אשרייך!

אשריך לגמרי!!!!!

קודם כל, אני חושבת שזה ממש לא צנוע לדבר על צניעות!

בטח שלא מנקודת מבט של בנים.

אני חושבת שאתה מציג את כל הבנים כקורבנות ואת הבנות כאיזשהוא אובייקט מפתה שבא להכשיל את הגבר.

אני חושבת שבקטע הזה של צניעות, אנחנו יותר ויותר מתחילים לחקות את העולם הערבי מרוב שאנחנו דנים בזה באובססיביות. בגלל זה יש את "אפנת השלים" במאה שערים צ(נשים שלובשות סדין מעל הבגדים הרחבים כדי להיראות עוד יותר צנועות. יש בזה דמיון רב לבורקה של הערבים).

ואתה מדבר על הבחורה שיש לה ידיד ואיזה מסכן הוא שהוא צריך לשבת ולדבר איתה שיחות נפש כל שבוע ומסביר שהיא צריכה לדעת להפסיק את השיחות האלה. אני חושבת שמו שהביטוי אומר "צריך שניים בשביל לרקוד טנגו" (ביטוי של אמריקאים למי שלא מכיר). אם הוא יודע שהשיחות האלה לא עושות לו טוב, הוא גם יכול להפסיק ואם השיחות עושות לו רע, הוא אשם בזה בידיוק כמו שהיא אשמה. לא כל האחריות נופלת עליה.

ואגב, בקטע הזה של גדרי צניעות יש המון דרגות ותמיד תהיה מישהיא צנועה יותר. ייתכן שאתה תסתכל על מישהיא ותחשוב שהיא ממש לא צנועה ודווקא היא ממש מרגישה השבוע שהיא משתדלת בצניעות.

ותמיד אפשר להוסיף עוד שכבה לבגדים ולהקפיד גם לכסות את הידיים וגם לגלח את השיער ותמיד יהיה מישהוא שיבוא ויגיד שזה עדין לא צנוע מספיק ואז כמובן אפשר גם לבקש מהנשים לשבת בסוף האוטובוס, לעבור לצד השני של הרחוב, לבוא לעשות קניות רק בשעה מסויימת ולהשתדל לא לצאת מהבית כי "כל כבוד בת מלך פנימה" ותמיד יהיו נשים שיעשו את זה כי בסופו של דבר הגברים הם אלה ששולטים.

ואולי אתה צריך להסתכל בתוכך פנימה לבמקום לצפות שאנשים אחרים ישתנו בשבילך אתה תשתנה

אולי הבעיה היא לא אצל נשים לא צנועות אלא אצלך

עצם זה שאתה מרשה לעצמך להרצות לנשים בנושא צניעות מעיד על התעסקות לא בריאה בנושא.

קח צעד אחורה ותבדוק את עצמך

ואז תבדוק אחרים.

שנשים שמוסיפות שכבות

עושות את זה כי הגברים אמרו להם,

('גברים הם אלה ששולטים'? אתמהה!)

אלא כי יש סוג מסוים של גברים ונשים

שנוטים להוסיף בקודש בנושא הזה דוקא,

וזה לא מחייב אף אחד, לא גברים ולא נשים.

אף אחד לא יכול להגיד שאסור ללכת בלי של, למשל.

(אגב, ens, תתעדכני, יש בצבורנו רעלות ממש...)

אבל מה שכן אני מסכים -

זה לא צריך להיות "תגידו לה",

ולא צריך להיות בכלל נושא לדיון.

ואשמח מאוד אם תקראי שוב את הקטע.

כי מסתבר, שאנחנו סה"כ מסכימים.

אלא מה? את מדגישה, קטע שאני אמרתי במפורש (!) שאני לא רוצה להדגיש

אותו והפעם, ואם יש צורך נרחיב עליו. אלא דווקא להדגיש 'היבט' אחר.

ולא. אני גם לא מפיל ת'אחריות על הבנות.

וואו, היי. כולה בקשתי עזרה מאחיות שלי. מי שאחת כזו קרובה מהלב,

מאמין שתרגיש משהו פנימי חוץ מלכעוס עלי שאני מתערב לה בבגדים...

