בדרך כלל כאלה שמכינים בבית

אבל בטח אני לא יחזיק מעמד

חח!! איזה דאבההה אני!!-]]]

00000000000000000000000000000000000000000

סופגניות= חתיכת בצק מפוצצת שמןןןןןןן

שלא נדע במה נזכרתי..המבין יבין...

אבל סופגניות זה דבר מגעייייילללל ומשמייייןןןןן

כל סופגניה(בדוק בדוק!!!!) משמינה בחצי קילו! אווצ' נכון מפחיד ברמות מטורפות! כל פעם שאני אוכלת סופגניה אני מרגישה צורך חזק להקיא הכל ולהתחיל לעשות ספורט מטורף! =[[[[ זה ממש מפחיד אבל אתה יכול להוריד את זה בקלות בכמה ימים... (לא מנוסה.. ) אבל יש סוגי סופגניות, נגיד הסופגניות המצומקקות שאתם מכינים בבית אז זה לא אותו הדבר כמו הסופגניות הענקיות שמוכרים בסופר!

טוב אז תסיקו את המסקנות שלכם!

אבל אני....?!!?!??! אני ימשיך כניראה לאכול סופגניות ולהשמין...מה לעשות?!1!?! זה כ''כ טעים!

עוד לא חנוכה ואכלתי כבר איזה 3..

טעות הקלדהה..

חולעל הדבר הזהההה!!!

ולא, אני דווקא לא שמנה.. אם תהיתם..

יש עוד בעיה: הכמויות האדירות של השמן, המרגרינה, הבצק וכל מה שיש בסופגניות-- זה כבר יכול להיות ממש לא בריא ואפילו מזיק... יכולות להיות כל מיני בעיות של הצטברות שומנית בכלי הדם.......

אוווףףף!! סופגניה זה יאמממיייי!! אני חולה על זה!!! איזה בעסה שזה לא בריא=[[

עוד מעט גם זה יהיה..

קצת סבלנות...

לפתוח אגודה נגד החוק הזה של הסופגניות.

אני מגיעה לאנשים הביתה בחנוכה ולא נעים לומר שאני לא אוהבת סופגניות...

למה זה ה-מאכל של חנוכה....

אוף זה לא פייר.... 

ובחנוכה אני לא סופרת כמה אני אוכלת?

ואני אוכלת כל ערב של חנוכה איזה 3 לפחות.. לפעמים גם אפשר חמש... אבל נחשיב את זה כמו שלוש תעשו חישוב מהיר... כל שנה אני אוכלת איזה 10 לפני חנוכה... השנה לוידעת למה לא קנינו הרבה....

אז בממוצע כל שנה-

10+3X8+5 אחרי חנוכה.... = וואאוווו!! אומייגדד!! אמאאא זה יוצא איזה ארבעים בערך כל חנוכה א-ח-ד~!!!!!!!!

ועוד זה בתכל'ס רק הכמות המינימלית כי בד"כ אני אוכלת יותר!! וזה יוצא איזה חמש לכל ערב לפעמים ולא רק שלוש!!! ואני לא אוכלת אחרי שהחג נגמר רק חמש סופגניות אלא יותר!!!!!!! אמאאא אני הולכת לשקול מליוניםם בסוף חנוכהה!!! ועוד יש גם כמויות של לביבות.. שגם מהן כבר הספקתי לזלול.... ואני חולה על החג הזה כי יש בו אוכל טעים!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אאוווףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נו מה קרה-שכחתם תדיאטה?....

השנה החלטתיט שסופגניות זה מגעילכדי שאני לא יאכל....

ושנה שעברה אכלתי רק אחת!

אמא שלי מכינה כל יום (היא חולה על זה!!) הקיצר, אכלתי יותר משמונה..

חברים!!!!!!! לי לא אכפת להשמין!!!!!! (די נו, אני לא ממש שמנה.. )

אני אוכל פוולל......אני חולה על זה!!!!

מקווה שאני אעבוד על עצמי כמה שפחות

כל שבוע כל השנה לפחות פעם בשבוע

ובחנכה משהו כמו 3 ליום

כן הדבה שלכם

סימו לב סימו לב

למרות שאם תיראו אותי לא תאמיניו תתנו

לי משהו כמו סופגניה אחת לכל יום בחנוכה וזהו אבל עובדה

________________________________

לא מעלה שירים לא בכינוי הזה ולא באחרים חבל לחפס...

מזה לאכול 5-6 סופגניות ויותר?..אתם יודעים כמה קלוריות זה.?....

סתם צחקתי...שיהיה לכולם חג שמח....

ובהצלחה למי שיהיה קילקול קיבה.........

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...