עזרה!!!
מקרה שקרה כך היה- ערב שבת, יוצאים להסתובב עם החבר'ה... בשעה די מוקדמת הבנים פורשים, נשארנו 3 בנות. 2 הבנות (האחרות) ,נקרא להן הדס ושרה, רצו ללכת הביתה לישון... מתחילים להתפזר, ופתאום אני מסתכלת בשעון- 22:00 בלילה... שזה די מוקדם! יחסית לשמיניסטים... אז חזרתי אל הבנות שהלכו לכיוון השני, ביקשתי שישארו עוד קצת, כי היה משעמם, ואפשר לעשות שיהיה כיף, וחבל לבזבז את השנה האחרונה הזאת בגלל קצת עייפות... אז הדס בכל זאת רצתה ללכת לישון, ובסדר, רואים אותה די הרבה... אבל שרה לומדת בפנימיה וחוזרת אחת לשבועיים ובקושי רואים אותה... שרה נשארה איתי, הדס הלכה לישון...
עד כאן היתה ההקדמה...
אני ושרה מדברות, שרה ואני היינו חברות טובות מאוד מאז הילדות.. מן "צמד חמד" כזה... אז לתומי חשבתי שאין בעיה שהיא תשאר ונדבר ככה רק שתינו, ופתאום היא אמרה שיהיה לה מוזר שרק שתינו נדבר כי הרבה זמן לא עשינו את זה [וזה נכון] , וזה היה לי כזה מכאיב כנראה... כי הדבר הבא שקרה זה ש... התחלתי לבכות!
כן, קראתם נכון... וזה היה כ"כ כ"כ מוזר ומביך!!! ולא הבנתי מה קרה לי... כמה זמן עמדנו שם, ולא היה כ"כ על מה לדבר.. אני מרגישה מפגרת בגלל הבכי, היא סתם עומדת בלי להגיד כלום, מובכת . בסוף שכנעתי אותה ללכת הביתה.
אח"כ חשבתי על זה... ואני מבינה למה בכיתי. בכיתי כי הבנתי שאבדתי אותה, שכבר אין לנו נושאים משותפים לדבר עליהם, שכבר לא נהיה עוד אף פעם "נעמי ושרה" כמו שתמיד היינו...
וזה מוזר לי . ואני מרגישה שאני מוזרה שבכיתי. ואני מרגישה שזה לא טוב כי כנראה אני יאבד עוד חברות כאלה, ואני צריכה לדעת להתמודד עם זה.
תודה שקראתם עד כאן...
ואם למישהו קרה מקרה דומה, או סתם בא לו לדבר- אני אשמח!!! תודה רבה לכם!

ואני נישארתי לבד...