אני אשתנה?

צודקת. אני כל החיים עובד על 'עבודת המידות' וכדו'.

אבל מה הקשר? לכן לא צריך לבקש עזרה?

לכן זה אומר שאין במצב היום פסול? יודעת מה, בואי לא נתווכח על זה,
תקראי שוב ת'קטע ותראי בדיוק מה בקשתי.
זה שיש 'אי צניעות' היום - זו מציאות. אי אפשר להתווכח עם זה.

גם זה שכולנו צריכים להשתנות זו מציאות.

אגב, אם היית מבינה מאיפה 'ההרצאה' הזו נעבה מתוכי,

אי אבאל'ה, מסתבר שהיית מדברת אחרת...

ובכל מקרה, רק בקשתי לבקש עזרה מאחיות אהובות שלי.

מי שלא יכולה או מתנגדת, לא כעסתי עליה ולא בקשתי כלום מעבר.

או בקיצור - בבקשה תקראי שוב ת'קטע עם דגש על כל מילה שנכתבה מהלב.

תודה רבה. חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה לכל עם ישראל! (:

חיזקת ממש...

אשריך לדמרי אחי היקר!

שלא תהיה בצבע לבן!

לא חבל לפספס את המשפט היפה הזה של הרב ארוש?!

(ואצלכם לא אומרים התבוננות? במקום התבודדות...)

אם זה נכנס לי כ"כ חזק ללב, כנראה זה יצא עמוק-עמוק מבפנים..

לק"י.

חשוב, אבל לא משכנע.

יצר הרע שלכם - להתסכל.

יצר הרע של בנות - להתלבש.

שני הצדדים צריכים להתמודד..

אגב, בנות לא תמיד צריכות להיות החזקות יותר.

שבנים יראו משהו מ"צד החזק שלהם" מידי פעם...

שיתמודדו וחזק.

ותכתוב מכתב מרגש וכואב כזה לבנים.

שיתמודדו.

אני מבינה שזה קשה לשני הצדדים.

אבל בסופו זה בסה"כ יצר הרע.

אז הרבה תפילה.

ובהצלחה.

זה נכון שהם צריכים להתמודד

אבל בואו נעשה שההתמודדות שלהם תיהיה יותר קלה

שהרי מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב

את לא היית רוצה שכל הזמן יעמידו אות בנסיונות- נכון??

אז אפשר באמת לעשות אהבת ישראל קטנה ולהתנהג בצניעות שתשפיע לטובה עליך ועל ילדייך עד סוף כל הדורות,

בהצלחה!!

צודק במיליון אחוז.....................

כבר מזמן אמרתי שהגיע הזמן להוציא ספר...

אולי נתחיל לעבוד על זה????

רק אם אפשר פעם הבאה קצת יותר צנוע,זה יהיה טוב..

לא להסתכל עלינו

לא לדבר איתנו

אולי עדיף שנעלם וזהו?

מ - 'הבנות האלה'. סתם שתדעי. אני נגד בנות? בחיים לא. אם הן יעלמו, יחרב העולם. חלילה!

אבל בשבילך, שוב פעם הקטע. אולי לא ראית שם הכל:

בנות - תגידו לה שיש,
בחור שמבקש להיות האיש הכי רחוק ממנה.
תגידו לה שהיא, לא היא לא תבין -
הוא הולך ו-מ-ת-ר-ס-ק כאן...

---

אני עם דמעות בעיניים. אפילו את המסך לא הצלחתי לראות לכמה שניות.
מה קרה? מה אתה מתרגש? מה צף לך שם בפנים? אתן בטח שואלות.
אז לפני הכל - בבקשה, בנות יקרות, אחיות שלי מכל הלב,
תהיו איתי עד הסוף פה בקטע. כמה דקות קצרות של הקשבה.

עוד לא יצאתי לפנסייה, ואני אפילו יכול להיות חבר של כל אחת מכן, כמעט.
קיצור: אני לא בחור משועמם. אני לא כותב כי יש לי כוח לכתוב, אלא כי אין בי שום כוח לשתוק.

