שרואים הנחת תפילין זה מעייני הישועה

שראוים חלוקת נרות שבת זה גור

שרואים משיח - זה חב"ד

אכן התקדמנו הרבה יותר מצעד אחד..

כי להיות ראשון זה מחייב....

 להיות צעד אחד מעל כולם!

נ.ב.

לדעתי אין טעם בזה...

כי הרי אפשר לבחור רק צבע אחד אחיד(שאגב כבר נבחר לפני כ20 שנה)- צהוב

וכבר כולם יודעים לאן אתה משתייך

ראה ערך- הכתומים.

ואף הביא דוגמא מרשת מזון גדולה בארה"ב.

 ומזון רוחני מצריך צבע רוחני שיש אנשים שהם תמיד באיחור

להזכירך: השלט שהיה הכי מזוהה בשנות הממים עם חב"ד זה "היכונו לביאת המשיח" צבעיו היו צהוב ואדום

ובשנות הנונ"ים הצבע הצהוב נהפך להרבה יותר דומיננטי ומשוייך לחסידי חב"ד.

אז אין בעיה עם המיתוג עצמו- אבל  לפחות שיצדיק את עצמו. לדעתי הלוגו החדש לא מושך בכלל - ואני עובדת בתחום הפירסום- הצבעים צריכים להיות יותר מאירים לעיניים - אנחנו לא זוגלובק (צבע אדום) אנחנו מזון רוחני ומזון רוחני מצריך צבע רוחני - בהיר, זורח, מאושר...

בערב החג קיבלנו על זה הוכחה נוספת. בפתיחה לכתבה בעיתון 'הארץ' על פעילות בתי חב"ד בחג הפסח נכתב כך:
 

"נראה שהם נמצאים בכל חור - החל מניו ירק וכלה בעיר הכי נידחת בהודו. כבר מרחוק ניתן לזהותם לפי הדגל הצהוב הנושא את המילה המזוהה ביותר עם הזרם – המשיח, ולפי הנוכחות של אנשים שלבושים שונה מהאוכלוסייה המקומית עם מגבעת מחודדת ומעיל שחור. בתי חב"ד קוראים לזה, ומדובר בלא פחות מתופעה מחממת לב".

נו, אז המיתוג עובד. רק צריך להמשיך לנופף בו...

בין חב"ד לבינכם...

