בע"ה.

הרב יניב חניא סיפר שהוא היה חבר של אשתו במהלך כל השרות הצבאי והם לא נגעו.

אבל אני לא הייתי ממליץ לנסות את זה בגילאי 14-18 .

אם התורה אמרה שזה אסור- זה א-ס-ו-ר! א"א למחוק סעיף מהשולחן ערוך כי אתה 'אוהב' את חברה שלך.

לדעתי לא תצליחו להתמיד בזה הרבה זמן; אם תנתקו (מה שסביר מאוד להניח שיקרה..) - אז ישארו לך הרבה צלקות ממנה; אין מצב שלא תסתכל ביופיה של חברה שלך (שזה דבר מאוד בסדר, אבל לא עכשיו...) ואין לך גם את הידע הנדרש להחזיק קשר.

בקיצור- אל תנסה את זה.

אני מכירה זוג שהיו חברים 3 שנים ושמרו נגיעה. [היום הם נשואים..]

בכללי-- ברור שאפשר, כל עוד זה בשליטתכם [שלך ושלה].

אבל למה להכניס אותך לצרה הזאת?? מה אתה צריך לשאול ת'שאלה בגיל 14?? אתה לא באמת צריך את זה. מניסיון. אז סתם חבל..

בע"ה.

כמעט ואין סיכוי.

הדרך להשמר היא לא להגיע למצב כזה.

וחוץ מזה,למה לך חברה עכשיו?

אבל, זה משל נחמד שאני מכירה...

האם אפשרי לעבור בין 2 משאיות נוסעות ולא להפגע? - אפשרי, אבל הסיכון גבוה ולכן תעדיף כנראה ללכת מכיוון אחר, או לא ללכת בכלל...

ככה זה גם כשחברים, אפשר לשמור נגיעה, אבל יש סיכון מאוד גדול ליפול בזה. אז השאלה היא אם כדאי לקחת את הסיכון...

קודם כל- לפני שאני אומרת את דעתי בנושא.. יש לי שאלה לשאול אותך-

למה בעצם אתה רוצה לשמור נגיעה?

(מהדברים שלך הובן כי אתה שומר נגיעה, ורק רצית לדעת אם זה אפשרי עם חברה.)

.... תחשוב על זה.

אז ככה- לפני שאני עוברת לשאלה שלך- אני רוצה קודם כל להבהיר כמה נקודות.. אח"כ נעבור לשאלה.

למה לשמור נגיעה-

מניסיון (שלי לצערי) זה שיא הכייף כל עוד הקשר קיים-

אבל עם הזמן זה כבר לא כ"כ מיוחד ונהיה פחות מהנה, פוגע מאוד ביחס שלך עם אשתך לעתיד (מוריד את 'סף הרגישות').

דבר שני- לאחר שהקשר יגמר, וזה יקרה באיזשהו שלב, אין טעם להשלות את עצמך שלא, כי לבודדים זה לא קורה ושורד עד אחרי החתונה- קיצור אז אתה ממש תתגעגע יותר לנגיעה שלה- מאשר אליה עצמה.

דבר שלישי- בקשר עצמו, לאט לאט זה פחות נהיה אהבה- אלא תשוקה לנגיעה... וכן, זה זה. הקשר כבר נהיה רק סביב הנגיעה.

ומעבר לכך- נגיעה זה פעם בחיים, הנגיעה הראשונה היא מיוחדת וחלומית... חבל 'לבזבז' אותה על חברה בגיל 14, גם אם אתה שיא האוהב אותה, כשתתחתן בעז"ה- אתה תצטער על זה, תצטער על זה שלא שמרת את זה לאשה שאתה תחיה עד 120.

* עד כאן למה לשמור נגיעה. *

ועכשיו- אתה בטח אומר לעצמך "למה זה נוגע אליי בעצם כל זה? אני בכל אופן שומר נגיעה ולא מתכוון להפסיק!"

 אז ככה- בשביל להגיע לקטע של הענפים בעץ- צריך שורשים חזקים, שיחזיקו אותך.

זה כמו "אדם שאין לו עבר אין לו עתיד" -אדם צריך שורשים מבוססים.