אז ככה - מי שלא רוצה להתעצבן שוב ולהגיד בסוף הקטע "אוף! תפסיקו. צניעות זה לא בגלל בנים",
תעשי טובה לעצמך ותחסכי ממך את הקטע הבא. אבל, כל מי שמרגישה באמת אחותי, מתחנן אלייך -
כן, צניעות זה לא בגלל הבנים וכבר הסברנו ואם יש צורך נרחיב שוב 'למה צניעות',
אבל תנו לי רגע להוציא נקודה קטנה אצלי בלב שמלאת דמעות, מלאת טהרה, שרק רוצה לחדור אליכן,
ללב הכ"כ רחב וטהור שלכן, שאם תתנו לה להכנס, תראו כמה שהיא שלכן ממש מלאת אהבה.

"כל ישראל אחים", "כל ישראל ערבים זה לזה", שמענו על המשפטים האלה הרבה מאוד.
עכשיו בואו רק נסתכל בהן בנושא הצניעות, במבט טיפ טיפה שונה מהרגיל.


אם יש לך ידיד או שיש לך חבר,
או אם את לא אחת מאלה שזכו 'להסתובב' במחשבה של בחור עמוק פנימה,
מן הסתם גם לך יש התמודדויות בצניעות. קצר? צמוד? ארוך? צבוע? פזור? מושך? או לא יודע מה.
כן, שוב בפעם המאה - צניעות זה לא בגלל בנים, ובכל זאת. אמרנו אוהבים אחד ת'שני אהבת ישראל אמיתית?
אז עד הסוף אחותי, בפנים עמוק, בואי נפתח נושא רגיש. מאוד.

חוזר מהישיבה הביתה. יש הרבה דתיות ברחוב, נו - כמוני בהשקפת עולם רק מהצד המשלים.
ואז - ועכשיו אני מדבר מליבו של כל בחור דתי שמתבייש להגיד את הדברים - אז מתחיל לכאוב הראש.
למה שאני הולך ברחוב בנות מכריחות אותי להסתכל עליהן, אבל למה אחותי?!
ויש לי דמעות בעיניים. אחרי שעות של טהרה מול הגמרא, של שבירת הראש בשביל להבין את -
'תוס' רבינו פרץ', אחרי שיעור שרומם אותי לכמעט מדרגת 'מלאך', אחרי צלילה בקדושה עמוק פנימה,
למה היא צריכה להוריד ממני את כל הקדושה הזו בבום אחד שאני חוזר הביתה?!...
מה בקשתי, להיות בבית שבת! זהו, לא יותר. לא בקשתי שתמשיכי לי ת'עיניים.
אני מבטיח לך, לא עשיתי לך שום דבר רע ואני מאוד אוהב אותך אהבת ישראל אמיתית.
אז למה?! מתחנן, תעזרי לי. בבקשה! אם לא בהתגברות על היצר, לפחות אל תעוררי אותו נגדי.
אל תוסיפי עוד 'קיסם' למדורת היצר, שמנסה להשמיד אותי עמוק מבפנים.
'כל ישראל ערבים זה לזה', הנה הערבות. קשה לי לבד, קשה לי להלחם מול יצר שגדול ממני בשנים.
אין לך מה לחשוש - יותר יפה את עם בגדים צנועים, בזה שלא יהיה לך שום ספק. יהלום. בת מלך ממש.
וכן, גם יותר מושכת את עם 'קצר', 'צמוד' או כל המילים הנרדפות למילה 'פצצה לגבות'.
אבל זה מה שאת?! חפץ למכירה? עם זה אני אמור להתמודד כל פעם מחדש, אבל למה?!...


