הגיגיו של אדם שברוב שעות היום נמצא בחיפה.

12:45: 

באמת יום סבבה, התחיל טוב, המשיך בהפנינג עם הרבה סופגניות, ושעה הברזה לעזור לחבר לסיים חלק בפרויקט במחשבים. בוא למנחה, אמרתי לו, נגמור את הפרויקט אח"כ...במילא המורה תגרש אותנו עוד רגע.

יצאנו שנינו לבית מדרש.

"וואו! שמש אדומה?.."

תוך שניה ענה לי חבר שבהה כבר כמה זמן במה שקרה, מהאלה שתמיד יודעים הכל: "תראה את כל העשן, יש שרפה מטורפת בעוספיה, נראה כאילו כל האוניברסיטה נשרפת"

"נו, זה מה שקורה שדרוזים מנסים להדליק נרות בחנוכה" אמרתי בחיוך, חיוך נאיבי, אני אומר עכשיו, ציפיתי שתוך שעתיים שעות העניין כבר היסטוריה.  "היי,אבל רק שהשרפה לא תגיע לאוניברסיטה, הפסד גדול- זו האוניברסיטה הערבית היחידה במזרח התיכון שמקבלת יהודים" (בדיחה חיפאית) 

16:00:

ממזמן נגמר היום, החלטנו ללכת לחבר בחיפה, נשחק איזה משהו, נקפוץ לבאולינג אח"כ, נזרום...

הצצתי בחדר השני, השארתי את הטלויזיה דלוקה על ערוץ 1, פתאום קלטתי שיש עשרה הרוגים. קראתי בקול: "עשרה הרוגים מהשרפה שמשתוללת בכרמל" שני החברים שלי: "מה?!" וואלה, נפל האסימון....זה לא פשוט, הכל בוער ברדיוס של כמה קילומטרים מאיתנו.

התחלתי לעקוב אחרי מה שמתרחש,  שמתי לב לפרטים של המקרה:  הרוח שנושבת מזרחית, ז"א באה ממזרח לכיוון מערב.  השרפה התחילה באיזור עוספיה, כפר דרוזי שנמצא דרומית מזרחית לחיפה. חיפה מוגנת, הרוח תתקדם מערבה, אפשר להירגע, אבל להתפלל ולקוות בשביל השאר.

40 הרוגים, האש ממשיכה להתפשט, בית אורן כולו פונה, יערות הכרמל, שכ"כ אהבתי לטייל בהם, אפילו התמונה שלי בפורום- משם, בטח המקום הזה כולו אפר.

האש מתקדמת לכיוון טירה, כבאים לכודים בגבעת וולפסון,  אמבולנסים כבר כמעט לא עוברים בחיפה, כולם באיזור היערות, הקריאות הרגילות של כאבים בחזה, דופק מהיר, מצוקות נשימתיות יצטרכו להענות אחרי זמן רב. 

יום מלא מחשבות, שיחות נפש עם עצמי. אומרים, שאם משהו רע קורה קרוב אליך, בארץ שלך, באיזור שאתה גר ובכלל כמה קילומטרים ממך,  זה סימן שאתה צריך לעשות חשבון נפש. וכן, אני צריך לעשות חשבון נפש, אני צריך לתקן המון דברים פגומים, אני צריך לעשות את זה בשבילכם, כי אתם הערבים שלי, ואני ערב שלכם, כולנו ערבים זה לזה במעשינו. 

עוד דבר, הרוח בדר"כ באיזור היא מערבית, ז"א שבאה ממערב למזרח, הישוב שאני גר בו נמצא בערך מזרחית לעוספיה,  כשחזרתי הבייתה וראיתי שדליה ועוספייה כאילו נמחקו מהכרמל, אין שום אור שמאיר לי משם, הבנתי שאם כיוון הרוח היה כמו שהוא בדר"כ, יש מצב שלא היה לי בית לכתוב ממנו את ההודעה הזו.    

אז כן, אחרי הכל, אין לנו ארץ אחרת, וגם אם אנחנו במצוקת מים, וגם אם הכל יבער סביבנו,  נמשיך לחיות פה!  

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים