אוווףףףףףףףףףףףףףף

ישלנו איזה משו באולפנא. אבל נראלי שאני אבוא..

אני כנראה אהיה עם מצלמה של מגמת תקשורת, כי אני צריכה לצלם משהו לאיזה עבודה במגמה..

אז אם תראו אותי- תבואו לומר שלום!

אגב, אני בסוף לא אבוא עם המצלמה..

אז איך תזהו אותי?...

מממ.. אני אבוא עם שתי קוקיות, טוב?

שיכנעתי את כולן לבוא ובסוף אני מתלבטת..

זה כיף?

אם את באה בשביל המצווה(מנהג חביב ונחמד) להסתובב ולסובב סביב חומות העיר העתיקה והקדושה בעולם-אזי קבלי את ברכותיי על הרגש הדוסי החזק הפועם בך,ועל הקרבה הנפשית לעיר הקדושה לשלושת הדתות(עאלק)..

אבל אם את באה לראות חברות וסתם להיפגש מפגש רשמי מחוץ לגבולות הפייסבוק-זה כיף!!

וסליחה על החפירות..אני גמור מעייפות ולכן מבחינתי עברתי ת'שעה..

אם את באה בשביל המצווה את נהנת - כי כיף לשיר, כיף לרקוד - זרומים ולא עומדים תקועים עם חברים.

אם את בא בשביל להיפגש עם חברות - תפגשי איתם בדיזינגוף... אין הבדל...

אם את באה לעשות מצווה ולפגוש את החברות[שגם באות לעשות מצווה] אשריך!!

חשבנו וחשבנו וחשבנו.. וחשבנו...

כולם כל הזמן אומרים שהם רוצים בית מקדש ואפילו מאות אנשים באים כל חודש לסיבוב שערים, כדי לזכור את בית המקדש ולהסתובב סביב שעריו.. אז למה הוא לא בא?!

הרי כתוב שבית מקדש יבוא כשעמ"י "יכסוף אליו תכלית הכוסף" (הכוזרי). ואל תחרטטו אותי שזה יקרה כשכל עמ"י ירצה- כי גם בבית שני כמה אחוז מהאנשים רצה בית מקדש והוא בא? פחות מעשר אחוז (ואני בפירגון..)?

והמסקנה שהגענו אליה הוא שאולי כולם ממלמלים תתפילה של בית המקדש אבל לא ב-מ-ת מתכוונים אליה..

ואולי כולם באים לסיבוב שערים לרקוד ולמפגשי שכבה אבל לא באמת מבינים שהסיבוב שערים בא כדי להזכיר לנו- שלנו, לכל אחד מאיתנו יש לאן לחזור אחרי סיבוב שערים, אבל הבית של ה' חרב.. "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב?!" (חגי).

ולכן יצרנו את המפגש מקדש... זה פגישה קצרה לפני סיבוב שערים כדי להבין בעצם מה אנחנו עושים, שהסיבוב שערים החודש יהיה יותר משמעותי, שב-א-מ-ת נבנה את בית המקדש ונראה לה' שלא רק הוא רוצה את בית המקדש אלא שגם לנו הוא חסר ואנחנו רוצים אותו...

נפגשים ב-18:00 היום במכון המקדש, לעוד פרטים- רחל: 0547000391

מי שולח לי מטוס?

באמת שהיה אחד הסיבו"שים היותר שמחים שהייתי בהם השנה(=

ותודה לסניף יצהר על המרק (; חח וואי נהייתי מסטוללה מהערב הזה..

פשוט לא התעוררתי הבוקר..

אחרי הסיבו"ש עוד עשינו מסיבה בפנימיות, והיה פשוטט קורעע!!!

ועוד לפני הסיבו"ש הייתי בעיר.. וואי היה טובב.. קניתי כובע של גמדיםם(=

כל הזמן דיברו עליו אבל כל הבנים גמרו את ה-כ-ל-!~!!  והבטן שלי המשיכה לקרקר.......=]

רציתי לבוא אבל עשינו ת'הצגת שישית..

ברחנו משם כמה שיותר מהר, למה פידחתי ת'צמי יותר מידי.. [אני וחברה שלי באנו לרוץ בצרחות "הביתהה" ופתאום גיליתי שרק אני רצתי לתוך חבורה ענקיית של בנים וחברה שלי נשארה מאחורה..]

אבל חברה שלי קיבלה מהמרק..

צעיר-- אז מה אם המרק לא היה משו?? תחשוב עלי, שלא אכלתי כל היום הזה כלוום חוץ מקרפ בקצפת, ומתתי מרעב, ועוד אח"כ חזרתי לאולפנא אחריי ארוחת ערב, ואשכרה לא היה לי מה לאכול.. פשוט רעבבתתי.. בבוקר אכלתי ארוחת בוקר כמו ילדה גדולה(=

תמר למה לא הכרחת אותי לבוא תגידי??? |מפיל תאשמה|

אווף מזה רציתי לבוא וזה היה כ"כ לא מציאותי... כמה חבל... 

לא נורא בפעם הבאה בבית המקדש שיבנה במהרה!!!

מי שלא בא- מעעפןן!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....