אנחנו לא נגיד לך. את תדעי בעצמך, כי זאת החלטה שלך.

ולפי מה שכתבת- את מאוד, אבל מאוד רוצה לחזור.. בתשובה אופס, "לשם"....

כמובן שזה מאוד קשה.. אבל...

את צריכה באמת באמת לחשוב על זה- מה עדיף לך?

חיי שעה. חיי נצח.

רק כשתאמיניבכל מאודך בשינוי שאת רוצה לעשות, רק כשתרצי ברצון אמיתי להשתנות, תצליחי. בטוח!

ואז תרגישי עוד יותר נפלא ממה שהרגשת "אז". הרבה יותר.

ב"הצלחה!!

הייתי אולי אומרת לך לא לחזור ואז פיסיכולוגיה הפוכהה את יודעת..

אבל את לא נשמעת בחורה טיפשה משמע שאפשר לדבר איתך ישיר ובלי יותר מידי עקיפות ועניינים..

נשמה, הכל הכל הכל שטויות ואת בעצמך תגידי לי את זה..

לחזור או לא לחזור בסופו של דבר את תבחרי ואת תשאי בתוצאות.. אני יכולה רק לציין לך עובדות..

אם לא תחזרי-

יהיה לך כיף להיות עם החבר'ה להתלבש לא צנוע לראות מה בראש לך להיות עם החבר שאני הכי אוהבת בעולם, לצאת לשתות  וכו' ולהרגיש מבפנים באמת ייסורי מצפון שאת יודעת שמה שאת עושה זה לא נכון,

או אם תחזרי-

תתחילי לעשות בדיוק את מה שאת לא אוהבת ויהיה לך מזה קשה חבל על הזמן קשה קשה קשה את תירקי דם בשביל ללכת עם  חצאית צנועה ולהפסיק עם הסיגריות וכל השאר.. ואת תבכי הרבה ואת עלולה ליפול לשברונות למיניהם ובכל זאת תרגישי שאת הולכת בדךל הנכונה תרגישי שאם כל הקושי לפחות יש לך למה לקום בבוקר

את חיה את עובדת את מקיימת רצונו של מקום, את פתאום מרגישה אותו איתך כל הזמן מרגישה שבאמת, אבל באמת טוב לך בחיים,

ואת לא חייה חיים שיטחיים , חיים שהגויים קובעים לך, את באמת אוהבת ורוצה לחיות לעשות טוב בעולם,

לעזור למי שאת יכולה, פתאום כולם אוהבים אותך.. ו..

אין סוף של הטבות.. למרות העבודה הקשה..

בע"ה

שתדעי שאת נשמעת שיא הצדיקה. ממש!

בד"כ אנשים שהיו דוסים ואח"כ נהיו הרבה פחות - לא רוצים לשמוע על הדת, חושבים שכל מה שהם עשו כשהם היו דוסים זה שטויות..
אבל את? את פשוט נשמה. 
ממה שאת כותבת, באמת רואים שיש לך רצון אמיתי לחזור. ואם יש רצון - אפשר לעשות הכל.
ותאמיני לי שזה ממש לא קלישאה. הכל הכל ה-כ-ל תלוי ברצון שלך.

נכון, אין מה לעשות - זה שיא הקשה לחזור בתשובה אחרי שיש כ"כ הרבה דברים שאנחנו אוהבים לעשות וזה אסור.
אבל את בעצמך יודעת שהאמת זה היהדות. את מרגישה שה'עצמך האמיתית' זה להיות דוסה.
אז יאללה, חבל לך לחיות חיים של שקר - עדיף לך לקחת את עצמך בידיים ולאט לאט להתקדם ולחזור להיות דוסית.

אבל לא הכל בבת-אחת.
אם תתנתקי גם מהלבוש, גם מהחבר, גם מהסרטים, גם מהשירים (וכו'..) יחד - את יכולה תוך שנייה להישבר, כי תרגישי שרע לך.
אז אני ממליצה לך פשוט לקחת דבר אחד - ולאט-לאט להתקדם בו. ואז, כשאת מרגישה שאת מספיק חזקה באותו דבר - לקחת עוד דבר ולהתקדם בו. וככה לאט-לאט לחזור למה שהיית.
נכון, זה לוקח הרבה זמן - אבל ככה זה באמת תהליך שינקה אותך מבפנים, בתורה הכי טובה שיש.

והדבר הכי הכי חשוב - תתפללי על זה.
פשוט תדברי עם ה' בשפה שלך, ותסבירי לו כמה קשה לך - תסבירי לו שאת באמת רוצה להתחזק, רוצה לחזור להיות כמו פעם, אבל קשה לך.
תאמיני לי, ה' הוא הפסיכולוג הכי טוב בעולם, והוא יכול לעזור לך הרבה יותר טוב מכולנו יחד.

אז יאללה, אחותי - לכי על זה. 
תזכרי שבאמת יש לך את הכוחות. את נשמעת שיא הצדיקה, ואני באמת מאמינה בך.

נכון, את הולכת עכשיו לעבור תהליך קשה, אבל זה שווה כל רגע

אם צריך משהו - אני ממש ממש אשמח לדבר איתך באישי!

אחות שלי, את יכולה!!!             ותזכרי את 2 המשפטים האלו, הם אלו שילוו אותך...

אין דבר העומד בפני הרצון!!!

דבר אליו, דבר אליו, דבר עם ה'!!!! (זה שיר...)

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מה זה אומר לחזור להיות דוסה? אם את ממש אוהבת את מה שאת עושה עכשיו אז מה גורם לך לרצות לחזור?

וכנרית- אני לא באמת יודעת, אבל לפעמים יש לי הצתות כאלה,ואני יודעת שאני לא בסדר, ואני מתה לחזור אבל אז אני ישר כזה- לא, מה? כי תכלס אני נהנית עכשיו, וטוב לי, בתוך כל החרא הזה, כי תכלס זה חרא ואני סתם ממשיכה לחיות בתוך הג'יפה הזה ולהנות מזה.. אבל אני נהנית, למרות שאני יודעת שזה חרא.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...