והמצב מתחיל להסתבך יותר כאשר יש לך 'ידיד' או 'חבר'.
את יודעת מה את עושה לו בראש?! את יודעת איך "נקבה תסובב גבר"?!
- נו, מה יש לך אתה? כולה כמה 'שיחות נפש' בשבוע, לא יותר. מה אתה מגזים?! את בטח שואלת.
ענה המשורר,
"לא היא לא תבין, הוא הולך ומתרסק כאן"...
מ-ת-ר-ס-ק כאן. ממש בין האצבעות שלנו. את המרסקת, את זו שמוסיפה אש,
ואני - כאח אוהב - מנסה להתפלל, לבקש, לדבר עם הבחור שיבוא לקדושה, אבל נאדה. הלב אטום.
אם חשבת שזה צחוק, אז את מוזמנת. אעבור איתך על חברים שלי,
שאיפה הם, את יודעת?! מה מעניין אותם, את יודעת?! איך הם נפלו במדרון, את יודעת?!...
אני עוד זכיתי להתגבר, להשתדל לשמור על העיניים, אין לי שום חברה או ידידה, והשבח לאל שאני מצליח לשבת
מול הגמרא ולשבור ת'ראש בשביל להבין ת'רשב"א, אבל יודעת מה עם שאר הבנים?
"מי זה השאר", את שואלת? אחותי, זה אחינו. נו, אלה שאני ואת מכירים וכ"כ אוהבים באמת. אלה שמאוד קשה להם,
שזעקו מעומק ליבם בדמעות שהרטיבו את הנשמה שלהם, ובום - התרסקו ממש.
שמעת את החבר שלך שבוכה לקב"ה?! לא, את לא תשמעי, ואת גם לא תביני על מה אני מדבר.
אני יודע כמה בכיות הוא בוכה בלילה לבורא העולם - כן, גם גברים בוכים בלילה -
שאלוקים, בבקשה, תן לי את הכוח להתקרב אליך. להתמלא טהרה באמת.
אלוקים, העיינים שלי, תן לי את הכוח לשמור אותם בטהרה ובקדושה.
אלוקים, תן לי לעמוד בנסיון הזה מול יצר הרע שרק מושך אותי לשיא הטומאה.
שמעת פעם את הידיד שלך מתרסק ובוכה בתוך הלב שלו כמו תינוק כשהוא מתבייש להסתכל לשמיים?!
את רק רואה אותו צוחק, מפרגן, משחנ"ש, כזה 'פתוח' כזה...
אבל את הבכי בפנים, את הרצון לטהרה, את הכאבי ראש מהנפילות - את לא מכירה. כלום.

"אני לא מתחבר לגמרא", "אני לא מצליח להתפלל", "אני לא מבין ת'סתירה ברמב"ם",
מממ. כולם שוברים ת'ראש -
'מסכן הנער, לא מתחבר לגמרא, חייבים למצוא לזה פתרון'...
ואני שואל - אתם מתפלאים?! פשוט מאוד -
אם הראש שלו מחובר אלייך נערה יקרה, אם המראה שלך 'מהדהד' לו בראש מול הקושיה של תוס',
שהוא יתחבר לגמרא?! "...כל היום חושב עליה", אז מה לימוד התורה עכשיו תקוע באמצע?!..
אם עשית איתו אתמול 'שיחת נפש' שדגדגה לו ת'רגש עם פרפרים בבטן עד אחת בלילה,
שהוא יתחבר לגמרא?! שהוא יצליח להתפלל?! שיבין סתירה ברמב"ם?!
שהראש שלו יהיה נקי מהרהורים ומחשבות?! את מבינה בכלל על מה אני מדבר?!...

בנות יקרות ואהובות - ואם הייתן מבינות כמה זה נובע אצלי מכאב בפנים על שאני ר-ו-א-ה את הקרובים אלי
מתרסקים ונופלים, טובעים ולא קמים כי כבר נמאס להם -
אני מתחנן אלייך. אל כל אחת ואחת מכן. כן, את ממש.
יש לך כח כ"כ חזק ביד. מלתת לבחור להיות 'שפיץ' בן ישיבה אמיתי,
את אחותי, כן את - יכולה להפוך אותו לבחור שגמרא לא תעניין אותו בגרוש.
תביני רק כמה כח יש לך בידיים. את מבינה?!...

