בע"ה.
העלאת כמה נקודות חשובות.
פעם שחבר שלי ביקש ממני שאני 'אחליק' על ההלכה (והיו סיבות טובות) אמרתי לו - 'אתה דורש ממני למחוק סעיף בשולחן ערוך. יש לך כוח לזה?' וגם - 'אתה לוקח את הקדוש ברוך הוא וזורק אותו מכל המדרגות' - זה בדיוק מה שעושים כש'מוחקים' איסור מסוים.
כידוע, האיסור הזה מאוד קשה. כבר כשנאסרו עלינו לראשונה - בכינו על זה. זה איסור מאוד קשה.
רש"י במדבר פרק יא
בכה למשפחותיו - משפחות משפחות נאספים ובוכים לפרסם תרעומתן בגלוי. ורבותינו אמרו למשפחותיו על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם:
אמר רב יהודה אמר רב: יודעין היו ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש, ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא. (סנהדרין ס"ג
זה בעניין 'אני דתי ולא שומר....'.
לגבי מי ששומרת מתוך פוזה- בעיני זה רע; אבל לא כל כך רע. זה ניצול של לחץ חברתי לכיוון טוב! מה הפסול אם היא נמנעת מעברות רק ליד חברות שלה...? (הפסול זה שהיא לא שומרת כשהיא לא לידן)
בדיוק כמו ששומרים 'ייחוד' ממחשב -פשוט כי רוצים להמנע, וזה לא צביעות. כי אני באמת רוצה, רק שקשה לי (במיוחד בעניינים האלה..) אז אני משתדל להיות ליד אנשים.
ואם, לדוג', הייתי יוצא לדייטים -ברור לי שהייתי עושה אותם במקום שאולי לא מכירים אותי, אבל שאני לא אעיז לעשות את זה כי רואים אותי. זה לא צביעות -זה אני בכוונה עושה את זה!
(ומי שנוגע גם במצבים כאלה- אני מבין אותו קצת. אמנם זה 'לזרוק את הקב"ה מכל המדרגות', אבל היצר מאוד-מאוד מסמא את העיניים. את זה לקח לי הרבה זמן להבין אחרי שחנ"ש עם יהודי צדיק).
בקיצור- זה לא טוב, אבל גם לא רע. והיצר כ"כ חזק שקשה לשפוט אותם (וכן. זה לא אומר שזה לא לזרוק את הקב"ה מכל המדרגות.)
___
לגבי הזכות שלך להעיר-
גם לחילוני יש זכות להעיר. כולנו בני אדם, וכולנו רואים חסרונות מסויימים (שקיימים גם בנו. אמרת שאת שומרת שבת האם היית שומרת שבת גם בטיול לבד? היית זוכרת לעשות ערוב על המקום שבו את נמצאת? [את יודעת בכלל הלכות ערובין לצורך העניין? הלכות בורר?] באחרים.
זכותך להעיר גם ל'דוסים', במיוחד לדוסים, בעצם. כי יש דברים שאנחנו לא רואים אותם בגלל החברה שבה אנחנו חיים - וזה זכותך מאוד להעיר את זה.
____
כמו שאמרתי למעלה. יש מספיק סיבות לדון אותן לכף זכות.
__
מי שחופר מגיע לנפט.
