ת מכובדת...(:

אבא כועס

לצערי! אני מתה שיהיה שולחן שבת שכולם סביב השולחן, שרים ביחד...

בטח זה יהיה כשנהיה נשואים...

ככה זה אצלנו...

חח בדיוק ירדנו על זה השבת.... 

אז בזמן האחרון,כזה מישו מכריז בואו נשב כולנו..

ואז מה שקורה כל פעם משו אחר..

תמיד מצחיק..

תגידו תודה על השולחן שבת שלכם ...

אבא שלי חוזר מבית הכנסת שעתיים אחרי (נישאר לדבר עם חברים) ...

ואז אוכלים אוכל חלבי (אבא שלי צימחוני אז כולם סובלים..) מי שרוצה קם ואז הולכים ליקרוא עיתונים !

ואני יוצאת עם חברות =] !

אבל מתוך רצון! זה לא שקושרים אותי לכסא...=]

ממש ממש משדלת שלא...

מה שכן... אצלנו יש פעולות ערב שבת בסניף וקורה הרבה פעמים שהארוחה מתאחרת (עד שאבא חוזר מהתפילה... עד שנחים אחרי הבית-כנסת... וכד') ואז עוד לפני סוף הארוחה אני צריכה ללכת לסניף...

בדר"כ אני שואלת את אבא ואמא אם זה בסדר שנברך יחד ברכת המזון ואז הם ימשיכו לדבר כדי שלא יצא מצב שאני עוזבת באמצע שולחן שבת...

יהיו פעמים שבאמת נברך ואז הם ימשיכו לדבר...

יהיו פעמים שמברך ואז הם לא ימשיכו לדבר.. יעברו לעיתונים/לשינה וכו'...

ויהיו פעמים שהם יגידו לי לברך לבד ולרדת לסניף...

בדר"כ אני לא עוזבת את שולחן שבת סתם ככה... אלא אם כן צריך לשחק עם אחותי על השטיח ליד השולחן ואף אחד אחר לא מוכן לעשות את זה
 

ויש לפעמים שסתם אני במצברוח מעצבן כזה שכל דבר מעצבן אותי ואז אני עוברת לספה ליד...

האחים שלי כמעט כל פעם קמים מהשולחן באמצע...

אבל האחים שלי כל הזמן.

אז אני קמה מתי שבא לי...מה הקטע שאסור לקום?! כאילו תשבו שעה בלי לקום?!?!?!?!

בס"ד

כל אחד מסיים לאכול מתי שבא לו והולך לספה לישון או לקרוא עיתון. אמא שלי מנסה לגייס את אחיי שנמצאים על סטטוס של הקטנים שיספרו דבר תורה אבל לא תמיד הולך לה.... ושירי שבת? אולי לפעמים אמא שרה שיר או שניים ואם יש אחות חמודה בסביבה אז אולי היא תצטרף אליה (אני לא אחת מהחמודות...)

אני קמה רק לעיתים רחוקות.. ההורים שלי שיא המקפידים שלא נקרא עיתונים או נשכב על הספה בזמן הארוחה, ויוצר נחמד לדבר עם ההורים ליד השולחן... בקטנה... ;)

(מפתיע, אה?)

זה לא כבוד שולחן שבת! מה נראה לכם?!

לכן אם אני קמה זה רק לעזור במטבח או לדבר ממש חשוב ואני חוזרת מיד לשולחן, אבל נגיד לקרוא או סתם לשבת בסלון ההורים שלי לא אוהבים את זה!

ההורים שלי ממש לא אוהבים את זה, ואם מישו קם(חוץ מאחים שלי בני 4...) אז אבא שלי אומר לו לחזור. (חוץ מאשר שזה לשירותים / לעזור במשו) אבל אצלנו יש סעודת שבת ממש מעניינת... כאילו מדברים, כמעט תמיד יש כאלה ויכוחים, כל אחד עם הדעה שלו... ובד"כ הסעודה נמשכת אצלנו יותר משעה. בערב זה בערך שעה וחצי, בבוקר זה בד"כ שעתיים.

