בס"ד

בדר"כ לענ"ד: למי שכופר-רע, למי שדתי-פחות רע (נו טוב-טוב יותר).

אבל דוסים מצועצעים הפכו תצמם לטובים ותכופרים לרעים, בחיי שנתקלתי באנשים מדהימים כופרים ובאנשים זבל שמגדירים תצמם דוסים (לצערי נתקלתי לא בהרבה, אלא בהמון ! !

קודם כל כופר בעצם הגדרתו לא יכול להיות טוב.
זה נכון זה שהוא לא מאמין בא-לוקים זה ל אומר שהוא לא אדם טוב מבחינת ההגדרות האונברסליות אבל בסופו של דבר אדם שלא מאמין בא'לוקים הוא אדם חסר והוא נמצא במצד מאוד מאוד מאוד... בעייתי. במקום לעשות את עבודתו האמיתית ולקדש שם שמיים הוא מחלל שם שמיים- אז אי אפשר להגיד עליו שהוא טוב וצריך להיזהר מאוד מאוד מהקו הזה כי אמנם בנתיים את חובת שהוא יכול להיות גם טוב אבל בכל זאת לא רוצה להיות כופרת בסוף אולי תגיעי למסקנה שבעצם אין בעיה להיות כופרת כל עוד את בן אדם טוב לדעתך.
ובאשר לדוס- דוס זו הגדרה שלנו, של בני אדם לכן היא לא ממש רלוונטית. הלא "אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".

אנשים תופסים סטיגמות ולא יורדים מהם 

הם לא מכירים אף אחד מחוץ לבועה שלהם.

ועושים בדיוק את מה ש"אותם דוסים" עושים ל"כופרים"..

אז די כבר, די להכללות בכל דבר!

יכול להיות אדם עם כיפה וציצית והוא בעצם רוצח גנב אנס וכל מה שבאלכם, ויכול להיות אדם "חילוני" עם קעקועים פירסינג ומקלל (איך שמגדירים אנ/שים לא טובים בימינו.. שוב הכללות, לצערי=[) - והוא אדם נשמה וטוב ועוזר לכולם.

ויודעים מה?? יכול להיות גם הפוך!! כן, גם דתיים ו"דוסים" יכולים להיות נשמות טובות!!!

העולם מלא בסטיגמות, זה נכון, טובות ו-(לרוב)- רָעוֹת..

רוצים לשפר את העולם?? תעזרו לו להיגמר מהמנהג הזה לקטלג אנשים..

סוף פריקה

ומה עכשיו?! עכשיו "הדוסים" הם הטובים המסכנים שמוציאים אותם רע, נכון?!?!

ד"א, זה לא שאני בעד אחד מהצדדים!

ויותר מזה - אני מגדירה את עצמי יותר דוסית מאשר כופרת.

הדוסים פחות מרגישים ומתלוננים שרע להם לעומת האחרים שמרגישים ומתלוננים כמה דפוק להם!

זה הכל!

אני נקראת קיצונית [אבל קיצונית] בעניין הזה..[נכון אני פחות קיצונית מתחילת שנה אבל אני עדיין]...ולכן מהצד שלי אני לא חושבת שחושבים עד כדי כך...ושנית- אין מה לעשות, רוב האנשים רוצים להראות שהם הכי הכי אז אלא המכלילים אצל החילונים חושבים בדיוק ההפך ממה שכתבת וה"דוסים" המכלילים' חושבים כמסקנתך, אבל הרוב לא ככה! גמאת מכלילה..[לא מתכוונת לפגוע!]

כל דוס הוא אדם מעצמו ויש סיכוי שהוא רע ויש סיכוי שהוא טוב.....

כל הכופרים הם אנשים מבעד עצמם יש סיכוי שהם רעים ויש סיכוי כופרים....

ובכלל איך אתם מחשיבים מי דוס ומי לא דוס? (הרוב חיצוניות לא?)

דיייי להכללות ולסטיגמות

אני לא חושבת שזו ההגדרה של "טוב ו"רע" בה' הידיעה..אבל אם ישאלו אותי מי הטוב ומי הרע מבין השניים יהיה לי ברור שזו התשובה.

למה את לא מסכימה עם זה? למה האנשים שחושבים ככה הזויים?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...