אני מרגישה ייסורי מצפון...אנונימי (פותח)

כשהייתי קטנה (כיתה ג' בערך...) קרוב שלי היה בחור צעיר, ושבת אחת כשהוא היה אצלנו היצר שלו גבר עליו והא עשה לי מעשים אסורים, ואני הייתי תמימה ולא התנגדתי, שיתפתי פעולה, נהנתי מהמשחק הנחמד הזה (לא ידעתי מה זה, ושזה אסור ממש!!!...), אני ממש זוכרת את התמונה הזאת בראש עד היום...

אני אף פעם לא כעסתי עליו! אני סולחת לו בלב שלם...

 

היום הוא בחור ישיבה, באמת צדיק, נשואי, אבל מה? הוא ואישתו כבר כמה שנים טובות נשואים אבל אין להם ילדים עדיין...

אני ישר שייכתי את זה למה שקרה, אני לא יודעת למה, אבל יש לי ייסורי מצפון כאילו אני אשמה, אולי לא סלחתי מספיק, אני כל הזמן מתפללת עליהם שיזכו בעזרת ה' לילדים חמודים וצדיקים...

 

אבל אני לא מצליחה להשקיט את המצפון שלי... אני צריכה לדבר על זה עם מישהו? מה לעשות?.....

או-מיי-גד...!!!!אביב

את רצינית??? את לא נומאלית!! 

סתם, מצטערת על הבוטות.

 

האמת, זה סיפור ממש הזוי. עזבי רגע את המעשים האסורים וכל הבלה בלה בלה, את ב-א-מ-ת מרגישה עם זה בסדר????

 

הזוי...

 

 

זה לא באשמתך שאין להם ילדים... אבל ב"ז מומלץ לדברכפרעלייך!!=)

על הקטע הזה עם מישהו- כי עובדה שהתמונה הזו לא יוצאת לך מהראש...

 

--

גם אני עברתי את זה בגיל קטן..אנונימי (פותח)

(זה לא מישהיתחברה ופתחה תשירשור..)..

 

השם של כולם!, תקשיבי, זה חשבונות שמיים.. יש מצב שזה קורה בגלל מה שהוא עשה לך אבל לא בגלל שאת לא סלחת לו אלא בגלל מה שהוא עשה...

תקשיבי אם ה' החליט שמגיע לו על מה שהוא עשה לך את תגידי לה' לא?! מצידך תעשי השתדלות, תסלחי כמה שאת יכולה, ואם עדיין אין להם ילדים אז כן- אלוקים החליט.. וזה מה שיקרה...

 

ולאביב- מי שלא עבר את זה בגיל קטן לא יבין עד כמה בנ"א יכול לזכור את זה בצורה בהירה אבל שלא ישאיר לו צלקות בלב.. מצידו זה היה סתם משחק גם את שיחקת ברביות כשהיית קטנה, לא?

 

ועוד משהו- ה' של כולם!- גם אם נראה שלא קרה כלום כדאי לך לדבר עם מישהו, כי לפעמים זה גורר תגובות לא רצויות (שאנלא יפרט פה כי זה לא עניינו של כל העולם..),.. נגיד אם את רוצה את יכולה לפנות לרב פנחס, פינצ'ו (הרב של הזולה של חצרוני..) הוא יעזור לך בחינם... 

איך אפשר לסלוח לבן אדם כזה ?a.i
אני חושבת שזה הוא שצריך לעשות תשובה.אחת מהשומרון

בס"ד

בכל מקרה- מצטרפת לזאת שהמליצה לפנות לרב פינצ'ו.

וואי כ"כ מצטרף לפנות לרב פינצ'ו..שמוליק פיין

אשמח לתת את המספר שלו בפרטי למי שיצטרך אדם צדיק משכמו ומעלה אין לנו הרבה אנשים כמוהו שנזכה..!!

תתיעצי עם איזה רב שאת לא מתפדחת לספר לו...תילה

משם אולי תקבלי ייעוץ יותר טוב מה לעשות עם זה!!לי אישית אין מושג מה כדאי לעשות במצב כזה.

(אביב-הכותרת שלך זה בדיוק מה שיצא לי כשקראתי את זה...)

