את צודקת.

(תעני לי לשם שלי עכשיו, לא לניק השני שלי..)

תכל'ס..

אנחנו חייבים להתנער... הקב"ה רוצה להעביר לנו מסר ממש חזק..

כל היום מלא אסונות מזוויעים- תאונות דרכים, שריפות, בצורת...

היה לנו היום מסיבת חנוכה באולפנא ואז כזה במקום הרקדה היה שירי נשמה כאלה...

ואז שרו כזה- "שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה', עושה שמים וארץ..."

אולי, כשחושבים על זה...

אולי הקב"ה מנסה להראות לנו שהוא אדון העולם, עושה השמים והארץ.

בעידן הטכונולגיה יש אנשים שזה כבר לא נראה להם כ"כ ברור...

משפט שמבהיר את גודל האסון:

"שום דבר שיש לנו לא מדגדג את האש הזאת"( הכבאים המותשים)

הקב"ה, בבקשה, אנחנו מתחננים לפניך, תושיע אותנו!!!!

נ.ב.

עוד משהו:

היתה איזה מורה שאמרה שבעצם זה בא להראות לנו עד כמה אנחנו לא מוכנים לשריפות- בעצם בא להכין אותנו למשהו גדול יותר, שניהיה מוכנים אליו.

היא הביאה דוגמה למלחמת לבנון השנייה- שזה בעצם הראה לאנשים כמה לא היינו ערוכים למלחמה ואם (ח"ו יהיה מלחמה כלשהיא אנחנו עכשיו יותר ערוכים ב"ה...

בס"ד

אתמול ישבנו בדרך לבי"ס ושמענו בחדשות כלמיני דברים, חשבתי על השביתה של הפקידים,

התלבתטי עם מי צודק, נסעתי לאנשהוא שילשום בלילה, דיברו ברדיו על כלמיני דברים שלא ממש הבנתי,

ואתה אומר" וואלה באמת סוגיות קשות"..

ופתאום באה השריפה הזאת, ואתה חושב "כמה לא הערכנו אתמול ושילשום, שהיה לנו "רק" כאלה בעיות"..

בתקווה לבשורות טובות בעז"ה..

שפרינצה.

משהו בעולם הזה צריך להשתנות.. אנחנו צריכים להתנהג אחרת. אם זה נוגע בנו, בסביבתנו, כל הזמן.. לא צריך לחשוב על הפחד- צריך לחשוב על השינוי, וליישם אותו. ואז יהיה טוב.
שיהיה חג שמח, ורק בשורות טובות!
 

יותר נכון לדעתי, צפנת הסכימה איתי.
מה את חושבת?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....