זה סיוט מתמשך.(אחת החברות הכי טובות שלי היא בת של מורה אצלנו ואני היחידה שהיא מספרת לה כמה שזה נוראי,קשה וכו'.).תלמידות של האמא עלולות ממש לעצבן את הבת.חוץ מזה שלבנות יש הרגל מוזר להגיד את כל דעותיהן על המורה ועל דרך ההוראה שלה לבת שלה וזה מרגיז אפילו את החברות.חוץ מזה שאף אחת לא רוצה שאמא שלה תהיה כל הזמן בבית ספר שלה,זה ממש קשה.

גם בגלל מה שנוגה אמרה, וגם אם לא, קשה לילד להתפתח ולבנות את עצמו בצורה כזאת.

מי צריך את זה??

ואני יכול לומר לכם שזה ממש תלוי בבנאדם. אם יש לבנאדם אופי חזק שום דבר לא יזיז לו. ובד"כ מי שבונה לך את האופי הזה זה המציאות שאבא שלך המנהל וכל שאר התלמידים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....