גם אני עברתי את זה.כמה פעמים.אנונימי (פותח)

כשקראתי תהודעה שלך, נבהלתי ממש.הייתי בטוחה שמישהו כתבה את זה היישר מהלב שלי.אבל אז נזקרתי שאף אחד לא מכיר את הסיפור שלי.

עכשיו אישתו נכנסה להיריון,בחודש השלישי אחרי הרבה שנים.מתפללת שהיא תלד ילד בריא.

אני לא יכולה לשנוא אותו. דבר ראשון-הוא קרוב שלי. דבר שני-כל אחד נופל בחייים.אני כניראה הייתי הנפילה שלו.

כל מי שעברה את זה חיבת לספר למישהו.חס ושלום זה באמת ממש עלול להתפרץ.יש לי חברה שזה התפרץ אצלה אחרי איזה 12 שנה והיא ניסטה להתאבד.

אם כמה שזה קשה ללכת ולספר את זה למישהו (זאתי פעם ראשנה שאני אומרת את מה שקרה לי)-חייייביים!!!

תגובה מאדם שמבין בתחוםאנונימי (פותח)

אני כותב מהכינוי הזה כי אני לא מחובר לאתר עמכם הסליחה.

ונערה או הנערות שעברו דבר דומה, אין פה עניין של לסלוח לו או להם על מה שעשו, ועוד להתפלל????

אתן כל כך תמימות והם עשו דבר שלעולם אין למחול עליו, אין התישנות על מעשים כאלה, אנשים כאלה מקומם מאחורי סורג ובריח, אתן לא הבעיה פה אתן הקורבן!!!

אני מאחל לחארות האלה שלמרות שהן בני משפחה רק רע!!! שה' ישלם להם כגמולם.

 

ואתן יקירות תדברו עם אנשי מקצוע לא רבנים כאלה ואחרים (עם כל הכבוד).

O M G!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שירונת 2
תחזור בך מהר!!!!!!!! חס וחלילה....אנונימי (פותח)

זאת אותה אחת שהתחילה עם השרשור:

קודם כל, זה לא שאני שומרת על זה בלב, ההורים שלי יודעים, והם טיפלו בזה וגם דיברו איתו.

אין לי בכלל בכלל טראומה מזה, זה סתם כמו משהו שהיה עבר ונגמר, זהו!

אני לא יודעת מי אתה, אבל אתה לא יודע בכלל על מה אתה מדבר! זה שאדם פעם אחת נפל, התנצל ממש וחזר בתשובה שלימה, אז זהו? מעכשיו אין לו יותר כפרה? מה אתה הקב"ה שאתה אומר למי אפשר לסלוח ולמי לא? אפילו הקב"ה בכבודו ובעצמו סולח למי שחוזר בתשובה ולא משנה כמה גדול החטא שלו....

אני יודעת שלא התכוונת לזה, אבל ממש הזדעדעתי ונפגעתי ממך, זה מה שאתה מאחל לקרוב שלי? שיהיה לו רע???

למי שפתחה את השירשור, התגובה שלך בריאה מאדד.

ובמחילה - אל תתני לאנשים בעלי רצון טוב ואולי, שלא באשמתם, עם נסיון רע, להוציא את תסכולם המוצדק, עלייך.

חז"ל אומרים "הרבה ילדוּת עושה"; הבחור עשה מעשה שלא ייעשה, לא ברור מדברייך (וטוב שלא ברור) מה בדיוק חומרת המעשה, הוא אכן פרק את יצרו בצורה לא ראויה לגמרי, יתכן שגם "רימה את עצמו" לצורך הענין שהנה גם לה זה לא עושה שום דבר רע..  מן הסתם כבר התחרט לגמרי - וטוב מאוד שאת היית בשלב שזה לא עשה לך איזו טראומה. הגישה שלך היא מצוינת: במקום להיות הנפגעת, הקורבן, את מבינה שהוא המסכן, הוא זה שנפל ואת מרחמת עליו. ובזכות זה את נשארת בבריאותך ובתום ליבך. וזה מה שהכי חשוב - ולא שתפתחי איזה "בית דין". 

