בס"ד
רוח סתווית נשבה קלות ממערב, אך מזג האוויר לא מעניין אף אחד, אז נתחיל מיד בסיפור.
האיש שהלך ברחובות בצעד מהיר דמה לכל שאר האנשים ברחוב, מלבד הבדל אחד. קראו לו איציק.
איציק הלך לו ברחוב, כזכור, ועשה זאת בצעדים מהירים. הוא המשיך כך במשך עוד כמה עשרות רגעים, ואז החליט שההליכה חדגונית במידת מה, ועל כן משך בכתפיו והמשיך ללכת בצעדים מהירים.
אחר שחצה כמה רחובות (בצעד מהיר), הגיע לרחוב אחר, והמשיך ללכת (בצעד מהיר).
הבניין הגדול בו היה מצוי משרדו של איציק היה גדול מדי לטעמו של איציק, שמשרדו היה בקומה העשירית והמעלית הייתה סגורה לרגל שיפוצים.
איציק עבר (בצעד מהיר, כזכור) את החדר הראשון, ואחר שעלה במדרגות (בצעד מהיר), עבר ביעף (ובצעדים מהירים) אף את החדר השני.
איציק עלה גם את שאר הקומות (בצעד מהיר) ללא שום אירוע ראוי מציון, חוץ מנפילה בקומה השישית ששברה את ידו ועל כן הוא הובהל לבית החולים, שם עשו לו גבס, והוא חזר למשרד (בצעד מהיר).
הוא התיישב מול המחשב, הדליקו, שיחק סוליטר וסוף סוף נפנה לעבודתו האמיתית: עיצוב שלטי רחוב.
הוא בחן כמה מהדוגמאות בתוכנה שהייתה במחשב, שילב בין כמה, ובסוף הביט בעבודתו בסיפוק: הוא יצר תמרור עצור חדש מיוחד במינו, שהיה שונה מכל האחרים בהיותו חדש ולא חלוד.
או אז נזכר שבעצם היה אמור להדפיס מדברות בשביל אגד עם אזהרות מאזהרות שונות ("הזהר לבל תתפסנה אצבעותיך בדלת." קרא אחד מהמדבקות שעיצב בעבר. "אין לעלות או לרדת עם עגלה בדלת זו" הורה אחר, שכולם התעלמו ממנו באופן מחפיר).
על כן הוא ניגש (בצעד מהיר) לשולחן ליד, נזכר בחצי הדרך שאין שולחן כזה, וחזר (בצעדים מהירים) חזרה לשולחן עם המחשב.
הוא נכנס לוורד, הוריד את המסגרת הידועה של מדבקות אגד, והחל להיאבק בניסוחים נאים, מנסה להחליט מה יהיה הכי קצר, הכי קולע, והכי חסר טעם.
לבסוף, לאחר השקעה מרובה, כאשר השעון הצביע כבר על תשע(!) בבוקר, יצר את המדבקה האידאלית:
"נא שב על הכיסא או עמוד במעבר."
כן, חשב בסיפוק, הוא הצליח. הוא נזכר שלפני זמן רב, בחמישה לתשע בבוקר (לפני יותר מארבע וחצי דקות!), החל לעבוד על ההודעה שהביא כעת לגימור. הוא נאנח תוך הישענות על הכיסא, קם, וחזר הביתה (בצעד מהיר), שם חיכתה לו אשתו והם יצאו (בצעד מהיר) להרפתקה נועזת ומסוכנת תוך חציית אוקיינוסים עצומים וצוקים מתנשאים, שיחה עם יצורים מוזרים וציד חיות בג'ונגלים פראיים, אבל כל החלק הזה הרבה יותר משעמם, ועל כן לא אכתוב אותו.
סוף!

))))