"לא היא לא תבין", אמר הזמר,
אז בבקשה תאמיני לי בעיניים עצומות - כי אין לי שום אינטרס אחר חוץ מאהבת ישראל ענקית אלייך ואליו -
שכל מה שאמרתי זה קצת מאוד מהכח שאת מסוגלת להשפיע. שחיוך שלך לא במקום, שחצאית קצרה לסיבוב בחוץ,
ששחנ"ש עם הבחור, שמשהו מושך שנמצא עלייך - יכול להשמיד טהרה ובחור עד הסוף בכמה שניות של הרהורים,
שאחריהם תבוא ההחלטה שהוא והקב"ה לא מסתדרים ביחד, כי משהו מושך אותו לכיוון אחר..
כן, את. כמה כח יש לך בידיים.


אז בבקשה אחותי שלי,
פעם הבאה שאת מוציאה ת'חולצה הקצרה, תזכרי שאני אחיך - ומן הסתם אראה אותך ברחוב, אני או מישהו
אחר שגם אם נראה לך חיצונית 'ערס', רוצה להטהר באמת, רק שמאוד קשה לו -
תסתכלי על החולצה הקצרה, ותגידי לעצמך: היי, וואו. ל-א-! כל ישראל ערבים זה לזה. באמת!
ואי אבאל'ה, הדמעות שוב מציפות - את לא יודעת כמה קדושה וטהרה את מורידה ככה לעולם.
חסכת לבנים להכשל, להרהר ומלא את הראש במחשבות של טומאה - ובזכותך - בזכות ההחלטה החד פעמית שלך
בבוקר ללכת יפה וצנועה, הבחור 'פתאום במקרה' (עאלק...) יתחיל להתחבר לגמרא, ישאר טהור מלימוד התורה.
וכן, אני יודע שמאוד קשה לכן ואין הרבה חנויות עם בגדים צנועים - אבל אחים אנחנו, אוהבים באמת, ובשביל אחים
עושים הכל. במיוחד אם שומעים את זעקת הבקשה להיות טהורים, שטמונה בכל בחור, בכל אחד ממש ברחוב,
גם אם הוא נראה 'דתי לייט'. ואם עכשיו הוא לא צועק, הנשמה בפנים צורחת. לעולם.

ואת, את שיש לך חבר או ידידים או מה שזה לא יהיה. נו, להפרד מהם? בטח הראש שלך כואב.
את לא יודעת מה לעשות, כי זה קשה. מאוד. כי את צריכה לפרוק. כי את אוהבת. אבל בואי, בואי תקשיבי
משהו שפעם חשבתי עליו עמוק בלב: אהבה אמיתית כוללת גם פרידות.
ואם תפרדי - אם תתני לבחור 'חופש' מיצר הרע, מהרהורים (לא, אי. בחיים לא תבינו על מה אני מדבר...),
מהסתכלות אסורה על המראה שלך, משחנ"ש איתך שמחבר לו ת'נפש אלייך - אם תתני לבחור להתחבר לגמרא,
אם תתני לו להתמלא קדושה - אחותי, את ענקית. אין כמוך, פשוט אין. אם היה מותר - הייתי מחבק אותך חיבוק ענק מכל הלב.
כי את אחות אמיתית, אחת שאכפת לה על כולנו. כי אצלך 'כל ישראל ערבים זה לזה', זה לא רק 'משפט כיס' נחמד
ששולפים שבא לי בטוב, אלא זו דרך חיים. אמיתית. לעולם. מלאת אהבה ואחריות לכל משפחת עם ישראל.


בנות,
מתחנן ומתפלל להתגברות שלכן.
אתן חזקות. מאוד. מאוד.

ואת שהתגברת הבוקר, את שמחליטה שמחר תשתדלי להתגבר,
אני כ"כ אוהב אותך אחותי היקרה. תודה אמיתית בשם כולנו, הרוצים טהרה וקדושה,
ובעז"ה בבוא היום, נזכה להקים בית נאמן בישראל בטהרה ובקדושה - כל אחד מאיתנו,
כן, עם מישהי אחת מכן. בית מלא אהבה אמיתית, מסירות, נתינה, קדושה וטהרה.