כל הכבוד לך שאיכפת לך כ"כ מהקרוב שלך. את בעלת לב טוב, תפיסה ערכית ויראת שמיים - וזה מה שנותן לך צורת מבט כזו על הענין.

אך בוודאי אסור שיהיו לך מזה יסורי מצפון. את כ"כ טובה: סולחת, מרחמת, מתפללת - ולך צרכים להיות "יסורי מצפון"?  בוודאי שלא.  אם ליבך נודבך לכך - את יכולה באמת להגיד לפני רבש"ע שאת סולחת לו בלב שלם על מה שעשה לך - ואת מבקשת שהוא ואשתו יזכו לילדים טובים ובריאים. זהו.  מעבר לכך - זה לא החשבון שלך.  גם כך הגישה שלך מאוד אצילית ומלאת טוב ורחמים. אך עד הגבול של לייסר את עצמך. זה בשום אופן - וכדאי שתוציאי זאת מיד מהראש..

ובזכות שאת דואגת כך לאחרים - ה' יזכה אותך בבוא הזמן להקים בית כשר וטהור, עם ילדים טובים וצדיקים, כפי שאמרו חז"ל על "המתפלל על חבירו"..

 אני לא כ"כ מגיע לפורום הזה - אך כיוון שראיתי - ראיתי לנכון גם להגיב..

אני מצטרף לכל מילה ומילה מהדברים...אנונימי (פותח)

הלוואי שהייתי זוכה להגיע לרמה שלך, שלא לנקום ולא לינטור, עד כדי כך שאת כל-כך מוטרדת שאין לו ילדים...

ממש כל הכבוד לך.

וזה שדיבר לא יפה על קרובך - זו לא דרכה של תורה. לדבר כך על אדם ששב בתשובה שלמה...

אפילו לאלעזר בן דורדיא קראו חז"ל רבי (בבלי, עבודה זרה, יז ע"א), מאחר ושב בתשובה שלמה (כפי הנשמע...).

אנחנו לא מנהלים חשבונות שמים, אבלמשה

לעצם העניין - הנושא חשוב ורגיש מכדי להתעלם ממנו.

 

חוץ ממך וממנו אף אחד לא יודע מה היה שם, ואני בוודאי שלא. גם לא כתבת באיזה גיל הוא היה ביחס אלייך.

 

אני חושב שהנושא חייב טיפול ברמה האישית שלך. אם את חיה ומתפקדת ולא גוררת צלקות מהעניין אולי כדאי לנסות להניח לו ולשכוח ממנו ולא לעשות ממנו מי יודע מה. בתנאי - שהבחור אכן חזר בתשובה ולא עשה דברים דומים לאחרות.

 

הייתי במקומך שוקל התייחסות של מישהו מקצועי, ואם המצב בסדר - להניח לעניין.

כל הכבוד לך שת סולחת!מעפר אני באה
חמודה שפתחה ת'שירשור.אנונימי (פותח)

זה שאצלך ההורים יודעים, וזה שאצלך רק פעם אחת הוא נפל, לא אומר שאצל כולן זה ככה.

לא עברתי את זה פעם אחת, גם לא פעמיים ושלוש.

כן,הוא קרוב שלי.

ואני לא סולחת לו.אני מאחלת לו רק טוב אבל בלילות אני בוכה למה הוא עשה את זה.

לא,ההורים שלי לא יודעים.

אבל כן, חיייייביייים ללכת למישהו. חייבים.

ובקשר לנפילה פעם אחת ולכן לא סולחים לו.

בנפילה הזאת הוא הרס לי תחיים.

. למחשבה.

ואגב את בין הבודדות ממש שזה לא עשה להם טראומה.

גם אני עברתי משו דומהאנונימי (פותח)

וגם אצלי זה היה קרובב משפחה

וכשאמרתי את זה להורים הם אמרו שאני הוזה ושאפסיק לבלבל במוח,מצד שני הם הזהירו אותו שלא יעשה דברים שמחשידים אותו על הנושא

 

מהניסיון שלי,אני ממליצה לדבר על זה עם איזושהי חברה טובה שתוכל לקבל את זה... לא כדאי ללכת למישי 'מקצועית' עאלק. הם לא מבינות כלום מהחיים שלהם...

