למה הם עשו לי את זה? הם ידעו את זה, חשבו עלי, זכרו כל פרט ופרט, אבל בכל זאת עשו... אני יודעת שהם עשו את זה רק לטובה, בשבילי ובשביל כולם, אבל זה פשוט שבר אותי!! ישבתי ככה, ופשוט רציתי לבכות!! למה הם עשו לי את זה? איך בכלל מתחילים דבר כזה? מה כותבים? אומרים? חושבים? כמה כבר ילדה בכיתה ח' יכולה להכיל? לעשות? לשנות? אני יודעת שהם מאוד מאוד אוהבות אותי, וןעושות הכל רק לטובתי, והם מוכנות לעזור לי בכל שלב ושלב, אבל לא היתה לי שום הכנה שדבר כזה הולך לקרות, וזה פשוט שבר אותי כמעט עד הסוף! אני יצליח לעלות רק אם עכשיו הם ילוו אותי לאורך כל הדרך... והיא, מקסימה שלי, אני מאוד אוהבת אותה, ואני מרגישה שאני צכה לדבר איתה. אבל אני לא יכולה. אין לאף אחת משתינו ת'כוחות בשביל זה. אבל אני רוצה כבר לעשות את זה! זה כ"כ יעזור לי בחיים! ולסובבים אותי... אבל זה כ"כ קשה! מה כבר אפשר לעשות?
די!! זה כ"כ מכאיב!!!








