ואם לא אז.. תנסי לדבר עם ההורים שלך על זה ולהסביר להם את הרצון העז שיש לך כדי לעשות אותו!! לפעמים זה עוזרואם לא אז אפשר לחשוב על עוד רעיון אם בא לך..

ובC הרצינות חושבת על זה מחדש. אם בכלל זה עדיין מתאים לי (ממליצה בחום לחשוב על זה, אני נתקעתי..) עד כמה זה חשוב לי?

לברר עם עצמך איפה את נמצאת ביחס לכיתה ו'? בכל זאת הבנאדם משתנה...

לשבת עם ההורים לשיחה עמוקה.. על למה הם מתנגדים. להסביר להם את הצד שלך (גם מומלץ בחום מניסיון.. זה עבד לי! חודשים פחדתי לפתוח את זה איתם, ובסוף הם הסכימו לי...)

ואחרי שאת יודעת מה בדיוק המצב שלך, ואת מבינה, לפחות בערך.., את הצד של ההורים. תשאלי את עצמך שוב, להתעקש? לוותר? נראלי שאז יהיה יותר פשוט לענות..

בהצלחה..
מקווה שעזרתי..

יש לי אותו...

ואיכשהו, עכשיו שמגיע הזמן- לא נראלי שזה ילךך..... ממש לא... מבאס רצחח..

מצארפת לשאלהה שלה^^^

הוא נוגד את העקרונות שלך ,

או שהוא נוגד את העקרונות שהתרגלת אליהם, כי זה העקרונות של הורים, מורים וכו'?

אם זה עקרונות שלך, אל תוותרי על העקרונות, מתישהו בעז"ה לא תרצי כל כך לממש את החלום, כי העקרונות שלך יהיו חזקים.

אם זה רק עקרון של ההורים.. לכי על זה ..

שזה אומר רק לפעמים!
אז פחות או יותר לכולם יש חלומות שהם גדלו עליהם תמיד ובשלב מסוים של החיים
רואים שלא תמיד אפשר או באמת רוצים להגשים אותם ואז צריך ללמוד להמשיך הלאה\לחשוב על חלום אחר..
נכון שזה ממש מבאס אבל כמו שאמרו לפניי לפעמים גם נמצאים במקום אחר ממה שהיו מתי
שחלמו את הדבר
אבל מנסיון אישי מבאס מבאס אבל שורדים!!
בהצלחה!

מגיל מאוד צעיר חלמתי לעשות את שביל ישראל לבד. וכשהחלטתי שאני הולכת על זה הורים שלי כמעט קיבלו התקף לב... הם אמרו שהם לא מסכימים, שזה מסוכן וכו...

אבל ידעתי שזה מה שיהיה לי טוב ויעזור לי ופשוט הודעתי להם שזהו. ו-

הם קיבלו את זה! לקח להם זמן אבל הם ראו שאני נהנת ושטוב לי ושאני מאושרת אז הם ממש שינו גישה (לא יודעת אם בכוונה או בלי לשים לב...) וממש עודדו אותי ואפילו הצטרפו אלי לכמה ימים...

אז אם זה באמת חשוב לך אולי יתנגדו בהתחלה אבל כשיראו שאת שלמה עם זה הם יעזרו ואפילו ויעריכו

ד"א זו ההודעה הראשונה שלי בפורום...

השיר אומר- לפעמים חלומות מתגשמים. וזה ההבדל.

אם אני אחכה שהם יתגשמו מעצמם זה באמת יקרה לפעמים

אבל אם אני אקום ואגשים אותם- זה יקרה המון....

בת מלך- בהצלחה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....