את לא כותבת בת כמה היא. חשוב לבדוק את הדברים הבאים: אולי יש לה תולעים ו/או כינים שמציקים לה כאשר היא מנסה לישון, מה עוד עובר עליה במשך היום? האם מתפקדת רגיל? מה הייא אומרת לגבי הבכי וחוסר השקט בלילה? ולבסוף ייעוץ עם רופא הילדים. בכללי ילד שטוב לו במשך היום, ועולמו רגוע ויציב נכנס בשמחה למיטתו לשנת לילה.  מקוה שבקרוב יהיו לכם לילות רגועים ושלוים.

הבת שלי בת שנה וחצי ואין לה ב"ה תולעים וכינים ובמשך היום היא פעילה לגמרי שמחה ומאושרת ומאז שהיא תחנוקת קטנה היא ככה השאלה עד מתי ומה אפשר לעשות כדי להפסיק עם זה.

היינו במצב דומה... קושי להרדם, התעוררות בלילה מספר פעמים, שינה במיטה של אבאמא ועוד........ (וגם חשבנו שיש תולעים ולא היה) אכן מתסכל, אצלנו זה היה כנראה מפינוק... לא מצאנו סיבהאחרת.. (כי אצלנו במיטה היא ישנה מצוין)באיזשהו שלב התחלתי להקפיד לא להוציא אותה מהמיטה שלה בכלל, אני לידה, שרה שירים, מלטפת... ו....פתאום זה עבר! ב"ה!! עדיין צריכים להיות לידה עד שנרדמת(מקווה שגם את זה נפסיק בקרוב) אבל ב"ה ישנה לילות שלמים, בד"כ.

לדעתנו היא פשוט גדלה קצת...(1.7) וגם הבינה שלמיטה שלנו היא לא תוכל להגיע...[כיום היא כן מגיעה אבל לעתים רחוקות...]

בהצלחה!! אולי גם לכם זה יעבור בגיל 1.7....

גם אצלנו זה היה ככה.. ועדיין קצת

הקטנצ'יק (1.2) היה קם מלא, ומתקשה להירדם, וכל פעם תרוץ אחר מה זה יכול להיות..

אז בנתיים לא גילינו מה זה- אנחנו נלחמים בכל החזיתות (בקבוק-שעזר לו יותר מכל דבר להירדם, מכשיר אדים, מזרון מוגבה ועוד) ותכלס- אני מרגישה שעכשו זה פשוט מתחיל לעבור לו לבד. אני לא חושבת שצריך להילחם אלא פשוט לעבור איתם את התקופה הקשה. אלא אם כן, כמובן, מדובר בבעיה ספציפית שאפשר לטפל בה. למשל תראי- האם כשאת נותנת לה אקמול זה עובר? לא שאני בעד אקמול, אבל ככה את יכולה לגלות האם מדובר בכאבים כלשהם- ואז אפשר להמשיך ולבדוק (אזניים, שיניים וכו'..)

פתחתי את השרשור כדי למצוא עצות מחכימות בשבילי.. בעסה, הם כאלה קטנים ומסכנים וקשה לדעת מה העניין. אולי הם באמת פשוט מפוחדים וצריכים אותנו, גם בלילה? אני לא בעד לישון איתם בכזה גיל (לא נוח לי!!), אבל אולי שווה לראות אם זה מקל עליה, ואז לפחות תדעי שזה משהו רגשי.

אני איתך לגמרי, בהצלחה, תעדכני.

קודם כל תיהי רגועה, בתי בת 3 ועברנו את זה תקופה ארוכה בסביבות גיל שנתיים.

היא לא הייתה מרפה מאיתנו בערב ורצתה שנהיה לידה כ-ל הזמן עד שתרדם.

ושפוט לא היתה נרדמת או התעוררה כ"כ הרבה שכבר חשבתי להשכיב אותה איתי כדי שאוכל לישון קצת.

ישנו הרבה על מזרון לידה באותה תקופה.

היא היתה מתעוררת בצרחות ובכי עד שחשבתי שעובר עליה משהו המשך היום.

זה פשוט חולף.

הרבה תפילות,

הרגעה,

ולשים לב איך ניתן להרפות לאט לאט-

בשלב מסוים ראיתי שההרגל הוא יותר שולט בעניין וכבר פחות החרדה,

ולכן הייתי יושבת לידה ומספרת סיפור, ואח"כ מודיעה לה שאני רק שוטפת את הבית ובאה,

או רק מסדרת, או רק הולכת רגע לעשות משהו.

היא פשוט היתה נרדמת ולאט לאט התרגלה ולא הייתי צריכה תירוצים בשביל ללכת.

גם היום ב"ה המצב "יציב"-

סיפור, קצת דיבורים על היום

ואני מודיעה לה שאני הולכת ואבוא לבדוק מה שלומה.

זה,

והרבה תפילות..

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...