אין לי שום דבר להגיד חוץ מלהזדהות....

אעעעעעעעעע!!!!|רוצה לצעוק!!|

וחבל שכך!!!!!

כולנו הפכנו לאדישים!! לא לוקחים אחריות על מה שקורה/מה שמצריך תיקון.                                                (בסביבה הפרטית/ במדינה... זמ לא משנה...)

זה מלמד לא להיות אדיש לאחרים ולצרות של אחרים....

פשוט תדע להבדיל מתי היא טובה ומתי היא רעה...

בס"ד

ככה זה בעבודת המידות, חוץ מכמה מידות (גאווה כעס וקנאה אאל"ט), בשאר הדברים אתה צריך לעבור באופן קיצוני להיות ההפך המוחלט, ואז לחזור להיות בדרך האמצע.

כאילו, אם אתה עכשיו בצד אחד, תעבור לצד השני, ואז יהיה לך יותר קל להתיישר לאמצע.

אז תתחיל עכשיו להתרגש מכל דבר, לקחת אישי, להיות מחובר לכולם ולהתייחס בצורה מוגזמת. גם אם זה לא אמיתי ולא נובע מבפנים וזה רק חיצוני תמשיך לעשות בכאילו... בעז"ה זה ידבק בך ואח"כ כבר אני חושבת שתדע איך ליישר את עצמך לדרך האמצע.

מקווה שהובנתי בירורים ושאר דברים- באישי..

יומטוב ובהצלחה!

בס"ד

למדתי את זה, אבל אין לי כוח להעתיק ממש מהספר כדי שתראו, אז לקחתי מווקפדיה:

שיטת דרך האמצע

בפרק ד' הוא דן בתיקון המידות ובמיוחד דרך האמצע הגורסת ששלמות האדם היא ברכישת תכונות נפש מאוזנות, שאינן נוטות אל קצה מהקצוות. מקובל לחשוב כי דרך האמצע מקורה באריסטו, אך הרמב"ם עצמו (בהלכות דעות פרק א הלכות ו ז) אומר שלמד את השיטה הזו מהתורה. הרמב"ם נותן מספר דוגמאות כדי להמחיש את דבריו, כמו הגבורה שהיא תכונה ממוצעת בין הרפתקנות לבין פחדנות, והנדיבות שהיא תכונה ממוצעת בין פזרנות לקמצנות, והענוה שהיא תכונה ממוצעת בין הגאוה לבין שפלות הרוח, ההסתפקות במועט שהיא תכונה ממוצעת בין רכושנות ואהבת ממון לבין התנזרות מממון, וטוב לבב היא תכונה ממוצעת בין אלטרואיזם לבין אגואיזם.

עוד אומר הרמב"ם כי התכונות מתיישבות בנפש בהישנותם של פעולות מעין התכונה פעמים רבות ולאחר התרגלות בזמן רב. וקובע שהאדם בטבעו ובתחילת דרכו אינו בעל מעלה ולא בעל חיסרון אלא נולד כמו לוח חלק, ודרכו להימשך ולהתרגל בדעותיו ומעשיו אחרי חבריו ומנהג אנשי מדינתו בתכונות שנקבעות בנפשו. הוא קובע כי כדי לתקן את תכונות נפשו, האדם צריך לעשות מעשיים קיצוניים שהפוכים לתכונתו הקיימת, כך שקמצן צריך לחתור לא לנדיבות שהיא נתינה במידה, אלא לפזרנות שהיא נתינה ללא גבולות. עוד הוא קובע שכאשר האדם נמצא בקצה החיובי של התכונה יותר קל לו להגיע לאיזון מאשר הוא נמצא בקצה השלילי. כך שלהרפתקן קל יותר להגיע לתכונת הגבורה המאוזנת מאשר לפחדן, ולכן הראשון צריך פחות טיפול מאשר השני.

הוא מגנה את הדוגלים בסגפנות ונזירות, ואומר שהם דומים לחקיינים טפשים שראו רופא שנותן תרופה לחולה שהבריא, והחליטו שהתרופה גם תשפר את חייו של הבריא, אבל באמת נתינת תרופה לבריא דווקא תגרום לו לחלות. הרמב"ם מחלק בין הצדיק שהולך בדרך הישר שהוא שביל האמצע של התכונות לבין החסיד שהוא נוטה מעט מאמצע התכונה לכיוון החיובי שלה. עוד הוא קובע עניין עקרוני, שמצוות התורה התמימה וההרמונית הן הן האמצעי שתכליתו להביא את האדם למטרה של תיקון המידות והשכל, ולהוביל את האדם לאיזון ולדרך האמצע. עוד הוא קובע שכשיהיה האדם שוקל תמיד את פעולותיו ולכוונן שיהיו ממוצעות ומאוזנות, זהו אדם שנמצא במדרגה עליונה ממדרגת בני אדם רגילים, וזוהי הדרך המובחרת שבדרכי עבודת ה'.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...