 

ומשום מה לי ב"ה זה לא עשה טראומה... וכבר עברו איזה 8 שנים מאז, והבנאדם נשוי עם ילדים...

 

המון בהצלחה!!

ואם את רוצה- אני כאן...

(אני מוכרת בכינוי אחר שלי, אבל לא רוצה לחשוף את הסיפור הזה לעיני כולם...).

נוג"היסטית..אנונימי (פותח)

מניסיון שלי, ושל עוד כמה אנשים מסביבי-

חברה יכולה לתמוך. יכולה לעודד. לעזור לצאת מהטראומה- היא לא מסוגלת!!!

חייבים ללכת לעזרה מקצועית, כי עזרה מקצועית עוזרת. לא משנה איזה עזרה- פסיכולוג/ית, עו"ס/ית, המרכז לנפגעות תקיפה מינית-- כל בנאדם מקצועי, שיש לו ניסיון בתחום.

חברה לא התנסתה בזה, וגם אם היא כן התנסתה-- היא לא יכולה לעזור, אלא אם חברה שלך במקרה עו"סית..

אם חברה שלי הייתה באה אלי ואומרת לי דבר כזה- אוטומטית הייתי הולכת, מספרת להורים שלה [כן. גם אם היא אמרה לי לא לספר להם!! כי אני אמרתי לחברות שלי לא לספר להורים שלי, ונדפקתי.] ומשכנעת אותה איכשהו ללכת לטיפול מקצועי, כי בלי מקצועיות- כלום לא יעזור!!

אני, בתור חברה שלה, יכולה רק לתמוך, לדבר איתה-- להקשיב. לטפל בצלקות- חברה לא מסוגלת!!

זה כבר קשור לכמות הפגיעהאנונימי (פותח)

אני מרגישה שהצלחתי להשתחרר מזה טוב מאוד בלי שום עזרה מקצועית.

וה"מקצועית" לא בדיוק עזרה לי,תראי שהורים שלי לא עשו עם זה כלום ועוד אמרו לי שאני מדמיינת...

קיצ. כל מקרה לגופו, אבל אני אומרת שאל תבנו על זה יותר מדי...כי המקצועיים לפעמים נעולים על סטיגמות שהם למדו באוניברסיטה,שלפעמים כל כך לא קשורות למציאות...

 

זה בדיוק מה שילדה כזאת צריכה לקבל. תמיכה, הקשבה, הבנה, עידוד. זה כבר עושה את שלו. וכמובן- הזמן הוא הרופא הכי טוב...

 

ולפותחת השירשור- בואי לאישי....

אני מרגישה כאילו שאני כתבתי את ההודעות שלךאנונימי (פותח)

נוג'היסטית, גם אני עברתי את זה, וגם לי ההורים לא האמינו. 'את הורסת לבן אדם את החיים', אמרו לי. לא הלכתי לאף אחד, התאוששתי ב"ה, היום יש לי משפחה משלי, ילדים שיהיו בריאים, בעל אוהב. הצלחתי להתאושש.

חברות יכולות להיות אוזן קשבת, אבל אם הן לא עברו את זה בעצמן - זה פשוט לא יעזור. עזרה מקצועית - גם אני לא האמנתי בזה, מי שלא עבר את זה לא באמת יודע. במקרה, כשסיפרתי לחברה קרובה (כמה שנים אחר כך, לא מיד. בהתחלה שתקתי, האשמתי את עצמי, שאני פיתיתי, שאני... לא יודעת מה. הייתי בת 11-12) היא התחילה לבכות ולספר לי שגם היא עברה את זה. איכשהו מצאנו שקל לנו לדבר על זה האחת עם השניה, ובאמת להבין, להתקרב, לעזור ולהיעזר.

להורים שלי אני לא אסלח לעולם על שהאשימו אותי בשקרים, שלא האמינו לי. אני אוהבת אותם וקשורה אליהם ומכבדת אותם, אבל בדבר הספציפי הזה - לא אסלח לעולם. לא מזמן יצא לי לדבר על זה עם אמא שלי. היא אפילו לא זכרה שסיפרתי לה את זה! היא לא זכרה שפעם, מזמן, לפני 20 שנה, הבת שלה בכתה לה שפגעו בה, שהכאיבו לה מאוד.