ועוד משהו-

מעטים האנשים שמצליחים לשמור נגיעה בקשר ממושך, שנפגשים בו הרבה, ובמיוחד בגיל הזה..

וגם זה מניסיון אישי (רוב הדברים פה זה מניסיון העבר שלי, לכן זה כ"כ כואב לי כשאנשים עושים את אותן הטעויות שאני נפלתי בהן.. בלי משים).

אז לשאלתך-

אפשרי, אך רק עם אתה חזק מאוד מאוד (!!!!!!!!!!!!!!!! מאווווד!!!!) בקטע הזה, וגם היא, כי יותר קשה לשבור 2 מאשר אחד.

וחשוב מאד שלפני שמתחילים קשר עם שמירת נגיעה- לדעת *בדיוק* למה בעצם אתה שומר נגיעה (כנ"ל היא), ואלו בעצם השורשים החזקים שאני רוצה שיהיו לך לפני שאתה עובר לשלב הבא.

שלב הביצוע- איך יודעים בדיוק מהן הסיבות- לחשוב על זה המון, ולעשות לך סוג של "רשימה" בראש/בכתב, ואת הסיבות הללו- להפוך לעקרונות! עקרונות שבשום אופן אתה לא מוכן לעבור עליהם!!!!

כי אחרת- מגיע השלב שאתה שואל את עצמך למה תכל'ס שמרת נגיעה עד עכשיו, מעבר לכך שזה "ברור מאליו" כי יש הלכה, כי הרבה פעמים ההלכה לא מספיקה לנו לצערי, ואדם מחפש תשובות נוספות. ואז אתה מוצא את עצמך עם סימני שאלה חסרי תשובות.

לכן חשוב לדעת בדיוק למה אתה שומר נגיעה, עקרונות. כדי שבכל פעם שתהיה על הקצה וכמעט תיפול- תזכיר לעצמך שאלו עקרונות שאתה בשום אופן לא מוכן לעבור עליהם, ואתה לא שובר את המילה שלך. זה יחזק אותך.

כנ"ל אם נפלת- חשוב לא להתייאש, להזכיר לעצמך את העקרונות, להזכיר לעצמך שגם אם נפלת זה עוד לא מאוחר- ולחזור חזרה אל 'דרך המוטב', הדרך בה אמרת כי אתה רוצה להיות..

*******חשוב! אל תשכח כי הכל נתון בכח הרצון שלך, הכל תלוי בך. בידך להוכיח לעצמך כי אתה מסוגל, ובידך להוכיח לעצמך שטעית- וכח הרצון שלך לא מספיק חזק כדי לעמוד בנסיונות.

ב"הצלחה! אבא שבשמים אוהב אותך!!!!

בברכת חברים לתורה ועבודה, ובאהבת ישראל עצומה,

אני

בע"ה

יותר קל לשבור שניים מאשר אחד. להפך לחלוטין.

(תלוי מי השניים, ובכל זאת).

ולמה בכלל צריך חברה?

ליתוש שמאוד אהב את האור של הקוטל יתושים והוא כל הזמן אמר אני רק מתקרב אני לא נוגע. אני רק מתקרב ולא נוגע וככה עוד הרבה פעמים עד שפעם  אחת הוא נגע ושילם על זה בחייו.

אפשר לעשות את המשל על אותו עיקרון של בנאדם שקופץ לקביש בלילה בנתיבי איילון לראות אם הוא לא נדרס.

למה לך אחי???

ההימור הזה לא שווה.

תחשוב עשר פעמים לפני ואם תרצה עזרה אני בכיף נמצא באישי.

התלבטתי אם לכתוב פה את מה שעוד שניה תקרא, בסוף החלטתי שכן.

אני מקווה שזה יהיה לברכה...

הרבה אנשים כתבו פה תשובות. חלקם מנסיונם האישי, חלקם ממה שהם למדו מהסביבה. אבל זה לא באמת משנה, כי יש להם אמירה נכונה.[וכל מי שכתב פה כתב דברים נכונים].

