בראש ובראשונה אומר את הדבר הכי חשוב: אזהרה!!! אין לעקוב אחרי ההוראות של הלוחשת בנוגע להפסקה בין הארוחות! תינוקת אחת כבר נפטרה, שלא נדע, בארה"ב, לאחר שאמה עקבה אחרי ההוראות בחריצות גדולה מדי 
כשהייתי אמא חדשה וצעירה, העולם שלי התהפך. הרגשתי לכודה, כלואה, שהלכתי לאיבוד. היתי ממש במצוקה.
בעזרת השיטות של הלוחשת, השגתי איזון ומרחב שהייתי מאוד זקוקה להם.
ככל שהתפתחתי כאמא, אני מרגישה שיש לי יותר ויותר משאבים (בעיקר נפשיים) להתחלק בהם עם הילדים. במצב כזה, אני מסתייגת מרוב השיטות בספרים של הלוחשת.
אני מרגישה שתינוקות (וגם פעוטות) זקוקים להרבה יותר ממה שיש לאמא המערבית הצעירה להציע, ושככל שניתן לספק את צרכי התינוקות - מה טוב! כשאין, כשחסר, הספר נותן כלים די טובים לרוב האימהות והתינוקות, במידהובאמת מקפידים על כבוד והקשבה ותמיכה לתינוק, שבסך הכל אנחנו מצפים ממנו להתפשר במידה רבה על צרכים חיוניים שלו לצורך התפתחות נפשית ופיזית תקינות. במילים אחרות: לא נותנים לתינוקת לבכות לבדו במצוקה. אפילו לא עשר שניות.