נשמע דווקא שהיא ממש "רגילה" (או שגם התינוקות שלי מוזרים...).

מאוד אופייני לתינוקות להתחיל להתעורר יותר פעמים בלילה, סביב גיל 4 חודשים. בדיוק כתבתי את זה באיזה שרשור לאמא ש"התלוננה" שבתה ישנה לילה שלם זה בגלל שהם פשוט נהיים יותר מודעים לעולם סביבם - גם בלילה, למרבה הצער!

1. כאמור - לא נראה לי שיש לך בעיה של חוסר בחלב. את לא שואבת ורק מניקה, נכון? התינוקת גם מחייכת לפעמים? סתם ערה בשקט? עושה פיפי? קקי?

2. תינוקות ישנים יותר טוב לצד אמא שלהם. כך, כשהם מתעוררים בלילה, הם רגועיםשהם מוגנים ולפעמים מצליחים להירדם בחזרה בלי לחפש את אמא.

3. אני לא חושבת שצריך לתת לתינוקות מוצקים עד הם מראים עניין במוצקים: עוקבים בעיניהם אחרי מבוגרים שאוכלים, שולחים ידיים כדי לחטוף מהשולחן או מהיד של המבוגרים, וכן הלאה. הייתי מתחילה בפירות או ירקות. לפי ההרגשה שלך

היא גם תגיד לך אם זאת הבעיה. נשמע שכן.

אצלי גם היה תינוק שהיה הולך לישון נורא מאוחר - אלא אם כן אני הלכתי לישון בעשר, ואז הוא פשוט היה ישן איתי וממשיך לתוך הלילה. גם היום, אני יכולה להניק אותו שעות אבל רק אם אני אשכב ואישן איתו הוא יירדם. אולי תבדקי מה קורה אם את הולכת לישון מוקדם.

"כל שעה היא רוצה שלוק" - מה זה השלוק הזה? כל כמה זמן היא יונקת הנקה טובה ורציפה, שאת מרגישה שהיא בולעת ומקבלת מנה טובה של חלב?

אני ממליצה לך על השיטה של הלוחשת לתינוקות-בספר שלה זה מפורט אבל אני אכתוב כאן בקצרה:

אני חושבת שבגיל הזה היא כבר אמורה לאכול ארוחה טובה כל 3-4 שעות ואם יש סדר יום קבוע אז היא יודעת למה לצפות ממך. אחרי שהיא מתעוררת להניק אותה (ולשים לב שהיא באמת אוכלת עד כדי שובע) אח"כ אפשר לשים אותה לשחק עם צעצועים, לשנות לה מידי פעם מיקום (מיטה, שטיח וכו'..) אחרי שעה-שעתיים כשהיא מתחילה להראות סימני עייפות לשים אותה במיטה לישון (ואם היא עדיין לא עייפה אז לתת לה צעצוע אחד רגוע-לא מצפצף ומרעיש ולתת לה להירדם איתו). היא אמורה לישון שעה-שעתייים ואז שוב חוזרים על אותו הדבר.

הרעיון הוא שהיא לא אמורה לאכול כל שעה.. אז אולי לפעמים תתני לה מעט מים ואולי זה ירגיע אותה.

אם מכניסים את הילד להרגלים בריאים הוא יידע למה לצפות ולא יבקש אוכל כל שעה כי זה פשוט לא מה שהוא אומור לעשות.

בארה"ב כבר מתה תינוקת אחת, כתוצאה מהעובדה שאמא שלה עקבה בחריצות גדולה מדי אחרי המלצות הלוחשת לרווח בין הארוחות.

מניקים לפי דרישה (בוודאי ובוודאי שבגילאים כאלה, של חודשים ספורים). אסור לשכוח שהאוכל של התינוקות הוא גם השתיה שלהם.

בארץ שלנו, שנעה בין חמסינים (רוב השנה) ליובש (בימות החורף הספורים), חשוב במיוחד להקפיד לתת לתינוק לינוק/בקבוק ככל צרכו.