המתבגרים שמתחילים ליצור קשר עם בני/בנות המין השני מתחלקים לכמה קבוצות:

הראשונה - אלו שאחרי תקופה מסוימת יפרדו.

על האנשים האלה די חבל, כי באמת יצא שהם קצת "שחקו" את עצמם. ההיכרות, הפגישות[עם החבר/ה], השחנש"ים וכל השאר יגרמו לזה שכל מה שיהיה בניהם לבין מי שהם יתחתנו איתו יהיה פחות "חזק" כי זה יהיה הרבה פחות מיוחד בשבילם. כי הם כבר עשו את זה פעם...
השניה - אלו שיחזיקו את הקשר עד הגיל הרלוונטי ויתחתנו(ד"א, הגיל הרלוונטי כיום נחשב מעל 18... אז יש לכם קצת זמן עד שתגיעו לשם... זו הרבה עבודה!).
כשהם יגיעו לחופה הם כבר יהיו קצת[או הרבה] מותשים מכל המאבקים שלהם בדרך עם היצר, מהוויכוחים והמריבות וההתלבטויות שבדרך. אפשר להגיע לנקודה הזו של החתונה גם לא מותשים[או לפחות הרבה פחות ממה שהיה אחרת], אבל בשביל זה צריך עזרה ותמיכה מהמשפחה והסביבה.

דבר נוסף שצריך לציין הוא שגיל ההתבגרות הוא זמן שבו כל אחד ואחת עובר תהליכים - ומתבגר - ומשתנה.

תהליך כזה צריך לעבור לבד ובלי שיש מישהו ליד שבונה יחד איתך הכל, כי זה יצור בכם תלות אדירה כ"כ שכאשר לא תהיו אחד עם השני[למשל, אם תיפרדו בגיל יחסית מאוחר, או אם תחליטו לעשות הפסקה בקשר לכמה זמן] תרגישו שאתם כלום, שאין בכם משהו משלכם ושאתם משהו רק אחד עם השני.

קוראים לזה מחיקת אישיות.

קשר שיבנה מתוך מצב כזה בד"כ יהיה מלא במתחים בין בני הזוג, כי באיזשהו שלב כל אחד מכם ירגיש שהוא לא התפתח כמו שהוא רצה(כי הרי הוא בנה את עצו בהתאם לבן הזוג השני) ושהכל בגללו/ה!

לא חבל?

כתוב בגמרא שמאז בריאת העולם הקב"ה יושב ומזווג בין בני אדם.
זאת אומרת שגם אם לא הייתם חברים מאז גיל 14, אם הייתם מתאימים - הייתם נפגשים ומכירים ובונים בית מדהים בישראל.

ואת כל זה הייתם עושים בשמחה, בלי מתחים מיותרים, וכאשר שניכם בנויים בצורה יציבה וטובה בלי תלות אחד בשניה.

ובשבילך אישתך הייתה כאילו חדשה כל יום מחדש, ולא היית שואל את עצמך "אולי זאת לא היא שהייתי צריך להתחתן איתה?" כי בחרת להתחתן איתה מתוך עוצמה, ולא בגלל שאתם כבר בקשר מאז גיל 14....

דבר אחרון, אני רוצה לשתף אותך בסיפור.

אני מכיר בחור אחד, דוס, שהכיר מישהי בערך בגיל 15 וחצי.

אחרי בערך שנה שהם היו בקשר הם נפלו.

ואני לא מדבר איתך רק על נגיעה...[והמבין יבין] הדבר הזה הוביל למשבר שאחריו היום הוא כבר לא דתי.

לילה מבורך,

אני.

ד"א, אם תרצה לדבר באישי

בקצרה כל הסיבות למה לא.. שכוייח!

כל הכבוד יאיר (וגם לשאר שלא על כולם עברתי)

שכוייח! 

הייתי נוותנת לך כסף כדי שלא תעשה את זה!!

פשוט תתרחק!!!!!!!!! מנסיון לצערי הרב....

מאוד מאוד לא מומלץ זה מעמיד בניסיונות חזקים וקשים!!!

שמראש לא כדאי להכנס אליהם!!!!!

זה ממש עבירה על ההלכה למרות שזה עם שמירת נגיעה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...