אצלינו שמים דגש על הבניייה האישית והדברים חשובים יותר דווקא מעבר ללימודים באולפנא..

דווקא כדי שלא נצא מפה ונגיד "למדנו 4 שנים.."....

ב"ה זה כ"כ טוב..זה עושה טוב בנשמה ובחיים!!...וככה משתיפם הכל ביחד..ולימודיםן זה לא הכל בחיים..

ב"ה..עליי להיות שמחה בחלקי על האולפנא המדהימה הזאת..=]

אבל בתכל'ס זה עיקר אצלהם! וזה שיא המעצבן!!!

סתם צוחק.

אני חושב שזאת חוכמה שלנו בתור דתיים לאומיים, ניאו אורתודוכסים (החומר בהסטוריה!), לשלב בין לימודים בצורה שלא מתפשרת, ולימודי דת ברמה.

אוו..איזה ויכוח היה לנו על זה בכיתה כשלמדנו את זה..

ואנחנו לא!

זה לבנות את האישיות, מי מקפיד יותר מי פחות, אבל למה לעזאזל - 10 שעות ביום לימודים וכמה שעות ביום יש לאמונה, התפתחות... אצלנו זה 20 דק' בבוקר! זה צריך להיות לפחות רבע יום!

ממש מרגישים כאילו יאללה! עשינו וי בשביל הבגרות, מה שצריך למדנו....בלי שום קשר לזה שצריך ללמוד תורה גם אם אין על זה ציונים....

זה בנייה של האישיות שלך העצמה אישית שלך עבודה לבינין אישיותך ותיקון המידות שלך.

אני מזמן הגעתי למסקנה שבמקרים האלה זה אם אין אני לי מי לי..ומנסה לא להגיע למצב וכשאני לעצמי מה אני..

נכון שמוסדות תורניים צריכים וחייבים לתרום ולכוון בבינין האישיות של הלומד במוסדותיהם אבל דא עקא זה לא כך. אי לכך ובהתאם לזאת צריך התמיד ללמוד בכוחות עצמו , נכון זה קשה, נכון זה מקומם, אולי יש הטוענים כבילתי אפשרי,נכון שזה ממש ממש לא פייר. אבל אפשר אפשר ואפשר, אפשר לקרוא ספרי מוסר, לא כאלה כבדים ומתסכלים קלילם מובנים וטעימים. (שאיפות,למעלה מן השמש) ואם תשימו לב מור' שהוא בעל איכות האישיות שלו נשקפת גם בשיעור מתמטיקה וגם בשיעור אנגלית. בכל המקצועות הכי יבשים וחוליים זה הכל תלוי המור' מה הוא משקף מה המסר שנשקף מהנהגותיו, מהבוקר טוב שלו, עד לגערה שלו במאן דהוא.

ובקשר ללימודי קודש נטו לבגרות..אז מה?! אז בלו"ז זה מופיע רק 6\4 שעות שבועיות אז אני אלמד את החומר אבל אזכור את סיפורי התנ"ך אזכור את מה שעשה ירימיה ואת חזונו של ישעיה.. את מלחמותיו של דוד. ומחלפותיו של כהן גדול.. את הרגשותיו של השעיר המשתלח.. את מעשה המרכבה..את דברי אחרית הימים.. משל איוב.. בריאת העולם ..חטא אנשי דור הפלגה ...נו הבנתם נכון...

מקווה שלו חפרתי החטאתי או פגמתי.. בין בשוגג ובין במזיד

סץאם יאללה בהצלחה אנושיים ותזכרו אם אין אני לי מי לי!!!!!!!!!!!!!!!

אומנם לומדים הרבה אבל יש גם זמנים שמוקדשים לבנין האישיות (שיעורים מסוימים,ראשי חודשים,תאריכים מיוחדים וכו')

הוא הראש ישיבה.. תגיד לו שמפריע לך שלא לומדים כמעט אמונה וכו'.. ו...

לפי דעתי...

בטח אם זה פנימיה...

או לעבור למקום תורני יותר ששמים דגש על מה שאתה מאמין שהוא אמור לקחת את  רוב היום,

או שתשקיע מזמנך האישי ללמוד קצת אמונה. אפשר גם עם עוד חבר. ואם אתם מתעקשים אפשר גם עם עוד שניים..

אין מה לעשות זה גם חשוב !

בלי בגרות אחרי י"ב יהיה קשה מאוד  לבנות אישיות...................

שהוא מכיר בן אדם מאוד מוכשר שיודע לשרוק תוך כדי הליכה

להתלונן זה הכי קל בטוח יש לך זמן פנוי שיעורים חופשיים והפסקות קחי ספר מעניין תתפסי חברה ותלמדי איתה

בהצלחה תספרי לנו אם זה יכול לקרות

נראה לי שאם אתה רוצה להתפתח אתה יכול לעשות את זה בזמן שיש לך.

ובכלל, ללמוד בגרות ב4\3 שנים זה פשוט סטלה, את כל הזמן המיותר אפשר לנצל להמון דברים

באולפנא שלי יש לימודים ברמה גבוה אבל מקדישים שעות לבנית האישיות של הבנאדם ולעבודה על המידות אין לך שיעורי מחשבת חינוך...או שזה רק באולפנא?

כל הקטע של הדתי לאומי זה תורה ועבודה לא? אז צריך להוציא תעודת בגרות אבל צריך גם לעבוד על המידות וליבנות את האישיות שלך ואם אתה לא מרגיש שאצלך בבית ספר לא עוזרים בזה מספיק תדבר עם מורים שם או תעבור  בית ספר.

בהצלחה

הרבה דבברים שלומדים - מבגרים.

כשאתה לומד לבגרות בתנ"ך תחשוב על מה שהם אומרים. זה נותן הרבה לנשמה.

תקבע לך זמנים ללמוד דברים. תחשוב בחשיבה בוגרת. - אלו דברים שיבגרו אותך באמת.

צריך לחשוב על כל דבר האם הוא נכון או לא.

לא חייבים ליכנס כל רגע לשיעורים, אתה יכול מידי פעם להבריז בשביל הנשמה שלך..

תשתדל לקחת חצי שעה - שעה ביום לחשיבה בוגרת וזה די והותר.

אם כל היום תנסה לחשוב בוגר - תיפול בזה.

תנסה לאט.

קצת.

אבל תנסה.

ותאמין לי שיש לך מספיק זמן - אתה פשוט לא מנצל אותו.

ואגב, סליחה שאני אומרת את זה, אבל פשוט גם בנים מתבגרים לאט אז אל תיהיה בשוק מהקצב שלך..

אצלנו יש ממש דגש על הבניה.

עדיף לי ככה, למה אני צריך שהישיבה תנסה לחנך אותי? שתתן לי כלים כן, אבל לא מעבר לזה.

אתה מעדיף שהם יחנכו לקבלת השונה? לא"י? לפלורליזם? לקוקניקיות? הרב כהנא? ברסלב?

יש יותר מדי כיוונים ויותר מדי דעות, אתה רוצה להתפתח בבקשה אף אחד לא אומר לך לא.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...