אני יודע שלהרבה מכן עשיתי צביטה בלב, ובכלל לא נעים כל הנושא הזה.
אבל בבקשה, תקפיצו את השרשור הזה.
אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכן,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...

תקשיבו אני חייבת להגיד שהמכתב הזה אחד החזקיים !!!!!!!

והדברים שנרשמו במכתב נכונים.

ואני חושבת שברור לכל בת שמתלבשת לא צנוע  שהיא מחטיאה בנים... וכל הבנות שלא הסכימו עם המכתב  הם יודעות את האמת ומתכחשות לה כי זה מאוד קשה להתלבש צנוע כי גם לנו הבנות יש את היצר שאנו רוצות להראות את עצמנו לבנים או לכל אדם אחר ואין מה לעשות זה המציאות ולכן באמת אנחנו צריכים לעזור אחד לשני למרות הקושי שיש בדבר .

אז בעז"ה שנצליח לעזור אחד לשני .

יום טוב ומלאאאאאאאא שמחה!!!!!!

אם התגובה שלך לא הייתה משאירה כתם.

אני יודע בדיוק מאיפה נבעה התגובה שלך, לכן לא רוצה להגיב עליה.
אבל היא השאירה, אז אני חייב להגיב - לטובת האחרים.

לא אהבת את הכתוב?

אז זה לא בשבילך. מכאן ועד להגיד 'כתיבה חסרת טעם', לפגוע באחרים -

תתעסק עם הקב"ה. אני מוחל על כבודי, אבל פגעת בתוכן למעלה. וחבל מאוד.
מאמין שהקוראים ישפטו ע"פ עצמם והמילים שלך לא ישפיעו עליהם.

אגב, תודה על ההארה. אני ב"ה משתדל להתבגר.

אוהב אותך אחי, וחבל לבוא נגד השני. פשוט לא חייבים לקרוא.

חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה!

ברור שאנחנו אמונות על צניעות ויפה היא לנו, אבל מנגד זוהי העבודה של הגברים, להתגבר על יצרם ולשלוט במה שצריך. גם במקומות שהנשים מכוסות מכף רגל ועד ראש יש יצרים וגירויים כי הרעיון הוא לעבוד. אנחנו על הצניעות והגברים על העיניים והמחשבות. חזק ואמץ

וזה מה שהגבתי למעלה וגם עכשיו:

זה נכון שהם צריכים להתמודד

אבל בואו נעשה שההתמודדות שלהם תיהיה יותר קלה

שהרי מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב

את לא היית רוצה שכל הזמן יעמידו אות בנסיונות- נכון??

אז אפשר באמת לעשות אהבת ישראל קטנה ולהתנהג בצניעות שתשפיע לטובה עליך ועל ילדייך עד סוף כל הדורות,

בהצלחה!!

זה לא קשור לאירניזציה כמו שהם צכים לעבוד על עצמם לא להיכשל- אנחנו צכות לעבוד על עצמנו לא להכשיל

אשמח פירוש למילה הזו.

או שבעצם אגיד אני מה אני מציע.

שכל עם ישראל יהיו בגדר 'ערבים זה לזה', כמה שיותר,

באהבת ישראל ענקית עם אכפתיות לכל משפחת עם ישראל.

כל דבר אחר מזה? מסתבר שלא אני הצעתי ורק 'תפרו לי תיק'...

קיצור - אנשים יקרים, כולנו מסכימים.

אז למה בעצם לחלוק?! באו נשאיר את זה שכולנו עם כוחות מאוחדים,
ככה רק נצליח בעז"ה לקדש שם שמיים.

מקווה שהובנתי. אם יש צורך, ארחיב בעז"ה.

שבוע מבורך ומלא שמחה בעז"ה!

כל אחד יעשה את העבודה שלו.

וצניעות צריך לדבר בצניעות.

זהו.

לה"ו

כמה דברים...

*רגשות מעורבים - מצד אחד מסכימה ומצד שני גם מסכימה.

