קורבנות
במלחמות שאין בהן מכריע
ודינים שאין בהם דיין
רק שטן צוחק ומריע
מרקד בענן של עשן
נשמות טהורות שעולות
קורנות בקרינה אלוהית
מותירות אחריהן שאלות
נעלמות בסערה עוצמתית
ודמותך קרועה על מצעיי
בלילות שאין בהם ירח
מתמזגת התוך דמעותיי
אך כמו חלום פרצופך פורח
גם פריטה פגומה על מיתרי האהבה
שבלכתך דם גם קולם
תזכיר את רגעי האיבה
ותזכיר גם אותך בכולם
ובלילות שאלוהים בשמיים
מוריד מלאכים לעולם
אני מזילה דמעה או שתיים
אך קולי נאלם בקולם
רק צעקתך פועמת בליבי
ולא נותנת לי מנוח
ומותך עוד בוער בקרבי
מטלטליני בסופה עם הרוח