בנוסף, אסור לתת מים לתינוק. זה עלול לשבש את עבודת הכליות שלו, ולגרום לו לשטוף מגופו מינרלים חיוניים (מה שנקרא "הרעלת מים", חלילה).

יהודים רחמנים בני רחמנים...

אויש אתם עוד תחשבו שאני משוגעת,

מה אני אעשה,

הילדים שלי לא כבלבים לאילוף.

גם לי יש קטנצ'יק בן 5.5 חודשים. גם הוא בדיוק התחיל עכשיו לינוק כל שעה+- וזה באמת קשה, אבל-

זה כנראה מה שהוא צריך כרגע.

כמה תובנות על הלוחשת ואני: סדר יום ושיגרה גמישה הם רעיונות מעולים, ואני מיישמת מגיל 0 ממש- ז"א עוד בביות המלא בבי"ח- אכילה (שני צדדים) גרפץ, פעילות- (בגיל 0 החלפת טיטול, בהמשך משחק וכו) ושינה- משכיבה לישון מהיום הראשון במיטה שלהם- עטופים,שבעים נקיים ורגועים- זה אגב עובד כ"כ טוב עד שהקטן שלי לא נרדם בשום אופן בידיים- כשהוא עייף הוא בוכה עד שאני משכיבה אותו במיטה/עגלה...

הנקה- הבנתי שאכן הלוחשת מחרבת הנקות. חוץ מזה שכמעט כל אם מניקה יודעת שסבב נורמאלי ממוצע של תינוק יונק הוא של שעתיים +- (וכל תינוק הוא אחר) כך ש3-4 שעות ממש מופרך, וגם נשמע מאוד לא מספיק.

כשתינוק משנה פתאום שיגרה, כנראה שיש לו צרכים נוספים ושונים שאני צריכה להבין וללמוד. שינויים בגיל הזה- 4-5 חוד', בכל תחום, כולל צורך נוסף בתשומת-לב, חיבוקים, נשיקות ומשחקים, זה ממש נורמאלי, וזה כולל גם שינויים בדפוסי אכילה (אולי שינויים הורמונאליים אצלי גורמים לחלב להתמעט? אולי ההנקה כבר לא מספקת אותם לאורך זמן? אולי קפיצת גדילה? אולי היניקה הנוספת אמורה לגרום לי לייצר יותר חלב לימים הבאים? אולי שינוי בתזונה שלי גורם לחלב להיות פחות שומני/מזין?) אין לי מושג כרגע למה הוא פתאום אוכל יותר, אבל ברור לי שיש לזה סיבה, אז אני זורמת איתו. זה מה שנקרא 'הנקה לפי דרישה' וההמלצה של יועצות הנקה מקצועיות זה להניק כך, בגלל כל השאלות האלה שהעלתי, שעללות ולגרום לשינויים שאני לא מודעת להם. נק' המוצא שלי: אם תינוק רוצה לינוק, הוא צריך את זה. גם אם זה לא נוח לי כרגע- זה המזון והמשקה שלו, ואני חייבת להיות זמינה בשבילו. אולי אדע בהמשך למה השינוי הזה קרה, ואולי לא... זה לא רלוונטי.

ולגבי מה שתינוק אמור לעשות- כמו שאומרים- אמור זה שם של דג...תינוק יבקש אוכל אם זה מה שהוא צריך, גם אם הוא לא אמור לבקש זאת כרגע...

ולפותחת השרשור- מאוד מזדהה איתך...בעיקר לגבי שעות השינה...אבל צריך לזכור שזה השלב שלהם כרגע, והשלב הזה לא יחזור. אני תמיד מזכירה לעצמי כשקשה לי עם ההנקות בלילה- שאני עוד אתגעגע לגיל הזה ולתלות הזו ולקסם הזה של ההנקה. אולי בילד רביעי זה כבר יותר קל נפשית, כי אני כבר מנוסה, והאמת, גם קצת מתגעגעת לשלבים האלה עם הגדולים כשהיו עוד צמודים אלי ויונקים...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....