נוג"היסטית.. שוב..אנונימי (פותח)

גם אני חשבתי שאני לא צריכה עזרה, והחברות עזרו ובלהבלהבלה. עד שהבנתי שאני צריכה. עד שהגיע עוד משבר, ואז התפרצתי.

שלחו אותי לעו"סית.

ולא. אני לא אומרת שאני עכשיו יותר רגועה. שכל משבר שיש לי אני מצליחה להתגבר. אבל מה? אני מרגישה שאני יכולה לדבר עם מישו שמבין בזה. שאם יקרה משו- הוא ידע פחות או יותר מה לעשות עם זה, למה זה קרה. הוא יידע לנתח את המצב שלי.

תראי, עברה כבר שנה וחצי מאז המקרה שלי. מאז- עברתי הרבה דברים. בהתחלה- בסדר. אמרתי לעצמי שעדיין לא התגברתי על זה, אבל ברגע שאני אתגבר- החיים יהיו מושלמים. אחרי כמה פעמים שהיה לי קשה והיו לי התפרצויות [ואני מדברת על התפרצות. לא שלטתי בעצמי. רעדתי. הרבצתי. צרחתי.]-- הבנתי שאני חייבת טיפול. והלכתי לטיפול. ואני עדיין בו. אני כבר שנה עם העו"סית, ו-וואל.ה הייתהי יכולה להסתדר בלעדיה. באמת שאני יכולה. אבל יותר טוב לי איתה.

וחוצמזה- יכול להיות שאת לא רואה את זה. שאת לא מודעת לזה. שזה ייצא ממך רק עוד כמה שנים. כל אחד והיציאות שלו.

אבל אני יכולה לחתום לך- זה ייצא ממך מתישהו באיזושהי צורה, ואז יכול להיות שטיפולים לא יעזרו.

אני מקווה בשבילך שזה יעזור, ושאפילו לא תהיה ת'יציאה של זה- אבל רוב הסיכויים..

 

ולכן- אני ממליצה לכ--ול--םם [גם בנים שעברו משו כזה..]-- דברו! גם אם בהתחלה זה יהיה לדבר עם החברי, לאט לאט עם ההורים ואח"כ עם מקצועיים- תעשו את זה!!! אל תוותרו לעצמכם כי אתם מתביישיםם!!

אין מה להתבייש בפנייה לטיפול מקצועיאנונימי (פותח)

זה בדיוק כמו שאדם חולה ילך לרופא.

אז פעם אתה חולה גוף, ופעם סוג של חולה נפש... (הרמב"ם כותב את זה איפושו, אם מישו יכול להביא מקור- זה יהיה נחמד ).

 

א-ב-ל

חשוב לי להדגיש ולומר, שהפסיכולוגים בהרבה מהמקרים הם יותר פסיכים מפסיכים...

לא לחשוב שהם אלוהים, וכל יכולים. הם מוגבלים, ולא בכל דבר יכולים לעזור...

לפעמים הם באמת מנסים, אבל אין להם את הכלים לזה.

 

ואני מדברת איתך מטווח של שמונה (בערך) שנים... והכל בסדר איתי ב"ה.

אני מצליחה בדברים שאני עושה, ואני מאוד פעלתנית וטיפוס חי, אהובה ומקובלת בחברה.

אולי זה ייתפרץ מתישהו, אבל אני מאמינה שלא. כי תכל'ס נראה לי שדיי טיפלתי בזה מהשורש- ללא עזרה מקצועית.

וחשוב לי להדגיש את זה- ללא עזרה מקצועית.

זה אפשרי, ופעמים רבות גם הרבה יותר מוצלח...

תוספתאנונימי (פותח)

חשוב לי להזכיר שמה שכן עזר לי להתגבר על המקרה הזה, זה חברה טובה שלי שסיפרתי לה על זה... ה-כ-ל. כולל הכל... בלי שום מחיצות... זה היה ממש מועיל.

וגם כתבתי את זה למישהו שאני מכירה וסומכת עליו- דרך האינטרנט. זה ממש עזר לי לפרוק את הכל... [הוא אפילו לא קרא את זה, היתה בעיה בקובץ או משו...]

