עד כמה שהן מעצבנות.. עד שלא נתחתן , אף פעם לא נבין אותן..

ואת זה אמרה לי אחותי שהיא הייתה נראה לי בהכי הרבה כסחים עם ההורים שלי...

גם אני הרבה פעמים מתעצבן עליהם אבל אח"כ יש לי מצפון

אתם יודעים מה מעצבן? שהם רוצים שתתנהג כמו שהם תכננו מראש, וברגע שתחרוג טיפ טיפה מהריבוע הזה שהם קבעו...

בס"ד!

אבל אני אתחיל בלהסגיר את עצמי ולהתוודות: אני חייזר.

אז אחרי שמובן למה אני לא אנושית (בגלל שאני חיזר), אני אסביר למה אני חייזרית:

אני חושבת שאין על אמא שלי בעולם.

וחמור יותר - אמא תמיד צודקת!!!

אז כאן אתם בטח מכווצים את מצחיכם בבלבול, פוערים את עיניכם בתדהמה או מחייכים בחוסר-אמון. אבל באמת- ככל שאני שומעת יותר דברים מאמא שלי, אני יותר ויותר מבינה כמה היא צודקת. החל באמירות מסוג "הנעלים האלה יקרעו תוך שבוע" ומסוג "לירושלים - יספיק לך פליז ", עד אמירות אישיות יותר וחשובות הרבה יותר.

רגע, למען ההגינות- גם חיזרים הם בני אדם. גם לי יש קטעים שאני מעוצבנת על אמא שלי, שאני כועסת על הבטחות / אמירות שהופרו, דברים שמפריעים לי.

אבל- אני כן אגיד את המשפט הבא (הרוב ירצו לאשפז אותי במוסד לחולי-נפש אחרי משפט זה. מי שצריך תמיכה רפואית נפשית- ער"ן, 2001 או משהו כזה[-בת של עו"סית-]

אני רוצה להיות אמא כמו אמא שלי!!!

עם שינויים קטנים, כמובן, של מה שלא נוח לי איתו ואם בעתיד אני אמשיך לחשוב שהוא שלילי אני באמת אשתדל לשנות אותו. ובכלל- מה אנחנו יודעים כמה קשה להיות אמא?! לי זה נראה המקצוע הכי מסובך, ואין צורך לפרט למה.

אז פעם הבאה שאת כועסת על אמא שלך- תנסי להכנס, כמו שRofL אמר, לנעלים שלה.

מאז שאני מדריכה..באמת הבנתי יותר את ההורים שלי.. ובכללי זה בעקבות התבגרות והבנה של המציאות..

אבל להגיד שאין חיכוכים? שאני לא מסוגלת לפעמים למות מרוב תסכול? שאני מסכימה עם הדרך שהם מחליטים לסלול לי?

אני אהיה ממש שקרנית אם אגיד את זה...אז אני לא עושה את זה.

יש לי הרבה ויכוחים ומריבות עם ההורים שלי.. אבל בתכל'ס- כשחושבים על זה, כהורים- הם לא יכלו להתמודד איתי נכון יותר!!!! ואני מעריכה אותם מ-א-ו-ד!!!

חוצמזה, פעם אחת אחרי שממש רבתי עם אמא שלי, וצרחנו אחת על השניה.. אבא שלי דיבר איתי... כ"כ ציערתי אותו..

 הוא אמר לי "את זכית באמא מדהימה! תעריכי את זה- את רוצה לחכות עד שהיא תמות ח"ו כדי להעריך אותה?? אז,כשמרגישים נורא על ההחמצה? כשעצובים על כל רגע שלא ניצלת לכיבוד הורים??"

למי שלא הבין- אבא שלי התייתם מאמא שלו כשהיא הייתה בת 40+ והוא היה מאוד קשור אליה..

אז אחרי מה שהוא אמר, ואחרי שהשכנים לידינו נרצחו...התחלתי להבין- אלה ההורים שלי, אין לי אף אחד אחר. ואני מעריכה אותם, ואתמודד עם הקשיים- באהבה!!!

(סורי שחפרתי..)

אני דווקא מיתפללת שאני אזכה להיות כמו אמא שלי! אין עליה!!!!!!!!!!! בסדר אז היא ליפעמים מעצבנת אבל אף פעם לא הלכתי איתה כסח אנחנו 11 ילדים ואני לא זוכרת שהלכנו עם ההורים שלי כסח אולי ליפעמים היו עצבים אבל המריבות האמיתיות היו רק בינינו לא עם ההורים שלי כי באמת אין עליהם!! זכיתי! באמת!

אבל תרגיעו אימהות זה הדבר שבנה אותכם! תנסו להבין שהן אמורות להיתמודד איתכן!! שאני בטוחה שזה יותר קשה (בלי ליפגוע) ותאמיני לי שהיא רק מנסה לחנך אותך ורוצה רק בטובתך

לקח לי זמן אבל בסוף הבנתי את זה....

אמא שלי היא מדהימה, באמת.

היא רוצה רק בטובתי, ותו"כ חינוך וגידול הילדים היא גם צריכה לדאוג לזוגיות טובה ופרנסה... אין עליה!

ואני כל הזמן מדמיינת אם הבת שלי היתה עונה לי ככה- וואלה איך הייתי מתעצבנת עליה...  אז איך?? איך היא מסוגלת להבליג ככה שוב ושוב?!?!?!

[אני הולכת בשיטה של ROFL.... להיכנס לנעליים שלה ולדמיין אותי במקומה עם שבעה ילדים..]

ואיך היא לא קורסת תחת כל העומס העצום הזה??????????

ואיך היא שורדת?

ואיך היא מצליחה להיות שוב ושוב האמא הכי טובה שרק אפשר????

ואיך, איך, איך, איך?????????????

בס"ד

ח"ו!! אמהות (שלי לפחות) הכי מתוקות! משקיעות מלא ואוך!!!!! זה כ"כ מעצבן שזה מה שאומרים עליהן.... 

ואמא שלך!! ניגונים, ;) כפרה עליה! אחת החמודות!!! אז שקטטט!!! 

בס"ד

תרגעי עם עצמך ומהררררררררררררר ;) למה לי יש פווווווווווווווווווווווווווול הוכחות שזה שטויות... 

באנו לביקור מנפטון. 

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!