבעיה שלך ואני לא רוצה שתגידי לי(שאת לא כזאת).

אבל ישנם הרבה ילדים(כמובן שזה לא אשמתם)סובלים מקשב וריכוז קשה להם להתרכז ולהקשיב והם כל הזמן יוצאים החוצה מישום שקשה להם להיות בכיתה ולהתרכז הרבה זמן בלי להפריע בלי לצאת.

המון ילדים סובלים מזה אני בעייקר חושבת שזה מהשפעת הטכנולגיה.

אני מכיר ה ילד שלמד איתה באותה כיתה בו' כל הזמן הפריע ולא הפסיק לצאת מהכיתה הוא לא הצליח לשבת בכיתה אבל הוא גאון הוא קיבל ציונים מעולים.

זה הפרעה של הפראקיטביות לכי או ליועצת (באולפנה שלך ותטפלי בבעיה)או שתלכי לאיבחון לבדוק את זה.

אבל זה לא הופך אותך למוגבלת להמון אנשים יש את הבעיה הזאת הם לא מצליחים לשבת בכיתה  יש לי גם חברות שסובלות מהבעיה הזואני לא כזאת גאונה גדולה אולי  אני מקשיבה ולא יוצאת אבל לפעמים אני גם לא מתרכזת זה עדיין לא מוכיח שאני יודעת זה הכול בסוף בעניין בתירגול בבית.

בסופו של דבר יגידו לך לקתת רטלין אבל אני לא ממש ממליצה זה תלוי באיה מצב את.

אל תתרגשי אני מכירה המון בנות כאלו לא באשמתם אבל בנות טובות וחמודות

תפני ליועצת או להוריך וספרי להם שזה מציק לך ואני יכולה להבין זה משפיע מאוד  על הלימודים,ואל תדחי את הבעיה הזאת,או לפתור אותה זה בשבילך.

יכול שזה לא קשור לזה נסי לבחןון את זה ולקרוא על זה באינטרנט.

אני אקדים ואומר שכבר די הרב זמן לא הבעתי את עצמי ככה אז אולי זה יצא מוקצן, אז סליחה.

ככה, אני לא מדברת סתם, אני מוגדרת "לקוית קשב וריכוז" יש לי מה שנקרה ADD ליקוי בקשב ועודף ריכוז... ולא אני לא "סובלת מADD" אני לא סובלת מההפרעה, אני אפילו נהנת ממנהץ אני סובלת מאנשים שמגדירים אותי "סובלת" מ"בעיה" ושמצדיקים את זה, אומרים ש"זאת לא אשמתה" ו"היא פשוט כזאת" כי באמת, עם יחס כזה, מי יכול להרגיש "כמו כולם"??

ב"ה, אפעם לא הרגשתי שונה, אני באה ממשפחה שכולם בה עם ADD / ADHD (ליקוי קשב וריכוז/ ליקוי קשב וריכוז והיפראקטביות...) וב"ה אמא שמבינה עניין ויודעת להסביר למורות מה זה היצור הזה.. ומה זה הפער בין הידע ליכולת...

כן, לקח לי קצת זמן להבין שלא כולם ככה. ושיש כאלה שיכלים לשבת אחה"צ לעשות שיעורים ברבע שעה... אז נכון שם לא נהנים.. אבל זה כן יותר קל להם מאשר לי.. ושיש כאלה שיכולים לזכות את לוח הכפל בעלפה תוך יומיים, ואני ,שנים.. ועדיין לא זוכרת..  כמו שאנשים לא מבינים למה אני מעדיפה גאומטריה על אלגברה ואיך אני מריצה הוכחות כ"כ מהר.. (אנשים זה כולל ת'מורה....) 

"בסופו של דבר יגידו לך לקחת ריטלין אבל אני לא ממש ממליצה זה תלוי באיזה מצב את" (ציטוט...)

ושוב אני יוצאת נגדך... לא.. אני לא בעד ריטלין, לא מעודדת את זה בכלל (ולפני שתשאלו.. כן,אני לוקחת...) אבל מה זאת האמירה הזאת "בסופו של דבר יגידו לך לקחת ריטלין" זה כ"כ לא נכון! והבעיה היא בכלל, בינימו על כל פתק שהתלמיד מעביר שולחים אותו לאבחון, והרבה מהמאבחנים גם לא לגמרי יודעים.. וזה מגיע למצב שאנשים שאצלם זה אמיתי, צריכים לשכנע ת'מאבחן בבעיה שלהם..

אפשר לחיות בלי ריטלין. אפשר.  וזה הרבה יותר קשה. כן. אבל זה לא שעם הריטלין (או כל דבר בסגנון..)החיים קלים...

אז בבקשה. שימו לב לעצמכם. איך אתם מתייחסים. כי מה שונה בי? כלום! באמת!

"לא באשמתם אבל בנות טובות וחמודות" כאילו מה?? הפרעה בריכוז מוציא ת'בנאדם זבל??

אז יש "בעיה" יש הבדל. אני לא מכחישה.. אבל יש דרך להתייחס לזה.  כשאני קוראת ת'תגובה שלך אני באמת מרגישה בנאדם דפוק שבפוקס מצא חברים.

אין לי סבלנות לחזור על מה שכתבתי. מקווה שהמסר עבר..

אשמח לנסות לעזור לך.

בעיקרוןיש לי בעיית קשב וריכוז..וגם דיברתי עם ההורים שלי..הם מנסים לעזור לי..אבל מה אני יעשה שאני מנסה להיות בכיתה..אבל לא מצליחחה??!הם מצפים שאני אהיה שם..אבל אני לא מסוגלת..הם אומרים לי שאין דבר כזה לא להיות בכיתה..אבל מה לעשות שאני לא יכולה????!!הם אומרים לי שאם הצלחתי שנה שעברה אז אני יכולה גם השנה..אבל לשנה שעברה נתתי את כל הכוחות שלי כדי לעבור את הבגרות בציון 70 לפחות..בשבילי זה 100..ועכשיו..אין לי כוח אפילו להשקיע לזה..אאווופפ..אני פשוט מבולבלת..ולא יודעת מה לעשות..

רק שאני לא שם בשביל ההורים.. אני שם כי.. לודעת.. כי חייבים..

רוצה להצליח ללמוד אבל לא מצליחה..

בעזהי"ת

70 זה 70 לימודים, 70 צבא, 70 אישה. אתה רוצה אישה 70? לא, אתה רוצה אישה 100, נכון? אז 100 זה לימודים 100, צבא 100, אישה 100.'
'לא נופל מ-100.'

[תיכון ההזדמנות האחרונה]

סתם אסוציאציה.

ראיתי את זה בדיוק היום וזה היה לי בראש..

חח..

סורי על הניצלוש..

את יכולה יותר תאמיני לי את פשוט צריכה ללמוד הרבה בבית לצערי זה מה שיכול לפתור את הבעיה שלך הרבה מורים פרטיים או שצריך לצערי לתת לך תרופה שתרגיע אותך.

צמחי באח אימא שלי תמיד נתנה לי.

יכול להיות שיש לך גם חרדת בחינות היה לי בכיתה ח'  זה עבר!.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...