בגדול זה לא דבר טוב שאדם מושפע מסביבתו.אבל כמובן שלחץ חברתי חיובי לא מזיק...ומקל על האדם...

^^אין מצב בו האדם לא מושפע מהסביבה!

למשל אם כולן מתחילות לעשות הליכות וכד'.. ואתה כבר שנים מת ורק צריך את הדחיפה.. או שיש בגדים שרצית ללבוש והתפדחת ועכשיו כולם הולכים (לי לא קורה כי אני לובשת מה שבאלי, אבל זה העיקרון..)

כלמיני.

לפעמים הלחץ החברתי הוא ממש טוב-

לדוגמא- שכיתה שלמה תלחץ על ילד לא לגנוב, למשל, ואז זה אחלה, והלחץ החברתי הוא לטובה,

אבל באופן כללי- הכי טוב שבנאדם יהיה מסוגל ללכת עם העקרונות שלו, ולא יתכופף מכל מילה שזורקים לו..

קיצר- זה ממש תלוי, אין כאן עיניין של כן או לא מוחלט..

מקווה שהבנת אותי ושלא בילבלתי אותך עוד..

בס"ד

אדם שנמצא בחברה טובה ילך גם הוא בדרך הישר, החברה תשפיע עליו ותלחץ עליו להתנהג כמו כולם, כמו שהם רגילים. בכיתה שלי היו פעם העתקות במבחנים- כמה ילדות בודדות שהעתיקו- והכיתה הפעילה עליהם לחץ להפסיק.

ברור שאם החרבה משפעיה על הבנ"א ללכת בדרך רעה או ללכת בכיוון שהוא לא מאמין ולא רוצה בו זה דבר רע, אבל לחץ חברתי הוא לא בהכרח דבר רע.

כאילו בכללי ברור שכן לפעמים.

אבל נגיד שאתם אומרים שאם הוא נמצא בסביבה טובה, אז זה ישפיע עליו, אם זה אני לא מסכימה, כאילו אני מסכימה עם זה שזה ישפיע עליו, [כמובן לטובה] אבל אני לא מסכימה עם זה שזה טוב, ולמה?!, כי זה צריך לבוא מעצמו, לא ללכת אחרי כולם, גם אם זה לטוב, כי הוא לא עושה את זה כי הוא מאמין בזה, כי הוא חושב שזה נכון, אלא כי - כולם עושים את זה..

מבינים?

סתם, מה החשיבה הפסימית הזאת?

נגיד בישיבות גבוהות יש לחץ חברתי חיובי, וזה יכול לעזור לאנשים לעלות.

אבל נגיד יכול להיות ישיבה תיכונית שהלחץ החיובי שם גבוה, ויהיה חבר'ה שימאס להם ויעשו דווקא ההפך.

טובים!אפילו טובים מאוד!

מנסיון אישי!

מוזמנת לאישי

רמב"ם:דעות:ו':א':  דרך ברייתו של אדם--להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו.  לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם.  הוא ששלמה אומר, "הולך את חכמים, יחכם; ורועה כסילים, ירוע" .  ואומר, "אשרי האיש . . ." .

ואם האמת שלי היא  לא לשמור שבת?אולי עדיף שאני אלך אם האמת שלי?

מה גם שלחץ חברתי לא חייב להיות נגד האמת שלך-דוג' ללחץ חברתי טוב-מישהו הולךברחוב ופתאום מתחשק לו לאכול משהו,לידו יש מסעדה לא כשרה-הוא מתלבט אם להיכנס,אם יהיו לידו חברים-הוא לא ייכנס,נכון?(ועדיין-גם אם זה כן "סותר את האמת שלו"(אם נניח בכלל לא אכפת לו לאכול לא כשר)-עדיין עדיף שיהיה לידו מישהו והוא לא יאכל)

אבל אם כבר יש.. אז עדיף חיובי.. הוא באמת יכול לעשות טוב..

מצד שני.. כדאי שהוא לא יהיה חזק מדי כדי שלא יגרום לאנשים לקבל עליהם החמרות מוגזמון שהם לא באמת רוצים אותם וכן שלא יגרמו לדחיה וכפיה. חוצמזה שאני שונאת שאנשים הולכים לפי החברה והלחץ שלה..יאללה תהיו עצמכם. בשבילכם!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...