ב"ה

http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6543#top 

כותרת הודעה: יד לאחים נלחם שוב באהרונוב - הוכחות

ב"ה. יום רביעי, יום הבהיר י"א ניסן תש"ע

לכבוד
הרבנים הגאונים, יושבי על מדין
בית-דין רבני חב"ד בארה"ק

שלום וברכה

לאחר סדרת מכתבים ששלחתי אליכם, כבוד הרבנים, בענין חשש יהדותם של רבים מילדי צ'רנוביל – הנני נאלץ לקבוע בצער רב, כי עד היום לא נעשה מאום בנושא הזה.
אחרי בקשת סליחה מכבודכם, צר לי לומר כי מי יודע אם לא הרבנים שותפים במצב הנוכחי, הם רבני חב"ד. למסקנה זאת הגעתי לאחר שהרבנים קיבלו הוכחות ועדויות ברורות ולאחר ששלחנו שמות נוספים בהם ישנם ספקות כמעט-וודאיים, אך במקום זאת, במקום שבית הדין יבדוק את הרשימות ויעשה פעולה – הרי הוא מסייע במישרין או בעקיפין בהשתמטות מדיון רציני בענין, ובנתיים, מי יודע כמה בנים ובנות יתחתנו עם יהודים ויהודיות כשרים?!...
וכעת אינני יודע מי אשם יותר, האם וועד רבני חב"ד שמעלימים עין שנותנים לעסקנים לעשות ככל העולה על רוחם, או הנהלת צא"ח שעושים מעשים חמורים אלה ביודעין, ואפילו לא מנסים לבקש סליחה ולתקן את המצב באופן מיידי!
בדגל של הרבי ושל תנועת חב"ד מתנוססת הסיסמה "שלמות העם, שלמות הארץ ושלמות התורה". בא וועד רבני חב"ד ביחד עם צא"ח וקיפלו את הדגל הזה לצערנו הרב.
במכתבים הקודמים ביקשנו להציב באוקראינה יהודים יראי שמים ובארץ להקים בית דין על מנת לברר את יהדותם של הילדים – אך יש החוששים מכך, ועושים כל מאמץ כדי שענין זה לא יגיע אפילו לדיון ראוי, וזאת מטעמים הכמוסים עמם.
אין לי טענות אל אנשי צא"ח; אין להם רבנים העומדים על גביהם – כפי שהיה ראוי להיות – ואין מי יורה ברורות את הדרך, ידרוש הסברים ויסיק מסקנות. אנשי צא"ח יודעים זאת היטב, ולכן הם עושים ככל העולה על רוחם. אם כן, האשמה היא לא באנשי צא"ח.
לאור כל זאת, אין לנו ברירה אלא להמשיך בטיפול בנושא כדי להזהיר שלא לחתן אף צעיר או צעירה על סמך העובדה שהם לומדים (או למדו) במוסדות ילדי טשרנוביל.
היות וברבות הימים ילדי צ'רנוביל נוסעים למקומות שונים בעולם, ומכיוון שכך הם יכולים להגיע לנשואים מעורבים על סמך העובדה שהם למדו בפרוייקט טשרנוביל – איאלץ לעדכן בימים הקרובים את כל רבני חב"ד ומנהלי המוסדות בעולם, כי אין להשיא נער או נערה מפרוייקט ילדי צ'רנוביל ללא בדיקה מדוקדקת.
אנו עושים זאת בלית ברירה. זהו הדבר המינימלי המתחייב כתוצאה מהמצב ומעצימת עיניהם של הרבנים, כאשר בכל יום ויום מתרחשים דברים, כמו שתי הדוגמאות המזעזעות דלהלן הממחישות את חומרת המצב:
אחד מילדי צ'רנוביל הוא נער בשם יורי זבילינסקי. לילד זה - לטענת עובדת המשרד בקייב - זוייפה תעודת לידה, כאשר הילד היה אז בן 8 שנים בלבד, ומובן שהוא עצמו לא ידע על כך. הילד למד במוסד לילדי צ'רנוביל בכפר חב"ד במשך שלוש שנים ולאחר מכן חזר לקייב. כשהגיע לגיל 13 או 14, החליט ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בקייב.
כאשר נודע לאנשי הצוות של "יד לאחים" אודות העובדה הזאת, לא האמין למשמע אוזניו והצוות הגיע לראש הישיבה בשם צבי, תושב ישראל. (הישיבה היא בעלת שם טוב ברמת ובתוכן הלימודים);
ראש הישיבה שאל: "זבילינסקי? - היום קוראים לו נדב". חברי הצוות ביקשו ממנו לבדוק את מסמכיו והתברר כי הם תואמים עם המסמכים שהיו בידי הצוות. ראש הישיבה הסביר כי הוא לא בדק בקפידה את יהדותו של הילד, כיוון שהסתמך על זה שלמד במוסד ילדי טשרנוביל במשך 3 שנים, ובוודאי כבר עשו לו שם את הבדיקה כמו שצריך.
אלכסנדר, חבר הצוות הבודק של "יד לאחים" הציע לראש הישיבה להזמין מיד את האמא ולראיין אותה. כשהאמא הגיעה רואיינה על ידי ראש הישיבה ואלכסנדר גם יחד.