לפי הסדר...

סיטואציה-משפחה ליד שולחן שבת:

השחקנים: אבאמא,אחים,אחיות(או בשפת אחותי- אחותות).

I : קידוש+נטילת ידיים:אבי המשפחה מברך מהר (למזלי...).

אוכל: מנה ראשונה-מתחילים הריבים..(לפעמים לוקחים אוכל ויושבים עם ספר במקום אחר)

מנה שניה- חצי מהמשפחה מחוץ לשולחן(האח הגדול מנסה להגיד ד"ת- שהוא מחבר מעצמו[מוכשר]כמובן אף אחד לא מקשיב). 2 הקטנים מתחילים לבכות...

ברכת המזון: רק לצדיקים במש' בלבד...כותבת שורות אלו(אני כאילו!) שקועה בספר..אחרים שקועים במשחקים...

זה נירא כזה שולחן גרוע אבל זה נוח...לפעמים כשאני הולכת לשבתות זה פשוט מעצבן לשבת ולא לעשות כלום(חוץ מלאכול) בלי ספר..{אמא שלי לא מרשה בשולחן שבת ספר אז אני הולכת למקום אחר} אבל איך אפשר לשבת שעה?? זה מעצבןןןןן ויותר מזה זה משגעעע

בס"ד

פעם היה לי ולאחים שלי מה שנקרא "קוצים במקום בו נהוג לשבת"=]=] אבל...גם זה עבר... אנחנו רגילים כבר שלא קמים עד שאבא אומר :"אפשר לקום"... ואם מאחד האחים הקטנים שלי מעיז לקום...

"שולחן שבת..."

ובטיסה הוא יושב במקום שלו

ההורים שלי לא סובלים שולחן שבת שהם מגלים שהם היחידים שהם יושבים בו=]

"גם אם את לא אוכלת, שולחן שבת..."

טוב נו...אז אני אשב גם=]

אבל זה קורה. אני אישית לא קם, כי אשר לי אישית כל חריגה מהכללים עלולה להביא אותי למקומות לא נעימים; אבל אחים שלי הרבה פעמים קמים, הרבה פעמים מתוכן בהתרסה, ואני מוכרח להודות שאני מבין אותם. לא הכי-הכי נעים אצלנו ליד השולחן.

האחים שלי סתם באלגניסטים, הם בכל מקרה לא שרים, ואם הם כבר שרים

אני מתפלל שהם יסתמו. בקיצור עדיף שלא נברא משנברא!

אצלנו אז ההורים ממש לא אוהבים שאנחנו קמים באמצע הארוחה ומעירים לנו....

אבל אנחנו משפחה די גדולה,ותמיד יש אצלנו אורחים וממש מעניין אצלנו בשולחן ויכוחים דיבורים בדיחות...

לפעמים אני קמה באמצע ואז ההורים שלי קוראים לי....

בס"ד

פעם פרשתי בשקט לישון, קמתי אחרי שעה וחזרתי לברכהמ"ז עם כולם.. רק הדיבורים בשולחן שבת אצלנו הם משו כמו שעה וחצי..

בס"ד

אבל אם הלכתי על דעת לחזור, ויש אנשים שאכלו איתי ומחכים לי- עוד לא ברכו- מותר.

ובקשר ל72 דקות- צודק. פשוט דואגים שלא תעבור שעה בלי לאכול משו.. "להמשיך ת'ארוחה".

ההורים לא אוהבים שקמים.. וגם אנחנו לא רוצים לקום בדר"כ.. כי כשאח שלי בבית אז אנחנו שרים מלא פיוטים ועושים צחוקים וגם כל השבוע אנחנו באול' ,אח שלי בישיבה ואחותי הגדולה נשואה.. אז כשכולם בבית זה כיף כי יש על מה לדבר

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.