לכבוד יום שחרור ירושלים, מתכנסים בעיר הקודש (י-ם... ) וצועדים ברחובותיה להראות שאנחנו כאן, וסוג של לחגוג את שחרורה... שוב של "תהלוכת יום העצמאות" של העיר... עכשיו הוסיפו לזה פן ישראלי צועדים עם דגלים. והרבה... ערמות של דגלי ישראל צועצים ברחובותיה של עיר הבירה... באמת שזה יפה...

לצערינו, זה לא ממש ככה... זה הפך ליותר, סוג של... לא יודעת איך להגדיר את זה.. (אם יש למישו' הגדרה מתאימה אני אשמח..), סתם מתערבבים (בנים-בנות) זה די מציק, ומוריד ת'רמה...

ובעניין הדגלים... הגיוני שכשהיית ראית פחות דגלים. גם עניין של ירידת הרמה.. אם אתה לא יודע למה את שם אין עניין להסחב עם דגל...) וגם בעקבות דברים שעברו על העם, במיוחד מאז הגרוש, יש הרבה אנשים שקשה להם עם הדגל ועם מה שהוא מסמל. וזאת עוד סיבה להפחתת מס' הדגלים המונפים בגאון ברחובותיה של עיר הקודש...

וואי... עם כל הכבוד ל"הסבר קטן"... חח...

כי נפט לא יזיק למדינה...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D

(הערך "ריקוד דגלים" ביוקיפדיה..)

אני דווקא רואה תריקודגלים בתור משהו מ-ט-ו-ר-ף!!

אשכרה כל הנוער, אבל כ-ו-ל-ם!! באותו יום מגיעים לעיר הקודש, בשביל להכריז: הרוח קיימת!! בשביל לקדש את שם שמיים!! בשביל להרים את הגאווה היהודית שלנו!

וזה באמת ככה!! במות עם זמרים יהודיים, אשכרה משלנו, עומדים בכל פינות העיר, העיר לובשת כחול-לבן, דגלים, קודש!! תמיד חוזרים משם באוווורות!! היה מדהים וכו' וכו'! ולא סתם!

פתאום רואים באמת כמה כוחות יש לנו כשאנחנו ביחד, כולנו.

מכריזים בכח ועוצמה: גאים להיות יהודים!!!

ונכון, כמו בכל מקום יש בעיות צניעות, יש בעיות של בנים-בנות,

אבל מי שלא נמצא שם, מי שעסוק בלשמוח, בלרקוד, פשוט לא מתעסק בזה.

אנחנו מגיעות עם האולפנה, מוצאות לנו מקום בפנים עמוק עמוק וקורעות שערי שמיים בריקוד, מה יותר גדול מזה?!..

וכמה שיותר נגיע לשם ודווקא נראה שמה שחשוב זה הקדושה, זה הגאווה היהודית, זאת הרוח שתיהיה!!

שנזכה להפגש השנה בע"ה בירושלים הבנויה!!

כמה מרום! איזה קדושה! איזה יופי! נוער, נוער ועוד קצת נוער.. כולם באים לעיר הקודש ביום המיוחד הזה, יום עצמאות קטן של עיר הבירה המקודשת לעם כמה אלפי שנים.

באמת שזה יפה. עד שאני שם.

זה מה שנקרא "סיבה למסיבה"... כדי להדגיש את החיבור העמוק שיש בין בני הנוער בישראל, הינה סיפור קטן... אני עומדת לתומי באזור רחבת המשביר, מחכה להתחלה כל שהיא, לתזוזה, ואני זוכה בבנים ש"נופלים" עלי. באמת שזה מרומם! כמה כיף לחטוף יד של מישו' מפה, רגל משם. מילה, ועוד אחת.

<צ> אם זה לא היה ברור...

וזה בלי קשר לעובדה שבנות רוקדות ושרות בקולי קולות במרכז העיר.. להשחתה שהולכת שם... לא מזמן עברתי שם באזור, הלכתי מכיכר פריז למשביר, ואיפה שהיתה הבמה של אודי דודי. איפה שכל הבנות עצרו לצעוק ולצווח. איפה שכל מי שרצה לעבור עבר דרך הדשא מאחורה. איפה שכל מי שלא היתה לו סבלנות או כח או את האפשרות הנוחה ללכת מסביב פשוט חתך בשיחים שהיו שם.. בהתחלה היו שיחים, לאט לאט נוצר שביל, ועוד אחד, בסוף זה היה משטח ירוק מעוך. לפני כמה חודשים, זה עוד היה מעוך!!!

באמת שאני חושבת שזה רעיון יפה. באמת שיש בזה יופי מיוחד. ונכון שבעיות בסגנון מה שכתבתי למעלה (בהתחלה) יש, ונכון שזה לא מה שצריך לבלוט. אבל לשים לב. מתעלמים מכל הבאלגן שהשארנו מאחור.. מכל מה שהרסנו.. מתייחסים רק ל"איזה כיף היה לרקוד" אבל למה ברחוב?? ועוד במרכז העיר???

ושוב, כהרגלי בקודש אז סליחה ממי שזה מפריע לו... אני בעד תגובות ארוכות. מי שלא נח לו- שלא יקרא!!

וצל"ש למי שהגיע עד פה...

לא, אני מדברת על המקום שלך - את על תתעסקי בדברים האלה,

זה לא התפקיד שלך,

אני מבטיחה לך שהמארגנים של האירוע שוברים על זה תראש..

אבל את, כמה שאת תעצימי קדושה, תוסיפי, ככה יהיה יותר טוב, אם כל אחד מאיתנו - הקטנים, יוסיף טוב..

זה מה שישפיע.

ולא לבד או עם חברה אחת...

כי עם הרבה בנות מתלהבים... רוקדים... אבל עם עוד חברה אחת זה לפעמים פדיחות... סתם הולכים עם כולם...

(לא שהייתי שם כ"כ הרבה פעמים.. )

אני מסכימה עם מה שאת אומרת. אני רק אומרת שאם מתארים את זה כמו שאת כתבת. בפעם הראשונה חוטפים שוק... כי מבחוץ, מראיה כללית, קצת קשה למצוא את מה שאת מדברת עליו...

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!