חברות/שכנות/בנות דודות וכו' וכו'..

הם אפס גמור לעומת הקב"ה.

ואני מזה מבינה אותך,

הייתי באותה הסירה עד שה' יתברך גרם לי להבין (בדרך הקשה)

שעושים רק לו חשבון.

אני אומר את זה מנסיון אישי...אני יכול להגיד תתעלמי/תדברי עם הבנות האחרות וכ"ו.אבל כמו שאמרתי קל לדבר קשה לבצע.אבל אין אפשרות אחרת...אז בהצלחה אחותי...

"כן, מתאים לי?"

"חצאית מקאסטרו (או ממותג אחר)נכון מהממת?!"

ולחייך לכולם תמיד, אני איתך... ד' איתך- זכרי את זה!

בראש מורם!

הנה שרשור המקור: תלחצי פה.

- כן. חבל על הזמן שרוט...
- וואלה?!
- כן אח שלי. רוצה להשרט איתי?
- לא , זה בסדר.
- אחלה.

אהההה - להה!
תכל'ס, פעם הייתי מתפדח קצת מהדת. כאילו...
ציצית - במקום שלא רגילים אחרים - בפנים.
"כנסי פנימה מיד", הייתי צועק על הציצית.
מזה?! לא למדו אותך צניעות?...
כיפה - שלא יראו כ"כ.
"אחורה, אחורה".

היום, פרנציפ - בישיבה אני ילך עם ציצית בפנים,
בקניון שאני הולך לסדר ת'פלאפון - ציציות בחוץ.
אין, זה פ-ר-נ-צ-י-פ.
ת'כלס, בנינו - יש כאלה שאומרות שזה יותר יפה... ;)
אבל עזבו רגע. באמת, יש עניין אחר.
אבל וואלה - ההוא אמר שאני שרוט.
שרוט?!...
וואלה אחי נשמה טובה? תחשוב מה אתה חושב.
אני עם האמת שלי, כל הזמן. לא מתבייש ממנה.
ההפך - בלי בושה, מוציא אותה החוצה.

קיצור צדיקה, מה שבאתי לומר כאן הוא שני דברים -

א) את. עם האמת שלך. לכי עד הסוף.
זה קשה. במיוחד בהתחלה. אבל אח"כ, את תרצי ללכת איתה עד הסוף לא רק איפה שכולם הולכים ככה, אלא -
דוקא (!) איפה שכולם לא הולכים ככה.
זו שריטה?
אולי לדעתם. לא בדיוק אכפת לי. אני עם האמת שלי.
אהה, וגם אם כן, נכון שאת באה לזולת השרוטים?!...
בנינו - אני עד עכשיו נהנה לדמיין את עצמי עם הציצות (הארוכות, היפות והלבנות) בקניון.
אהה אבאל'ה, נחת...

ב) אמרו לך משהו? אז מה אם אמרו...?
איך להגיב להם? ב-א-ה-ב-ה.
שימי לב, אני מדגיש, באהבה.
אהבה מקרבת.
אם פעם אחת יצא לך להגיד משו קצת תוקפני - זה ירחיק.
תמיד בקטעים האלה, שהחיוך יהיה מרוח לך על הפנים שלך.
"כן. שמעתי על מישו שלא מרגיש טוב, אמרתי, יאללה נגיד תהילים".
למה לא חצאית קצרה?
"אממ ת'אמת? כאפרה עלייך, אני אוהבת את זה יותר. יותר נוח לי. זה נחמד כזה,
מרגישה אני באמת".
לתת סיבה של "אהבה" עם חיוך של אהבה.
באמת שמושלם.
לא יהיה פשוט, אבל משתדלים. מתרגלים.

בנות? תקשיבו טוב.
אבל ששש, בשקט בשקט, למה אסור שהבנים ידעו שאמרתי לכן את זה,
למה אח"כ אני בצרות...
אם מישהי חושבת שמי שהולכת עם חצאית קצרה - היא יותר יפה -
אז חד משמעית, שתבוא לשחק עם בן דוד שלי הקטן דוקים...
קרי בלע"ז: חבל על אשליות מתוקות.
וואי, איך אני רואה עכשיו אותך אומרת - "הוו, הנה הדוס התורן בא לבלבל לנו ת'מוח".
אז לא צדיקה, תדעי שלא.
הרבה לא יודעות את זה, אבל זו האמת -
מי שבאמת יפה, זו ההיא עם החצאית הצנועה. זו ההיא שרואים אותה עם סידור מתפללת בדבקות - וואי, באמת שזה מושך ת'לב. כובשת.
זו שיא המוערכת. יאפ. תתפלאי. זו היותר יפה, באמת.
בנינו - הייתי לוקח אחת כזו לאשה. יודעים מה? לא רק אני, אלא הרבה מאוד - גם מהאלה שנמשכים אחרי העיינים אל הבנות שרוצות שיסתכלו עליהם מבחוץ - בנינו, בשקט בשקט,
עדיף למשוך לבבות, מאשר למשוך עיניים...
או במילים אחרות - עדיף להיות יפה, מאשר להיות פצצה.
למה הפצצות בד"כ מתפוצצות...


