אין לך בי"ס?

בהצלחה!

היי..

טוב ביקשת סיבות אז אני אשתדל בעז"ה לתת לך כמה..

1. אין מצב שאין לך משו שקשה לך בו.. אפילו סתם בחיים..לא דווקא רוחני..וזה מציק!! (אני אומרת ת'דברים מהניסיון שלי ומנק' המבט שלי..) ובאמת באמת ,כשתתפלל על זה בע"ה ה' עוזר!! והדברים האלה נפתרים!

2.אמ.. לוידת הרבה פעמים יוצא לי לחשוב: "וואו!! ה' עושה בשבילי כ"כ הרבה !! כ"כ הרבה דברים טובים יש לי בחיים!! איך אני "מחזירה" לו על כל זה???? אז כמובן-תורה,מצוות וכו'..אבל, כמו שלבנ"א, כשהוא עושה משו בשבילנו אנחנו מודים לו, קו"ח להשית!!! שעושה בשבילנו כ"כ הרבה!! ובתפילה יש לנו הזדמנות להודות לו!!!

ושוב,לי עושה טוב על הלב שיש לי למי לפרוק את כל הקשיים והדברים המעצבנים...

זהו בגדול..אפשר למצוא עוד מלא סיבות, פשוט אני טיפי ממהרת..

מלא בהצלחה!!!!

יומאושר!!

נשמע יותר כאילו הבעיה שלך היא לא באמת לקום. אם היה שלג בחוץ או שהיו מחלקים כסף- סביר להניח שהיית קופץ מהמיטה. זה יותר העניין שכמו שאמרת- אתה פשוט לא מבין בשביל מה להתפלל. אז אם פה הבעיה, במקום לנסות לטפל בסימפטום של קושי לקום, תפתור את זה מהשורש, תלמד על תפילה, תנסה להבין בדרך שהכי תדבר אליך- למה זה חשוב. הרי במצב הקיים, גם אם תקום בסופו של דבר, ותגיע לתפילה, בכמה חלקים תצליח להתכוון? אז אני ממש לא אומרת שתמשיך לישון ואז במהלך היום תלמד על תפילה ותצפה שיקרה נס ופתאום תתחיל לקפוץ מהמיטה עם אורות בעיניים כל יום כדי להגיע לתפילה בזמן. זה לא עובד ככה. זאת עבודה, והיא קשה, תתחיל מלהשתדל לקום לתפילה,תתאמץ כמה שאתה יכול, ובמקביל תלמד על תפילה, על החשיבות שלה, פירוש על התפילה [אולי זה יעזור? לפעמים קשה כי יש קטעים שנשמעים כמו סינית]. זהו נראה לי.
המון בהצלחה!!

אממ... ככה:

חז"ל אומרים :"מהי עבודה שבלב? זו תפילה!"

וגם נראלי המשפט הראשון בשו"ע הולך ככה :"יתגבר כארי לעבוד בבוקר עבודת בוראו..."

בקיצור, מה שאפשר להבין משני המשפטים האלה, זה שזה באמת לא דבר כ"כ קל לקום בבוקר וישר להתפלל..

זה ממש עבודה להתגבר על עצמי וללכת להתפלל , ולכוון בתפילה... אז כאילו באמת באמת בהצלחה, ונראלי שאם תלמד קצת ספרים על מעלת התפילה (אינ אישית לא מכירה, אבל ב ט ו ח יש...) יהיה לך הרבה יותר פשוט בעז"ה..

והשאלה שלך רק מוכיחה שזה באמת חשוב לך..

אשרייך!

בהצלחה

אני ינסה להשתמש בהם.

אבל יותר התכוונתי לתירוצים שאני יוכל להגיד לעצמי לקום, שאני יוכל לקום עד שאני יבין את מעלת התפילה בעזרת ה'. דברים כמו: אם לא תקום לא יהיה לך אוכל, או החברים יצחקו עליך וכו' (מה שלא פועל אצלי), למי שיש רעיון מניסיון אישי או ששמע ממישהו אני מאוד יודה לו.

ול'שפרינצה', אני לומד בישיבה אבל בגלל שבשאר היום אני לומד מעולה, אז לא יעיפו אותי, וגם לא מעירים לי. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...