*כ"כ היה ברור לי מה יהיו בתגובות ומי יכתוב אותם עוד לפני שנגשתי אליהם-משעשע משהו.

*מאמינה למה שאמרת - אע"פ שלדעתי הנושא קצת לעוס.

*למה כ"כ ארוך? בסוף כבר איבדתי ריכוז וחבל כי נראה לי שהרבה פיספסו בגלל זה.

ואחרי כל הסחור-סחור:

בנות ובנים יקרים צאו מסרט ההתיפיפות!

הקב"ה ברא אותנו עם יצרים - לבנים את שלהם ולבנות את שלהם.

ירדנו לעולם כדי לתקן ולא כדי לתת תרוצים.

אישה צריכה להיות צנועה-דבר שלגמרי לא סותר יופי וטיפוח וגם לא אומר אין סוף שכבות.

גבר צריך ללכת עם העניים ברצפה במקומות בעייתיים.

והכי חשוב בעיני לזכור שהחיים הם עבודה כך שלא מצפים מכולם שיהיו במקום הזה (של צניעות מושלמת ושמירת עיניים טוטאלית) תוך שניה -אבל חשוב להיות במודעות ובשאיפה קדימה!!!

ויהודית פוגל יקרה -ממש התאכזבתי - מה בין אירניזציה לדבריו?

נכון גם גברים צריכים לשמור על עצמם - והוא לרגע לא אמר שלא.

הגיע הזמן שנפסיק לחיות בסרט המטורף שבו אנו הבנות התמימות חיות- וסליחה אבל המון בנות חיות בסרט- וזה נראה  לי חלק ממה שהוא ניסה לעשות - להוציא אותנו ממנו...

לילה טוב!

בסיעתא דשמייא!

שבחור שיש לו חברה הראש שלו כל הזמן עסוק בה.

אלא אם כן הוא ממש אובססיבי או ממש מאוהב. או שזה מטרות רציניות.

אתה צודק בכל מילה אין ספק. אבל יש גם את הצד שלנו הבנות שלא תמיד זה כל כך קל כמו שזה נראה!

כמה פעמים רציתי דווקא לשים שרוול קצר ודווקא חצאית קצרה וזה ממש לא בקטע שבנים יחשבו עלי דברים אלה בגלל שבאמת זה חם ומסורבל מידי..

אני חושבת שאם בנים באמת רוצים להתחזק וללמוד תורה באמת שינסו לא להסתכל עלינו למרות הקושי שבדבר.

ותדע לך שזה שאנחנו מתאפרות לפעמים או מתלבשות באיזה בגד שהוא קצת צמוד לא תמיד זב כדי למשוך תשומת לב. והרבה פעמים זה בא בכלל לא מתוך מחשבה אלה סתם כי זה היה יפה בחנות וקניתי את זה כבר, אז מה, אני לא אלבש את זה?!?..

ולהיפרד מידידים למינהם זה ממש ממש ממש קשה!!

ואני כותבת מניסיון...

באמת. רק בקשתי, מאהבה נ-ט-ו, מלב של אח כואב,

שתעזרו לנו. "כל ישראל ערבים זה לזה".

כל מי שמשתדלת,

בואנה - היא שווה הכל. באמת.

נשמה טובה שעליה אפשר להגיד - 'אשת חיל מי ימצא',

אחרת, על מי נגיד ת'מילים האלה?! על 'שוק הבחורות' שם ברחוב?...

צדיקה, אנחנו משתדלים מאוד. ומי שלא, ברור שבעיה שלו,

אבל את יודעת. לא תמיד קל, אז עזרה, ממי שיכולה ואוהבת - נשמח מאוד.

עוד דבר, ידיד/ה ווא ווא כמה שזה קשה.

לא לחינם נאמר "עזה כ-מ-ו-ו-ת אהבה", לא פחות ממוות.

אלא מה? באנו פה לעולם לעבוד. שזה דורש, הרבה. מאוד.

והנסיון שלך, הלוואי שתשדלי - תצליחי ואז תכתבי - 'זה אפשרי, מנסיון'...