אלכסנדר: יש בידנו מידע מדוייק כי לפני 5-7 שנים, כשילדך היה בן 8, את או מישהי אחרת זייפתם את המסמכים שלו כדי שיהיה יהודי. אני מבטיח לך כעת שלילד לא ייגרם שום נזק, רק תספרי לנו את האמת מה שהיה.
האמא התרגשה מאד, ונשברה. היא סיפרה שהיא הגיעה אל משרד ילדי צ'רנוביל בקייב יחד עם המסמכים של הילד, ושם הסבירו לה שיש בעיה, כיוון שהאמא צריכה להיות יהודיה. הם ביקשו מהאמא להביא להם את כל המסמכים ואחת העובדות בשם גאלה, ואחותה בשם ואלה, וכן לנה פרדמן ונטליה פרינדליך - הן ארבע נשים שעמדו מאחורי הזיוף.
המזייפת בפועל היתה הציירת בשם נטליה גורבנקו, שעבדה בשיתוף פעולה עם משרד אהרונוב. זה כמובן מביא אותנו למסקנות לא חיוביות, בלשון המעטה.
ומה עלה בגורלו של יורי זבינסקי – שהוא דוגמא חיה למה שיכול להיגרם כתוצאה מעבודה עם אנשים שמשלמים להם לפי ראש – התברר כי הוא לומד ב"תומכי תמימים", וכי הוא נחשב ל"עילוי", ומלבד לימודיו ב'נגלה' וחסידות, הוא שימש גם כמשגיח כשרות במטבח. בין תפקידיו היה להדליק את האש, וכן בבדיקת עופות לאחר שחיטתם...
איני צריך לתאר את תחושתו של ראש הישיבה לאחר שנודע לו אודות "יהדותו" המפוקפקת של יורי זבינסקי.
כשהתחלנו לעשות את הבדיקה היכן הנערים והנערות הגויים נמצאים היום, מצאנו עובדות מזעזעות ביותר. הבדיקה היתה על-פי הרשימה שבידנו, וכבר במקרה הראשון נתקלנו בבעיה חמורה ביותר:
היה זה נער בשם אדוארד שקולוב (היום – מנחם מענדל שקולוב...), ולאחר בדיקה וחקירה מעמיקה מצאנו כי הוא לומד ב"ראשען סקשיין" –שע"י ישיבת "אושען פארקווי" אצל השליח הרב משה חיים לוין. התברר כי עסקינן בנער שנחשב ל'עילוי', וכל מוריו מעידים כי הוא "חסידי" ביותר...
כשהייתי בארה"ב לא מזמן, נפגשתי עם השליח הנ"ל והוא הופתע מאד לשמוע את הפרטים הללו. הוא החליט לבדוק בעצמו, ולאחר שיחה מעמיקה עם הנער, התברר כי אכן כך הם פני הדברים. אמו היא גויה לחלוטין! לאחר דין ודברים הנער הסכים לעבור גיור כהלכה.
כמו כן גילינו כי הנערים: ארתור ויקופץ' ואלכסנדר מירוננקו ומספר ילדים נוספים, השתלבו בלימודים בישיבת "מקווה ישראל" ובישיבת "נחלים" – למרות שהם גוים גמורים!
והשאלה החמורה המתבקשת מאליה היא: מה קורה עם בנות צ'רנוביל שקיבלו הכשר של "יהודיות"?
* * *
כפי שכתבתי קודם: העובדות ידועות לרבני חב"ד, אך יש כאן עצימת עינים לנוכח מקרים חמורים ביותר.
אינני מאמין שהציבור החב"די יעבור על כך בשתיקה עוד זמן רב; אני מתכוון לפנות לידידי חב"ד שיש להם השפעה על הנוגעים בדבר, כדי שיביעו את מחאתם וינסו לתקן את המצב. בעיה זו הינה מסוכנת, לא רק בענין ספציפי זה, אלא לכל התוכן והרוח של חב"ד.
איני שולח את המכתב הזה לאנשי צא"ח, כי מזה זמן רב הבנתי שאין עם מי לדבר שם, והדברים מדברים בעד עצמם. אני מניח כי הם ימשיכו להשקיע אלפי דולרים בהשמצות נגד "יד לאחים" ונגד עובדיו המסורים – כפי שעשו עד כה – אך זאת למודעי כי השמצות אלו לא ירתיעו אותנו, ואנו נמשיך לברר ולבדוק את הנושא מקרוב, ואין לי ספק כי עוד רבים וטובים יקומו ויגידו לנו תודה על עבודה חשובה זו.
בברכה ובתקווה לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, וכפי שאמרו חז"ל: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל.
בכבוד ובברכה
הרב שלום בער ליפשיץ יו"ר "יד לאחים"

נ.ב. הנני מצרף בזאת דו"ח מפורט אודות פעולתו של צוות מיוחד שנסע לאוקראינה על מנת לברר את יהדותם של הילדים העולים ארצה. הדו"ח הממרר מדבר בעד עצמו. כמו כן מצורפות בזה שתי רשימות ילדים שהנם גויים, או שיהדותם מוטלת בספק. האחת רשימה ישנה שהוגשה מזה כבר, ועמה רשימה נוספת, חדשה.

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה