באמת עצרתי את עצמי מלבכות כשאמרתי להם שלום בסוך השבת.. זה כזה עצוב.. ופתאום אני אומרת לעצמי, די, צופיה. את תסתדרי. למה את לא נשארת? בקטנה עם כל הבעיות..
ולגבי השאלה למה אני עוזבת.. זה לא אישי, אבל זה מורכב, אז זה בגלל כמה סיבות,
א. הרגשתי שנתנתי מה שנתנתי ועכשיו אני לא ממצאת יותר את הכוחות שלי. זהו. זה כבר לא זה.
ב. יש לי בכמה חודשים האחרונים המון כאבי ראש שקשורים לחוליות בעמוד השדרה שאצלי הם יצאו ועם לחץ זה גורם לכאבי ראש.. משהו כזה קיצר, הסניף גורם ללחץ ולחץ גורם לכאבי ראש. (הבנתם משהו..?)
ג. לימודים. בגלל כל הכאבי ראש הפסדתי מלא לימודים, אז הבנתי שאם אני רוצה לעשות 4 יחידות מתמטיקה, ולעבור את כל המקצועות בציון טוב, זה לא יעבוד ביחד.
ד. מגמת תקשורת. אני במגמת תקשורת. ואני ממש אוהבת את המגמה ולכן אני גם ממש ממש משקיעה בה. ואני בעזרת ד' רוצה להיות במאית. וזה דורש מלא מלא זמן על חשבון הזמן הפרטי שלי. וזה לא אפשרי יחד עם הדרכה..
ה. חוצמזה יש עוטד איזה סיבה קטנה שאני מעדיפה לא לפרט כאן..
זהו? מספיק פירטתי?
בהצלחה לכולם..!