בס"ד ט"ו אדר שושן פורים פה עיה"ק ירושלים לסדר פרשת "ולא יהיה בהם נגף".
לכבוד עטרת ראשנו הרב וכו': באתי לשאול בשלום כק"ת ולשאול את שאלתי הצנועה:
האם ראוי לת"ח המלמד בישיבה הקדושה ללכת לנוח בעת המישמער (לי"ל שימורי"ם בלע"ז), או שמא עדיף לו להישאר ללמד את תלמידיו את הזוה"ק פרשת תרומה?
בס"ד
לכבוד תלמידי היקר שו"מ בצ"ל שמי"ר (שלמה, ויקטור, מארק, ביל, צבי, לואי, שאול, מנדי, יוזף, ראלף) כן ירבו: קיבלתי את מכתבך הק' מיום החמישי למערץ שנת אלפיים ושבע למנין טעותם כן יאבדו כל אויבך ה'.
עיינתי בכתבי קודש רבים, וזה אשר העלתי במצודתי:
שאלה גדולה שאלת, ויש על כך מחלוקת ראשונים.
על הפס' "בשמרם עקב רב" פירש בעה"ס "חובת הסטלנים" שמדובר בתלמידי ישיבות שמבזבזים את זמנם (סטל"ה בלע"ז) במישמער, ומה שהם כן מקיימים מצוות, מאימת רבם עליהם הם עושים,
וכך לשונו:" "בשמרם"- מה ששומרים את המצוות, הוא רק "עקב רב"- מאימת רבם עליהם" עכ"ל. ונ"ל לדייק מדבריו, דחייב רבם לעמוד עליהם במישמע"ר לבדוק שאכן לומדים הם ולא מבזבזים את זמנם.
מאידך גיסא, ראיתי בקונטרס "השו-ומר שבת, הבן עם הבת, לא-ל ירצו כמנחה על מחבא-א-א-א-א-את, ה-השומר שבת, ה-הבן עם הבת, לא-ל ירא-אצו כמי-ינחה ע-על מחבת", דכתב שם חידוש נפלא: "איזן בנעימים", וכבר פירשו רבותינו דמוסב על הרב הנח מעמלו, דעובר למצב מאוזן (מתנמנ"ם בלע"ז), ונעים לו, ונעים לתלמידים, וזה לשון "נעימים" ברבים,
ומדבריו מוכח, שטוב לו לרב לנמנ"ם במישמע"ר, וספק דרבנן לקולא, והמיקל יש לו על מי לסמוך, ותבוא עליו הברכה, ועליו הכתוב אומר "לב חכם לימינו", והמחמיר, עליו הכתוב אומר "ולב כסיל לשמאלו", וטוב לו שלא נברא משנברא, שמונע את התלמידים הק' ממנוחתם, וכן ראינו מעשה רב, שהרב נח שמיקל ריש מתיבתא "עושים חיים" בעיה"ק רחובות, שאינו נשאר לבדוק אם תלמידיו שוקדים על מסכתות חגיגה ומכות. והמפורסמות אינן צריכות ראיה.
לשאלת חכם הקודמת לחץ כאן /Mosaic/Read/2678
לשאלת חכם הבאה לחץ כאן /Mosaic/Read/4605


))))