וכמו שכולם אומרים שתזכה מהר מהר לעבור לפורום למטה...

תראה זה ממש עניין של כול מקרה לגופו... יש פעמים שזה ממש ממש לא קשור.. זה מין הרגשה שאין על מה לדבר בכלל... פשוט לא...

לא אותו סגנון.. לא אותם השקפות... לא אותו ראש בכלל.. למרות שלפעמים הפכים כן משלימים אבל יש מן עניין כזה להשלים אחד את השני.. ככה אני חושבת זו דעתי.. 

כמובן שאי אפשר לדעת את זה בדייט ראשון.. זה תמיד אויורה כללית אי אפשר באמת באמת לדעת...זה ניחוש ותחושות יותר מאשר משהו אחר...

אפשר לפסול מתי שרוצים. וזה לא משנה אם זה אחרי שיחת טלפון, בבירור, או אחרי חודשיים. 

הדבר החשוב זה - שאם פוסלים שזה ייעשה מתוך המקום הנכון ומתוך הסיבות הנכונות.  

אתה זה שאמור להרגיש אם הפסילה היא על שטויות או שהיא על דבר מהותי .

אם אחרי דייט ראשון אתה רוצה לפסול כי יש משהו מהותי שמאוד מפריע לך - אז תפסול , חבל להמשיך !!

ואם אתה עוד לא בטוח שאתה רוצה לפסול כי עוד לא יצא לך לברר איתה מספיק על דבר מסויים או שהדבר שרצית לפסול הוא לא מספיק תירוץ טוב - אז תמשיך ..

ה' איתך , הוא זה שיפגיש אותך עם האחת ..

אבל אני לא בטוח שהבנתם מה מפריע לי...

היה לי כבר מקרה אחד שממש הרגשתי לא מתאים בדייט ראשון והמשכתי(אפשר לומר אולי כי הייתי בהתחלה) ויצא מזה בסוף קשר של חודשיים....ועוד מהסיפורים ששמעתי(כתבתי למעלה)...

זה דיי גורם כל פעם להסתפק מחדש לפני שאני חותך גם שזה לא מתאים..בהתחשב במה שקרה לי זה ממש מבלבל..ומצד שני הרבה פעמים אין באמת כוח לצאת לדייט שני..

שוב, תודה...

נראה לי שעקרונית ברור שאם אתה מתלבט (וזה המצב בהרבה מהמקרים - כי כמה כבר הספקתם להכיר בפגישה אחת) - אז כדאי לצאת שוב. וכמו כן ברור שאם יש דברים מהותיים שמפריעים (לא דבר אחד-אלא יותר), - אז אין מה לצאת שוב.
דבר נוסף, שים לב למה שאתה בעצמך כתבת - בשני המקרים המשך קשר לאחר שהרושם הראשוני על הקשר היה שלילי, הובילו לא לחתונה אלא לקשר ארוך שבסוף הסתיים ב... לא כלום. זאת אומרת שהרושם הראשוני היה מדוייק!!!
לכן נראה לי כאמור שאם מתלבטים אז כדאי לנסות, ואם סגורים למדי שלא - אז כדאי לחתוך.
ולגבי המקרה שאחותך הביאה, אני חושב שזה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל... אני מעריך שבאחוזים זה מקרה של 1 לאלף במקרה הטוב. הדברים הללו קורים בעיקר בסיפורים והרבה פחות בפועל.
הרבה - הרבה הצלחה בכל מעשי ידיך!

היא יצאה עם מישהו, ואחרי הדייט הראשון הוא לא רצה..

הוא שאל אותה מה היא חושבת (היא לא ידעה שהבוא לא רצה..)

והיא אמרה לו שלמה לא?

בקיצור הם יצאו עוד, והיום הוא בעלה!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.