 

אז יש דרכים.

למי שכתבה "חמודה שפתחה תשירשור" -ד.

קיימי את עצתך ולכי מיד להיעזר. זה באמת נורא "למה הוא עשה לך את זה". מגעיל. תיעזרי, תתפללי, תאמיני שאת יכולה לצאת מזה.   ואת צודקת: חכמים אומרים (בהלכות טריפות, של מאכלים): לא מדמים בטריפות מזה לזה. וגם כאן - לא תמיד אפשר לדמות מזה לזה. לפעמים דקות קטנה - משנה את הכל.

קודם כל קבלי חיבוקים......אנונימי (פותח)

את ממש לא אשמה, את לא יתחלת.

 

זה ידוע שהקורבנות מרגישים אשמים וזה עצוב.

 

את יכולה לפנות בצורה אנונימית לרב ברשת.

 

שמעתי שיש קו עזרה לנשים דתיות בגוגל מצאתי את זה

 

http://ccrw.1202.org.il/template/default.asp?siteId=8 

 

תקשיבי,,רוש לילה.

לדעתייי- אם את סולחת לו אז ממש כל הכבוד לך, אני יודעת על כאלה שזה עשה להם טראומה לכל החייים!! והילדים שלו לא קשורים אליייך, החשבונות הם של ה' ולא שלנו. המחילה שלך לא קשורה אליו..

בתור אחד שחווה את זה בחמישיתאנונימי (פותח)

אני מודיע לכם רשמית אפשר ללמוד איתו שנה לחשוב שהכל נגמר

ואז ביום בהיר אחד לגלות שבעצם לא סלחתם לא אבל גם לא נפגעתם צלקתית

כמו שכבר אמרו פה

זה נגמר

וכן אני אשמור את זה לעולם

אשתי אני מבקש סליחה מעכשיו ישי בנינו סודות

ברגע שחושבים על זה ברצינות,דאץ

מתחילים לרחם על האדם. שלא שלט בעצמו ועשה שטויות.

ה' ישמור...מדבר

קודם כל הדבר האחרון שאת צריכה להרגיש זה ייסורי מצפון. זה שסלחת זה עוצמה מדהימה שלך! אל תגידי אולי לא סלחתי מספיק, כי בזה שסלחת כבר עשית מעל ומעבר. השאר זה חשבונות שמים ומי שאולי צריך לחשוב לקשר את זה זה הוא וממשממש לא את. נראלי שייסורי מצפון בקטע הזה סתם מורדים ולא מובילים לכלום.

 

ואת וכל מי שגם העלה לפה סיפורים בסיגנון הזה- דיברתם עם מישהו? פרקתם? זה ממש ממש חשוב! ולדעתי עדיף מישהו גדול יותר- מדריך אח גדול או משו בסיגנון ולא מישהו בגילכם כי חשוב שזה יהיה מישהו שאתם ממש יכולים לסמוך עליו ולהשען עליו ושיוכל לתמוך בכם. בכלמקרה לא כדאי שתסחבו את זה לבד...

יש לי רעיון תגידו מה דעתכם- אולי תדברו אחד עם השני(בין אלו שהעלו פה סיפורים כאלו)? אולי זה יכול לעזור.

בקשר למה שתילה ונוספים אמרו..- לפנות לרב הזה-כפרעלייך!!=)

אני חושבת שהרבה פעמים הרבה יותר קל להיות פתוח עם מישהו שלא מכיר אותך ולא יודע מי אתה, ואף פעם לא יכיר אותך... אפשר גם להישאר אנונימית.. וככה אתה גם לרוב פחות מתבייש לספר םרטים- כשזה אנונימי.

 

אבל כל אחד ומה שמתאים לו- יש כאלו שיהיו יותר פתוחים עם אדם קרוב...

 

ב"הצלחה נשמה!!!!!!!!!!!!! ואל תשכחי פרט חשוב ממש ממש!!! -ה' אוהב אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והוא ממש מעריך אותך (וכולנו!)... זה בהחלט ניסיון קשה!!!!!!!!!!!!! ב-ה-צ-ל-ח-ה בכל דרך שתחליטי להתמודד עם זה!

