אני מקוה שכבר נוכחת לדעת שכך ילדים גדלים, עם מחלות החורף והקיץ למיניהן. רק שיהיה בחסד וברחמים. המשיכי כמובן לעקוב אחרי הילד ואז תדעי אם הוא נדבק בוירוס שהיה לכם. מה שלצערי נראה סביר בהחלט. הקפידי על הורדת חום מסודרת, שתיה, והרבה אהבה והוא בעז"ה ישרוד. תני לו את האקמולי במינון שמומלץ ע"ג הבקבוק, ואם הוא כבר נדבק אז אין הרבה מה לעשות. רפו"ש.

יש לשים לב מעבר לגדולי ם שהם לא "מסתבכים" בעוד משהו . כלומר- למרות שאת יודעת מה היה לכם רצוי לראות רופא פעם ביומיים אם החום לא יורד כדי לראות ששום דבר לא התפתח על גבי הוירוס.

לצערנו- לא, הוא לא מחוסן בהנקה מלאה... אבל כמו שאמרת הלוואי וזה יעזור לו להתגבר יותר בקלות ( כמובן שכרגע בחלב האם שלך מצויים נוגדנים גם לוירוס הזה, אז אפשר לקוות לטוב)

אמבטיה.. ממ... לרוב דווקא מורידה חום, אלא אם כן היא ממש חמה...

אקמול-טוב שנתת בלי לחכות לרופא...

לתת לפי משקל ולא לפי גיל!

רפואה שלימה במהרה!

פשוט לזכור שמחלות הן חלק מהחיים

וכשאת רואה את המחלה, את רואה בעצם את הגוף נלחם המלחה: בעזרת העלאת חום (לנו לא נעים, אבללמחלות זה יותר לא נעים כשיש חום!), והנזלת שמוציאה ומנקה את המחלה מהגוף תשמחי שלקטן יש כאלה כוחות מופלאים וכלים נהדרים להילחם במחלות!

ונוסף לכל אלה - את מעניקה לו את נשק יום הדין המיוחד: הנוגדנים שהגוף שלך כבר עבד עליהם וייצר אותם! יש לו גם את התחמושת שלך - נוסף על שלו! אין ספק שבע"ה, ובעזרת כל הכוחות המופלאים, ובעזרת המון חיבוקים ונישוקים - הוא יתגבר

מאחלת הרבה בריאות!

או יותר נכון לחדד את מה שהיא אמרה: הגוף נלחם במחלה: בעזרת העלאת חום (לנו לא נעים, אבללמחלות זה יותר לא נעים כשיש חום!)

מה את עושה כשאת רוצה להרוג את כל החיידקים שהתנחלו בבקבוק של התינוק שלך? מרתיחה. מה הגוף עושה כדי להרוג את החיידקים? מרתיח אותם!

לכן מומלץ מאוד לתת לגוף לעשות את העבודה, ולא לקלקל לו באמצעות הורדת החום.

עד טמפ' 38.5 - לכל הדעות אין צורך להוריד את החום.

מעבר לזה, הרופאים אומרים להוריד, ובפועל זה כבר שיקול של כל אמא...

חיידקים לא מתים בטמפרטורה של 38.5!!!! הם עושים זאת יותר קרוב ל70 מעלות....

ביום חם חם, ככה 40 מעלות בחוץ האוכל מתקלקל יותר מהר, נכון? למה? כי הטמפרטורה הזאת אידאלית בשבילם.

אנחנו סובלים מהעלאת החום הזא פי אלף יותר מהחיידקים, הם דווקא ממש חוגגים

אז למה זה נועד, באמת אין לי מושג, אבל אני יכולה לחשוב על הרבה סיבות יותר הגיוניות

להעביר מסר למערכת ההגנה של הגוף, כחלק מזה, כתוצר לוואי בעצם, הגוף מתחמם. עד רמה מסוימת של התחממות זה טוב כי זה עוזר להרחיב את כלי הדם והלימפה ומסייע בהזרמת חומרי "לוחמה" כגון נוגדנים להיכן שצריך.

בזמן הורדת החום, בהכרח יש הורדה מעטה של "תגובת" השרשרת הזו.

ובכל זאת, בחומים גבוהים מדי המערכת "משתבשת" ואז הורדת החום דוקא מועילה.

בכלל, צריך לשים לב לא רק לחום אלא גם להרגשה הכלללית,

אם לילד יש חום 39 והוא מתנהג כמעט רגיל ושותה לרוויה, מה טוב

אבל אם יש לו חום די נמוך אך עם זאת הוא מייבב ונראה סובל, אז נותנים אקמול לא רק לחום אלא גם לכאבים ( שאלתם תינוק אם יש לו כאב ישרירים? כאבי ראש? שלא נדבר מה קורה בדלקת אוזניים או גרון...)

ועוד: אם יש סיפור של התכווצויות חום במשפחה: לא לתת לחום לעלות מעל 38.5  ואצל ילד שהתכווץ בעבר, מומלץ להתחיל טיפול להורדה אף ב 38.2

רפואה שלמה!

חוץ מזה, ברור שלא רק החום הורג אותם, זה יותר תיאור ציורי למה שאחותו אמרה. אבל בהחלט גם לחום עצמו יש תפקיד בזה.

את כבר ממזמן תהיי טוסט... ולאדם יש טמפרטורת גוף פחות או יותר אחידה, מה שאומר שהחום שמודדים במדחום הוא בערך החום הפנימי של האדם.

אני לא טוענת שצריך לתת אקמול על כל עשירית מעלה של חום, בכלל לא. גם אני לא מורידה חום בדר"כ לפני שמתקרב ל39 לתינוקות שלי, ולעצמי אפילו לא ב40. אבל הטענה שעליית החום הורגת את החיידקים היא פשוט מגוחכת.

החום הטבעי של פרה בריאה הוא 39 מעלות. אין אדם שישרוד בחום כזה חיים שלמים! 

וכנ"ל חיידקים: לכל אחד מהם יש את הטמפרטורות החביבות עליו והנוחות לו. יש לו גם חומציות שטובה לו או מסוכנת לו. בקיבה חיים חיידקים בחומציות שמשאירה כוויות על ידייך (בקיבה יש רירית מיוחדת שמגינה על האיבר). במעי חיים יצורים אחרים בבסיסיות גבוהה (אאל"ט).

חיידקים שחוגגים על אוכל שנשאר בחוץ, הם לאו דווקא החיידקים שחוגגים בגרון שלנו (סטרפטוקוק), ולכל אחד מהם טווח חומציות וטווח טמפרטורות אידיאליים משלו.

(ברוב רוב רוב המחלות מדובר בווירוס. אצל ילדים מתחת לגיל שנה בכלל לא יכול להיות סטרפטוקוק - מוזר!)

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...