שנצליח בעז"ה ונזכה לאחדות אמיתית.

חנוכה שמח וחיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה, אמן! (:

אני יודעת שלהיפרד מידיד זה קשה אבל זה אפשרי כמה שזה כואב...  

זה אפשרי וגם רצוי!!! אחרי שבועיים שנפרדים מבינים כמה זה לא היה שייך שהיה ידיד במיוחד בתקופה כזאת של החיים...

גם לי היה קשר עם מישהו - וזה היה ברור שזה לא לקראת נישואין...

ורק אחרי שבועיים במדרשה - החלטתי שזה כל כך לא שייך, וזה הזמן לנתק..

היה קשה.

וכואב.

(ולא הייתי מאוהבת בו בכלל... פשוט אדם שחשוב לך. כמו כל בת אחרת, חברה שלך.)

וכלל גם בכי.

אבל זה הדבר הכי מדהים שעשיתי כל השנת-מדרשה שעברתי.

וזה הביא אותי כל כך נקייה נפשית לבעלי.

כל כך מוכנה לקשר - שהוא האחד.

המיוחד.

שאין כמותו בעולם..

שהוא הכי מתוק ומקסים, והכי ממלא לי את הלב..

אז לא אומר שאין התמודדות.

אבל בהחלט אומר שזה שווה את זה.

בהצלחה רבה!!!!

באמת קטע יפה שכ"כ חודר לשכל ולנשמה..

אבל ת'אמת, אני קצת קצת לא מבינה.

הפכת את בנים לכאלה יצורים או שאתם באמת כאלה?

כאילו בלי להעליב.. באמת הזוי לי מה שכתבת.

ולפעמים כותבים בהגזמה.. כדי שבנות באמת יעשו את זה והכל..

אבל זה נשמע לי כאילו ממש הגזמת עם תיאורים שלך :O

כדי לשכנע - צריך שהן יבינו למה להן זה כדאי וטוב,

לא רק למה הן "פוגעות" בגברים וכמה הגברים יצריים,

בכל מקרה השלב הבא שלנו הוא --

אופנה חדשה!

אופנה שאנחנו נקבע ולא העולם המערבי.

אופנה שצניעות זה יפה.

המילה צניעות היא מילה מאוד טעונה.

לכל אחד יש הקשר אחר אליה.

הבעיה שהיום צניעות הפכה למילה גסה,

ולא היא.

צניעות זה יופי וטוהר פנימי, עדין, עמוק,

וזה מה שצריך להחדיר בלב הבנות והנערות,

ואם נבוא ונאמר להן רק "סור מרע" וכמה אסור

זה יביא תגובה הפוכה.

מסכימה עם כל מילה.

ב"ה

פומבי או לא פומבי... זאת הבעי'ה של הכותב.

בכל מקרה- הקטע הזה של יציאה מהישיבה לרחוב, אחרי התעלות- זאת העבודה האמיתית! אפשר לבקש עזרה מהבנות () אבל זאת העבודה של כל אחד!!!

שנזכה להתחזק, לחזק ולהביא כבר משיח!

ואפשר אפילו לומר שזה מבייש שכתבת את זה,
אבל אני מזדהה. לפעמים, פשוט קשה לי לקרוא גמרא. משנה. תורה!!
זה לא כי לנו יש בעיה, זה אפילו לא בעיה, זה מצב שנהיה לא תקין עם השנים.
וזה קשה ומייאש,
מה כ"כ מיוחד באישה שמראה את כל מה שבא לה [ובא לבנים לפעמים. ואני מודה שכן. זה היצר הרע ששולט בנו!] החוצה? מה טוב בה? היא אשכרה משטפת פעולה עם היצר הרע [כן, נשמע גן חובה.. אבל יש בזה מהאמת].
אחרי זה קשה לנו יותר, נסו באמת להתחשב! אני לא אומר להתלבש כמו בדואי אבל.. להתלבש בצורה שפחות תפריע לנו בקיום היום יומי.
ואם לא בשבילינו, אז בשבילכן!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.