אנחנו צריכים לקום ולראות מה אנחנו צריכים לשנות , לתקן -ע"מ להתקדם..

כי כל מה שקרה זה לא סתם---הכל נובע מתוך המעשים האישיים של כל אחד ואחד מאיתנו-

בין בבית שלו , עם החברים, עם האחים , ההורים וכיוצא בזה..

בשורות טובות..

--ויהי רצון שבעז"ה

נזכה לגאולה קרובה ממש ממש ממש לכל עם ישראל!~!!!!!

ברור שיש מקום להזדהות ומאד מתאים שלא לחגוג

אבל זה לא כזה ברור מאליו...

אם תשב מסכן בבית כל היום ותבכה -זה לא יועיל לכיבוי השרפה (הקור שנושב ממך והדמעות שלך לא יגיע עד שם )

לעומת זאת- אם תדון לכף זכות זה דווקא כן יוסיף זכויות ויועיל..

אני לא אומרת שאני עכשיו ילך לחגוג- אבל למה כואב לך שהם ממשיכים בחיים, ומי אמר שלא היתה להם רגישות, אולי הם לא חגגו לגמרי כרגיל...

אומרים הלל שלם!! אתה מבין מזה אומר??. ימי שמחה והודאה..

אי אפשר לבכות עכשיו על האבדה.. זה הכי קל.. בוא נראה אותך ממשיך למרות הצער...-זו חכמה..

ישמצב שאכפת להם ומאוד ממה שקורה בכרמל...
והם פשוט רוצים למרות הכל להמשיך בשגרה.
 

אבל לא לשכוח, אנחנו בחנוכה!

צריך לשמוח על חנוכה אבל מצד שני להיות עצובים על מה שקורה בכרמל, למשל בישיבה שלי במסיבת חנוכה היה מאוד שמח וכו' אבל באמצע המסיבה - ראש הישיבה עצר את הריקודים וביקש מההרכב שניגן שינגנו שירי נשמה כי א"א להיות שמחים בזמן שבכרמל אחים שלנו סובלים.

אני לא חושב שצריך לעצור את החיים בגלל אסונות - אחרת איך נחיה?

חנוכה שמח!!!

ולא יכלו לבטל?

זה אסון לאומי ,זה של כולם, ואת המסיבות אולי לא צריך לבטל אבל כן צריך לצמצם, ואנשים רקדו ושמחו בפול ווליום כאילו כלום...

מה קודם למה? חנוכה-מדרבנן או ---אסון שה' בחר שיקרה דווקא בחנוכה ולא קיבלנו מרבותינו שם פסק בנתיים לעצור את השמחות?..

שוב- לא צריך להתעלם,אבל בוא נשאר בפרופורציה..

לדעתי היה צריך לעשות את זה בפחות ווליום...

שאצלינו היה מסיבת חנוכה והכל..

וכאילו אמרו בהתחלה פרק תהילים וזה..

אבל כאילו זה חנוכה א"א לבטל בגלל זה הכל...

ובאמת שזה 2 דברים שונים צריך לשמוח על הנס בכל מצב לא משנה עם עכשיו קרה משו אחר...

אז נכון זה עצוב הכל וזה אבל בוא נכנס כולנו לעצבות בגלל זה..

נגיע רחוק נכון??

כאילו לא צריך להתחיל לרקוד ברח' שיש 41 הרוגים וכו'...

אבל גם לא צריך לשים שק ואפר ולא לשמוח על נס חנוכה....

לא קיצוניות לא לכאן ולא לכאן..

לפני בסה"כ 70 שנה טבחו את האחים שלנו! שרפו אותם למוות!! חנקו, הכו, התעללו, הרעיבו, גירשו וכו'....

איך אנחנו יכולים לשבת לנו בנחת במדינה ולחגוג פה חגים ויומהעצמאות וחנוכה ופורים, כשלפני פחות ממאה שנה האחים שלנו סבלו ברמות מטורפות??? איך אפשר?

