בס"ד

2 נערים שהציתו בלי כוונה...

אם זה היה מתנחלים?!

"המתנחלים הציתו את האש בכוונה, אורגן מראש, הם ידעו את ההשלכות ורצו לפגוע בערבים חסרי ישע!!!"

אני מתה מזה!!!מתה!!!!

ועוד אומרים שאמא שלהם, אוי, כמה שהיא מסכנה!!! איכס!!!ישבתי מול הטלוויזיה ורציתי להקיא!!!פשוט להקיא!!!

איזה צביעות!!!איזה גועל!!!!

ביקשו עזרה מטורקיה!!!תראו איזה מדינה עיוורת יש לנו!!!מטורקיה!!!איזה אומללות!!! אנחנו מבקשים עזרה מהאויבים שלנו!!!! תראו איזה תהום העם שלנו נמצא!!!! אם אנחנו כבר בחנוכה!!!! בא לי לצרוח ת-ת-ע-ר-ר-ו!!!!

הנה, כל שבוע אנחנו שומעים על עוד הרוגים ועל עוד הרוגים!!! הקב"ה אומר לנו שוב ושוב!!!חברה!!!להתעורר!!! וזה לא עוזר!ולא עוזר! ואף אחד לא שם על זה! אז מזילים עוד דמעה, נאנחים מכאב ליד עוד קבר! אבל אף אחד לא באמת עושה עם זה משהו!!!! 43 אנשים!!! אנשים, זה לא צחוק!!! 43 אנשים שפשוט עשו... "מרכבת אש השמיימה"

הם הלכו להציל חיים של אחרים והם מצאו את מותם! זה לא בן אדם אחד שהקב"ה אומר לנו "אני רוצה אותו!דווקא אותו! אתם יכולים להמשיך לצרוח ולכעוס ולהגיד שאני לוקח לכם את זכות הבחירה אבל אני רוצה אותו!!!" זה 43 אנשים שהקב"ה אומר לנו "אני צריך את כולם, 43 איש, אצלי, להם אין כבר מה לחפש ברפש הזה!!!"

נער בן 16, נשים, וגברים!!!! הם עשו שליחות!!! והם נשרפו חיים!!! אין משפט אחר להגדיר את האסון הזה!!!

אבל אתם יודעים משהו?! גם אם נגיע למדרגת ה49 של טומאה!!! העם הזה לא יתעורר!!! חותמת לכם פה! הוא ישן, ישן מזה טוב, אתם לא מבינים איך הוא ישן טוב, אז גם ישפכו עליו מים, וגם יצרחו לו בתוך האוזן, וגם אם ינערו אותו, יפילו אותו מהמיטה שלו, זה לא יעזור!!!! כי הוא ישן!!!בתרדמת!!! הוא הכניס את עצמו לתרדמת הזאת והוא לא רוצה להתעורר!!!! אז הקב"ה לוקח לנו את כל הטובים! את כול עושי החסד ההלו!!! כדאי בכוח להכניס אותו ל49 מעלות טומאה!!! וזה לא יעזור!!!!!

ד"ר אריק, ישמצב שככה זה המצב כיום, כמו שאת אומרת- שהממשלה והאנשים שעומדים בראש המדינה שלנו אוהבים את הערבים ושונאים את המתנחלים, ושהעם שלנו ישן, וכבר לא שם לב מה הדברים באים לאותת לו, ושהוא אף פעם לא יתעורר ותמיד הוא ישאר רדום, ודברים לא מזיזים לו, וכו'.

אבל, לא יודעת...
תחשבי על זה שעכשיו זו שעה קשה לעמ"י, האש עדיין לא דעכה לגמרי... (ישמצב שכן, אני לא מעודכנת לגמרי...)
המון בתים נשרפו, יישובים שלמים הלכו... המון משפחות איבדו בפתאומיות את הילדים, הורים, אחים, אחיינים, דודים שלהם. ולהרבה משפחות אין בית לחזור אליו... אין, זה מצב אומלל וקשה לגמרי.
אז דווקא בשעה הזאת, אני חושבת שלהפך, אנחנו צריכים להרבות באהבת חינם, לסנגר על עמ"י! עזבי את זה שהעם ישן... שהממשלה הזאת רקובה... בואי רק נסנגר ונרבה טוב! עמ"י צריך עכשיו הרבה רחמים וסיעתא דשמיא כדי לקום כל המצב הזה, אז בואי נהיה אנחנו אלה שגורמים לזה.

ובעז"ה הלוואי שרק יהיה עוד טוב!
 

אני חושבת שהנוער הוא זה שצריך לפעול בשביל שיהיה לו ולילדיו עתיד טוב יותר!!

אני חושבת שאנחנו צריכים להתאחד כל הנוער דתי,חרדי,חילוני ושנעבוד ביחד נתאחד ונכיר אחד את השני ואז יהיה לכולנו עתיד יותר טוב!! אני אשמח לעשות משהו ולפעול הבעיה שאין לי איך אז אם יש לך תשובה אני אשמח...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...