בסוף דרך האמת.
צעדים קצרים בשבילים מכוסים בטל. מביט במקום שפעם היה מוכר, מהעצב נגמל. התאורה מעומעמת, ואתה מחשיך פניך. ציפור שיר מזמרת קינה ומעופפת מעליך.
האהבה שחקה את נפשך, נהרות זרמו בלחש. תלולית עפר מתעקשת לספר סיפורים בכחש. סימני שאלה רבים מרחפים אל מול עיניך, מבטך הנחוש מאיר מרתפים, ודמעה מנקה פניך.
אז מכל נפילת ייאוש ודמע קום והתחזק. מכל בכי מלא ים אהבתך לקול המיית גליו. בדרך הארוכה ראה את הצדק ובו תתעמק. תן ללב פורקן בשדות החופש, ציפור תחוג מעליו. אל מול קולות מים הפוצעים בנפשך תביט, ובקרב אדירים של טוב ורע תעמוד איתן ויציב.
קולות קטנים בראשך לוחשים את האמת האמיתית.
אתה יודע מה הדרך הנכונה לך, מפריח ענן שמעיב.
מבטך הנחוש משדר אור גנוז שבך נגלה.
אתה נושא כפיים, ממלמל חרישית תפילה.
בשבילים שבהם צעדת ברעד, צועד בבטחה,
ואת המילים שכבר שכחת אתה אומר בשמחה.
אז מכל נפילת ייאוש ודמע קום והתחזק. מכל בכי מלא ים אהבתך לקול המיית גליו. בדרך הארוכה ראה את הצדק ובו תתעמק. תן ללב פורקן בשדות החופש, ציפור תחוג מעליו. אל מול קולות מים הפוצעים בנפשך תביט, ובקרב אדירים של טוב ורע תעמוד איתן ויציב.
קולות קטנים בראשך לוחשים את האמת האמיתית.
אתה יודע מה הדרך הנכונה לך, מפריח ענן שמעיב.
לוחש לתמונות, מהסס במחשבות קשות.
נופל בסוף השביל הסלול, מאבד כל תחושות.
אך בסוף הדרך היא תמיד תגיע לה, השמחה.
ולנצח זה גם בדרך הקשה.באהבה, בדרך אל המנוחה.
]
