על מאכל עונתי כגון סופגנייה, קרמבו, אוזני המן, עוגיות של פסח, וכו'?
האם בביקור בלוד מקיימים את הפסוק "אל תירה עבדי יעקב"?
על מאכל עונתי כגון סופגנייה, קרמבו, אוזני המן, עוגיות של פסח, וכו'?
האם בביקור בלוד מקיימים את הפסוק "אל תירה עבדי יעקב"?
לא, אבל ערבים בלוד מקיימים, בהידור וברוב עם הדרת נשק, את הפסוק בבראשית על ישמעאל: "והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו."
ברכת שהחיינו מברכים על מאכל עונתי אשר מוגדר כי בא רק פעם בעונה ועכשיו זהו עונתו החדשה כגון אבטיח בקיץ
אשר למרות כל טעמו הטעים איננו בנמצא בחורף או עוגיות פפושדו שנמצאות רק בפסח.
אבל במקרה דנן עוד טרם יצא ימים נוראים של חודש תשרי כבר החלו צצים זריזים מקדימים לסופגניות ואם תלכו לחנות בסמטאת רחמסטריקנא במאה שערים תראו גם קרמבו בחודש תמוז!
על כן בצורה מובהקת יש לחלק בין כל מאכל ומאכל בשאלה שלך!
ובמאכלים הקשורים אלינו עכשיו קרי קרמבו וסופגנייה אין להגיד כי מאכלים אלה הם עונתיים במוצהר ולכן אין לברך עליהם שהחיינו!
סופגנייה לא נקראת עונתי משום שאחינו יהודי אמריקא נוהגים לאכול סופגנייה מחוררת (בלעז דונעטס)?
ולגבי הקרבו קשיא משום שהוא אינו בקיץ שכן טבעו להנמס בקיץ. אולי בירושלים שקרירות בה ואין בה לחות ניתן יהיה למצוא קרבו בתמוז אך נדיר הדבר. וד"ל.
שעל המאכל עצמו לא חלה חובת ברכה כלל, שכן תוכלי למצוא סופגניות ואוזני המן במאפיות הקונדיטורי"ע בכל השנה כולה, ולמה תחיל החבאתם מחלונות הראוה בשל שיקולי פרקמטיא (כלכל"ע בלע"ז) גרידא, חובת ברכה על המאכל. ויש בזה חשש ברכה לבטלה ח"ו.
ומצאתי בכתבי מו"ר שמא חייב בברכת שהחיינו על מצות אכילת הסופגניה. וצ"ע גדול מדוע אינו יוצא בברכת שהחיינו על הנרות, ומ"מ טעם זה אינו אלא בשמונת ימי חנוכה עצמם ולא לפניהם שאז ליכא מצווה.
על מאכלים כאלה, שחזקתם שמעלים בקודש את מאזני השקילה ומוסיפים בקלורי"ע יש לברך "ברוך דיין האמת" ולמי שניצל מהם ונשאר דק כמו שניצל - יש לברך "הגומל"!
הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,
מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.
העונה להגדרות הצניעות ?
אפשר פילאטיס ולא זומבה
כמובן.
ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר
לזוג, הליכון זוגי
נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג
הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש
הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים
של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה
יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם
האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא
על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת
כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים
בגרויות חורף פטור מלספור
והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים
וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה
אנחנו נשארים אחרי היסודי
אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר
בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל
על כן צריך לספור הכל
הרמוניהאחרונהאתם שטוניקים גאוניים
פעם היינו חברות;)
מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.
בשביל הלא מעודכנים
יש לכם ממנו זכרונות טובים?
יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?
תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")
@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?
אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?
זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.
יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד
אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.
אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר
זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.