נכון שזה לא נשמע הגיוני?^ אני יודעת שאתם תגידו לי עכשיו "זה לא אותו דבר, זנה קרה מזמן וזה עכשיו.." וכו'. אבל אי אפשר כל הזמן לשבת ולבכות. אם אין לך משהו מועיל לעשות- תמשיך את השגרה! חנוכה היום! תאמר כמה פרקי תהלים, ותמשיך בחיים! זה לא יעזור בכלום אם תשב ותבכה...

וגם לא לפני יום, זה עכשיו, צריך למתן את החגיגות, תחשבי שאבא שלך עכשיו שם ומחלץ גופות, היית יכולה לחגוג?

כמו שיותר קל לצום מאשר להתגבר לא לאכול איזו סופגניה קורצת

ככה יותר קל לעצור ולבכות מאשר להמשיך..

בס"ד

לא שלא איכפת לי על מה שקורה, אני מצטערת מאוד על זה, ברצינות, בכיתי עם כל חדשות ששמעתי..

אבל החיים מוכרחים להמשיך כרגיל, גם אדם שמישהו מת לו חייב להמשיך ולחזור לחיות נורמלי ח\פחות או יותר אחרי ימי האבל... צריך לקחת לקחים, אבל ממשיכים לחיות, גם אם זה אומר לשמוח בחנוכה...

שיהיה לכולם חג שמח

עכשיו חורף ולא יורד גשם!! והשרפה והכל אתם יודעים מה זה אומר?! אם ירד גשם השרפה לא תתלקח שוב..

קיצור, ח'ברה תתפללו לגשם!!!!!

 ואחרי הכל אל תשכחו שזה עדיין חג..אז שיהיה חנוכה (באמת) שמח !!

מצד אחד אין אפשרות לעצור הכל ורק לחשוב על זה, וגם לא צריך! זה לא טוב! צריך למרות מה שקורה להמשיך ולשמוח כי זה חנוכה, והיה לנו נס לפני מאות שנים-  עמ"י ניצל מהשמדה!!! אי אפשר להתעלם מהנס הזה ולא לשמוח בכלל...

ומצד שני- את בהחלט צודקת, לא צריך לחגוג ברמות מטורפות, הרי זה לא הגיוני!!  אחים שלנו עכשיו בוכים על הקברים של יקירהם! אין מצב שנתעלם מזה!

אז מה אני אומרת? לשמוח- צריך,  חגיגות- למעט...  להתפלל בעיקר הרבה ולראות איך אפשר לעזור ל"מפונים"...

דרך אגב- אצלנו באולפנה במסיבת חנוכה התחילו באמירת תהילים, חגגו כרגיל (אבל גם הנמיכו ת'ווליומים..לא מתאים)

ואח"כ במקום לעשות הרקדה ישבנו ושרנו שירי נשמה! זה היה ממש מחזק וגם מראה שאנחנו מחוברות לצרה של עמ"י ולא רוקדות כאילו כלום לא קרה...

אין צורך אני כותב כבר הכל במקום האחרים

צריך להמשיך לחגוג תוך כדי שזוכים את האסון ולקחת הכל בפורפורציות חג שמח!

אולי באמת נשב ולא נעשה כלום.. מה אתה מצפה שכולם ישבו ולא יעשו כלום כי הצפון בוער? דווקא עכשיו בצרה של עמ'י צריך להראות שלא משנה מה קורה אנחנו ממשיכים בחיינו ולא נכנעים... ואני כן אומרת שצריך להתפלל ולבקש רחמי שמיים אבל לא לעצור את העולם...

אני ממש לא אומרת שצריך לצהול ולרקוד בשעה שאחרים יושבים שבעה, אבל להגיד על אחרים שבגלל שהם רוקדים ושמחים בחנוכה (ומאוד טבעי לשמוח בחנוכה..) הם אדישים למה שקורה והם לא עצובים?

מותר לשמוח בחג גם כשיש אסונות (-ואני מאמינה ששמחתם לא מושלמת).

אחים שלך בצרה!! תעשה משו!!

תתפלל, תבוא לעזור בשטח..

הכי חשוב- אמירת תהיליםםם!!!

ברור שלא צריך לעצור ת'חיים- אבל כן צריך להראות ולהרגיש שאכפת..

ואני אישית במסיבה לא חושבת שאפשר להרגיש את זה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....