אם חב"ב הוא חלק משמעותי בסניף שמארגן דברים וכאלה אז השבט נשאר מגובש...

ואם מי שהוא חב"ב רק קוראים לו ככה ולא עושים עם זה כלום אז לרוב זה מתפרק...

גם לי אם את רוצה אפשר לדבר על זה.

גם אני בגרעין וגם אצלי השבט מתפרק למרות שהשבט תמיד היה מפורק.

אצלנו כל השבט נכנס להדרכה, ככה שלא הייתה בעיה..

אבל באופן כללי- צר לי לומר שזה המצב בד"כ.. וזה אפילו נורא הגיוני- אין יותר פעולות ופעילויות בסניף שיהוו מקום למפגש, וצריך להשקיע הרבה יותר בלימודים [בטח כשלומדים בפנימיות ואז ממילא בקושי נמצאים בבית].

בשביל למנוע את זה, חייבים לעשות דברים משותפים- ליזום דברים שעד עכשיו לא חשבתם עליהם.. אם זה חשוב לך- את מוזמנת להתחיל! לאסוף את כל השבט ולקבוע מה עושים.

לשבט שלי זה בדיוק מה שקרה   למרבה הצער.

עכשיו אני כבר בשמינית ועדיין מנסים לאחות את השבט...

מעודדת אני, אה?!  (סורי על הפסימיות..)

זה מעודד לדעת שזאת לא תופעה ייחודית.

יורבית- ניסיתי,אבל הבנות לא רוצות. כנראה שרק לי זה כואב

אני לא מדריך וכל החברים שלי מהשבט הולכים לישבצי"ים ואני ועוד כמה נשארים פשוט בחוץ.

וחברות שלנו באות כל יום לסניף[אלה שלא נכנסו] ולהפך התגבשנו יותר... הם ממש מפרגנות...

|נושם לרווחה|

כרגע אני ועוד מישי מנסות קצת ליזום אבל כנראה שמתישו נצטרך להשלים עם המציאות .

השבט שלי התפרק די מוקדם, אבל היו ת'חזקות שנשארו [ולא. אני לא בינהן. בערך 15 בנות מתוך שבט של 40...]

אבל ההדרכה.. לא יודעת בדיוק.. לא נראלי היא קשורה. פשוט גדלנו, הפסיקו הפעולות.. אז פשוט נשארנו חברות, אבל לא בתור שבט..

אין מה לעשות אני יודעת שאנחנו מושלמווווותתתתתת

מה שלא תגידי,שבט של הרבה בנות לא יכול להיות מגובש עד הסוף,ויתפרק מתישהוא.

אצלנו לדוג' יש 6 בנות בשבט,אז מה שלא עבר עליו לא פירק אותו,למרות ששתיים בהדרכה ואחת בפנימייה.זה סוג של מעבר - חברות,לא שבט.

אנחנו עדיין לא נכנסנו להדרכה בסניף שלנו, אבל נכנסנו רוב השבט להדרכה בסניף מיוחד, של ילדים מיוחדים
ועדיין משתדלים לעשות פעיליות ויש גם את חב"ב, ככה שגם מי שלא מדריכה, יכולה לבוא ולהיות חלק מהשבט.
אבל זה הגיוני שבשלב מסוים כבר הוא לא נשאר בתור שבט אלא בתור חברות.

לנו משתדלים ממש להכניס את כל מי שרוצה להדרכה בסניף, ככה שאם הוא יתפרק זה יקרה מאוחר יותר, ב"ה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....