קיצור אחותי, אין לך מה להתבייש להיות יפה.
למה מה קרה שלא תשקיעי ביופי שלך, הא?!...



---
מי שבאמת חושבת שאני מבלבל ת'מוח עם הצניעות הזו,
דוגרי - שתשלח מסר. אני לא רב באולפנה, אני נער בגיל שלך.
המציאות הרבה יותר מהעיניים הנמשכות. את לא חפץ, ת'כלס.

ב"הצלחה לך נשמה....מאמינה בך אפילו בעיניים עצו מות בומכת עליך!

את גדולה! פשוט גדולה!

רק לחשוב על זה... צריך פשוט ללמוד להעריך..

ארץ רחוקה רחוקה, כל האנשים היו נולדים כפופים, עם גיבנת,

כך הם חיו את חייהם באושר ובשלווה.

יום אחד נולד למלך ולמלכה בן, אך איזו שערוריה- הבן נולד זקוף!!

כל הארץ ממש השתוממה והתפלאה, רעשה וגעשה.

כל אזרח במדינה צעק ואמר שחייבים למצוא לבן פיתרון-

הוא לא יוכל להמשיך לחיות ככה!

המלך והמלכה כמובן גם מאד נבהלו והתחילו לקחת את בנם הזקוף לרופאים-

שינסו לשנות את הבעיה החמורה ולהופכו לאדם נורמלי-

כפוף עם גיבנת.

הם נסעו לכל רופא ששמעו ולכל הרופאים העולמיים-

אך אף אחד לא הצליח לשנות את בנם הזקוף.

בינתיים הבן גדל והיה לנער- ועדיין אין הוא כפוף כי אם זקטף קומה.

באחד הימים פנו המלך והמלכה לבנם ורצתו לקחתו לרופא מומחה חדש

ששמעו עליו באחרונה, אך הנער לר הסכים.

הוא אמר שבעצם מאוד נוח לו להיות זקוף וגבוה והוא יכול לעשות כך המון דברים

שהאנשים האחרים במדינה לא יכוליןם לעשות,

הוא קוטף לכולם תפוחים מהעצים ותמיד מגיע לכל הדברים הגבוהים-

הוא בכלל לא רוצה להפוך לכפוף, נוח לו מאד להיות זקוף!

זה קשה, כן. אבל לא צריך לשנות את עצמך- ואת היי'חוד שלך בשביל מוסכמות של החברה סביבינו!!

פשוט תיהי את!

זה הדבר הכי נכון לעשות, וגם כשהוא קשה- בסופו של דבר את מרוויחה.

את מרוויחה את כל הדברים 'הגבוהים' ששאר אנשי העיר לא הצליחו להגיע אליהם.

אנשי העיר ראו ממש באופן שטחי-כולם עם גיבנת, אז גם הוא צריך להיות ככה! אבל הם לא היו מודעים לזה שהוא הדבר הנכון, הוא זה שבסופו של דבר מרוויח פה..!

וגם את- כולם מסתכלים עלייך בתור שונה, כמוהו, אבל בדוגרי?! את מרוויחה..!

כאילו- באופן שטחי- את ממש מפסידה את הכיף של החיים! את הצחוקים! המוסיקה! השיחרור!!

אבל במקום 'ההנאות' האלו- את בסופו של דבר מרוויחה הרבה יותר. את מרוויחה את הדברים ה'גבוהים'.

המון המון בהצלחה לך!!

זה באמת קשה, ללכת נגד.. לספוג עקיצות

ובאמת-אין מה לעשות , א"א לשנות את העולם...

אבל תמיד תזכירי לעצמך וזה יעודד אותך  להיות גאה ושלמה עם עצמך- למה את עושה את זה, עד כמה זה חשוב,ומי באמת חשוב בעולם הזה..

זה קשה. אבל לאט לאט את תהיי גאה ושלמה ופחות תפגעי והם יתרגלו-ויפסיקו...

ורק שתדעי שכל התקדמות כזאת שווה פי עשר "לפום צערא-אגרא" , ה' מאמין בך שאת מסוגלת אז הוא שולח לך אותן...

בהצלחה באמת!!

הלוואי שנצליח גם...

|חיבוק|

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....