פשוט תשבו תדברו (אולי בדיחות פנמיות בציורים) תביאו מוזיקה, ו...

תבכו! זה מה שאנחנו עשינו... , אה כן, והרבה הרבה חיבוקים! תביאו מלאאאא!!

אני לא יודעת מה אני אעשה שמדריכות של יצאו

אני לא אפסיק לבכות נראלי,איך אני אשרוד?

הם עוד יהיו בשרות ובקושי נתראה.

(וואו פרקתי..)

משהוא כזה עם נרות ואווירה ואז שואלים כלמיני שאלות (במה תעבדי? וכד') כאילו על עוד 10 שנים, והיא אמורה להביא לנו אתזה 10 שנים מאותו יום..

(אפשר גם לקחת אתזה ל- במשך השנה הבאה במה את רוצה להשתנות, איפה את רואה את עצמך בעוד שנה וכד')

המדריכות השניות עשו לנו בחופש פעולה ב5 או 6 בבוקר, תפילה, ארוחת בוקר וכו' ואז להמשיך צ'ופר סיום או משהוא כזה..

שבת שלום!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....