אנחנו לא נגיד לך. את תדעי בעצמך, כי זאת החלטה שלך.

ולפי מה שכתבת- את מאוד, אבל מאוד רוצה לחזור.. בתשובה אופס, "לשם"....

כמובן שזה מאוד קשה.. אבל...

את צריכה באמת באמת לחשוב על זה- מה עדיף לך?

חיי שעה. חיי נצח.

רק כשתאמיניבכל מאודך בשינוי שאת רוצה לעשות, רק כשתרצי ברצון אמיתי להשתנות, תצליחי. בטוח!

ואז תרגישי עוד יותר נפלא ממה שהרגשת "אז". הרבה יותר.

ב"הצלחה!!

הייתי אולי אומרת לך לא לחזור ואז פיסיכולוגיה הפוכהה את יודעת..

אבל את לא נשמעת בחורה טיפשה משמע שאפשר לדבר איתך ישיר ובלי יותר מידי עקיפות ועניינים..

נשמה, הכל הכל הכל שטויות ואת בעצמך תגידי לי את זה..

לחזור או לא לחזור בסופו של דבר את תבחרי ואת תשאי בתוצאות.. אני יכולה רק לציין לך עובדות..

אם לא תחזרי-

יהיה לך כיף להיות עם החבר'ה להתלבש לא צנוע לראות מה בראש לך להיות עם החבר שאני הכי אוהבת בעולם, לצאת לשתות  וכו' ולהרגיש מבפנים באמת ייסורי מצפון שאת יודעת שמה שאת עושה זה לא נכון,

או אם תחזרי-

תתחילי לעשות בדיוק את מה שאת לא אוהבת ויהיה לך מזה קשה חבל על הזמן קשה קשה קשה את תירקי דם בשביל ללכת עם  חצאית צנועה ולהפסיק עם הסיגריות וכל השאר.. ואת תבכי הרבה ואת עלולה ליפול לשברונות למיניהם ובכל זאת תרגישי שאת הולכת בדךל הנכונה תרגישי שאם כל הקושי לפחות יש לך למה לקום בבוקר

את חיה את עובדת את מקיימת רצונו של מקום, את פתאום מרגישה אותו איתך כל הזמן מרגישה שבאמת, אבל באמת טוב לך בחיים,

ואת לא חייה חיים שיטחיים , חיים שהגויים קובעים לך, את באמת אוהבת ורוצה לחיות לעשות טוב בעולם,

לעזור למי שאת יכולה, פתאום כולם אוהבים אותך.. ו..

אין סוף של הטבות.. למרות העבודה הקשה..

בע"ה

שתדעי שאת נשמעת שיא הצדיקה. ממש!

בד"כ אנשים שהיו דוסים ואח"כ נהיו הרבה פחות - לא רוצים לשמוע על הדת, חושבים שכל מה שהם עשו כשהם היו דוסים זה שטויות..
אבל את? את פשוט נשמה. 
ממה שאת כותבת, באמת רואים שיש לך רצון אמיתי לחזור. ואם יש רצון - אפשר לעשות הכל.
ותאמיני לי שזה ממש לא קלישאה. הכל הכל ה-כ-ל תלוי ברצון שלך.

נכון, אין מה לעשות - זה שיא הקשה לחזור בתשובה אחרי שיש כ"כ הרבה דברים שאנחנו אוהבים לעשות וזה אסור.
אבל את בעצמך יודעת שהאמת זה היהדות. את מרגישה שה'עצמך האמיתית' זה להיות דוסה.
אז יאללה, חבל לך לחיות חיים של שקר - עדיף לך לקחת את עצמך בידיים ולאט לאט להתקדם ולחזור להיות דוסית.

אבל לא הכל בבת-אחת.
אם תתנתקי גם מהלבוש, גם מהחבר, גם מהסרטים, גם מהשירים (וכו'..) יחד - את יכולה תוך שנייה להישבר, כי תרגישי שרע לך.
אז אני ממליצה לך פשוט לקחת דבר אחד - ולאט-לאט להתקדם בו. ואז, כשאת מרגישה שאת מספיק חזקה באותו דבר - לקחת עוד דבר ולהתקדם בו. וככה לאט-לאט לחזור למה שהיית.
נכון, זה לוקח הרבה זמן - אבל ככה זה באמת תהליך שינקה אותך מבפנים, בתורה הכי טובה שיש.

והדבר הכי הכי חשוב - תתפללי על זה.
פשוט תדברי עם ה' בשפה שלך, ותסבירי לו כמה קשה לך - תסבירי לו שאת באמת רוצה להתחזק, רוצה לחזור להיות כמו פעם, אבל קשה לך.
תאמיני לי, ה' הוא הפסיכולוג הכי טוב בעולם, והוא יכול לעזור לך הרבה יותר טוב מכולנו יחד.

אז יאללה, אחותי - לכי על זה. 
תזכרי שבאמת יש לך את הכוחות. את נשמעת שיא הצדיקה, ואני באמת מאמינה בך.

נכון, את הולכת עכשיו לעבור תהליך קשה, אבל זה שווה כל רגע

אם צריך משהו - אני ממש ממש אשמח לדבר איתך באישי!

אחות שלי, את יכולה!!!             ותזכרי את 2 המשפטים האלו, הם אלו שילוו אותך...

אין דבר העומד בפני הרצון!!!

דבר אליו, דבר אליו, דבר עם ה'!!!! (זה שיר...)

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מה זה אומר לחזור להיות דוסה? אם את ממש אוהבת את מה שאת עושה עכשיו אז מה גורם לך לרצות לחזור?

וכנרית- אני לא באמת יודעת, אבל לפעמים יש לי הצתות כאלה,ואני יודעת שאני לא בסדר, ואני מתה לחזור אבל אז אני ישר כזה- לא, מה? כי תכלס אני נהנית עכשיו, וטוב לי, בתוך כל החרא הזה, כי תכלס זה חרא ואני סתם ממשיכה לחיות בתוך הג'יפה הזה ולהנות מזה.. אבל אני נהנית, למרות שאני יודעת שזה חרא.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....