*לתצפת מה הולך בנוג"ה.
*להציץ בפורום ברסלב.
*לשפוך ת'זבל לנסיונות פעילים.
*להגיד מזל טוב לארי צלוב על מליאת 20 שנים לחייו ועל השבתת תיקוני המקלות.
*לזרוק מידי פעם מחמאה להיא.
*להסמיל (מלשון לעשות סמיילי) בתגובה לב.ש. שנולדה לו אחיינית.
*להכנס לצ'אט המשותף ביציאה מרוממת ולגלות שאין שם אפחד חוץ מ- מי אם לא '11111' 
*לשרשר שירשור שאפחד לא מגיב בו.
*להכנס ולצאת מהאתר.
*לקשקש בשיחה אישית עם איזה טיפוס.
*להגיב בחשדומטיות בפורום בני עקיבא וכ' וכ'.
אנחנו אלה שיושבים פה מול המסך אנחנו אלה שמתלוננים הרבה משרשרים הרבה יציאות.
רגל על רגל לפעמים קצת לא שמים לב כמה אנחנו מפונקים!
יש לנו היכן לשבת, יש לנו יכולת להביט, לקרוא, להבין, להקליד וכ'.
חשבתם פעם על אותם האנשים שחיים ללא חוש מסוים? ללא יכולת מסוימת לא עלינו?!
הם לא מאלה שיכולים תמיד לעשות מה אנחנו עושים פה.
כולנו פה אחד צריכים להודות להקב"ה על המתנות הנפלאות האלה בכל רגע ורגע ובכל יום.
על כל נשימה ונשימה.
"ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו.... אין אנחנו מספיקין להודות לך ד' "
ועדיין עם כל ההודיות שלנו לבורא עולם לא באמת נספיק להודות לו.
ההודיות שלנו הן כאין וכאפס לעומת מה שצריך להודות באמת.~! הלוואי ונצליח..
שיהיה שבת שלום לכולםם!