 

 

--

תקשיבי,תל-אביבית

דבר ראשון- את לא בסדר, את הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מבסדר!!!

על דבר כזה לא סולחים בד"כ.. נראה לי שיותר קל לך לסלוח בגלל שהיית קטנה...

וזה באמת לא באשמתך, בעיקר אם סלחת לו... זה ממש ממש באשמתו... ואני בטוחה שהוא יודע את זה... ויכול להיות שהוא לא  הצליח לכפר על זה...

 

בלי קשר, כמה דברים!

דבר ראשון- תדווחי ל'מרכז סיוע'- רק תדווחי, בלי להזדהות ובלי כלום, זה חשוב להם לדעת!

דבר שני- היו לנו על זה סדנאות בבי"ס, ולפעמים זה משאיר צלקות לכל החיים, ונשים בנות 60 ויותר פתאום מה שהן עברו בילדותן עלה וגרם להן לכל מיני דברים... בקיצור, כדאי לך אפילו לדבר עם המרכז סיוע לפחות, או עם מישהו אחר, אם את חושבת שאת יכולה לעשות את זה...

ב"הצלחה!!

"מה ששמרתי בבטן".טל!=)

ספר בשבילכן... גם אם אתן לא ממש לא סולחות לו.

מרכז סיוע לנשים דתיותאנונימי (פותח)

את כל כך צודקת במה שכתבת! גם לגבי התועלת של שיחה עם מתנדבות הקו של מרכז הסיוע לנשים דתיות (נשים מהמגזר הדתי על כל גווניו שעברו הכשרה מעמיקה), והן לגבי הצרוך לטפל בטראומות העבר....

שמחה שזכרת את הסדנאות מבית הספר, זהו חלק חשבו מאד בעבודת מרכז הסיוע! בכל אופן: מספר טלפון של מרכז הסיוע לנשים דתיות 02-6730002.  למידע נוסף על המרכז http://www.israeltoremet.org/amuta/580229979.

כמה סיפורים עצובים אנונימי (פותח)

 

ואיזה נשמות גדולות, שמתגברות ומכילות! מאחלת החלמה מהירה ושלמה לכל הנפגעים והנפגעות (גם אלה שלא כתבו).

 

כמובן, אין לנפגע אף פעם שום אשמה וחלק במה שקרה. יש אשם אחד ויחיד, והוא היחיד שנושא באחריות.

למעשה, מה שמכוער במקרים רבים כאלה, הוא שהפוגע מנצל את הבלבול של הנפגע, שנגרם בשל העובדה שהרבה פעמים המעשה "נעים" מבחינה פיזית לנפגע. הפוגע מנצל את זה על מנת להמשיך במעשה בלי הפרעה, וגם מאוחר יותר, את רגשות האשמה של הנפגע (שמא הוא אשם בכך שנהנה פיזית, ושלא התנגד). 

העובדה שמשהו "נעים" יכול להיות גם "רע", זה משהו שאני תמיד מדגישה בפני הילדים שלי (ומקווה שזה מחלחל, ובעצם, מתפללת שלעולם לא יצטרכו להשתמש במידע הזה!).

 

חשוב לי לומר, שסיפורים כאלה, גם אם כרגע מרגיש לכם ש"עבר ונגמר", עלולים לצוץ בצמתים חשובים בהמשך החיים.

הרגע הזה עכשיו סגור אצלכם, אבל הוא פתאום עלול להיפתח, ודווקא כשהכי לא מתאים: פגישה ראשונה, ערב החתונה, חדר לידה, וכן הלאה.

לכן חשוב וכדאי לנסות ולעבד את הנושא כבר עכשיו, או לפחות לפני שנכנסים למקום ולזמן הנהדר של חיים זוגיים וחיי משפחה! להגיע רעננים ו"דף חלק" להרפתקאה הזו, בלי משקעים עכורים שעלולים לקלקל ולהפריע.

 

תהיו חזקים! ואל תהיו לבד!

שמרתי...אנונימי (פותח)

לא היה ניראלי שזה עד כדי כך גרוע. אני עדיין לא חושבת שזה עד כדי כך גרוע לאומת רבים מפה(שכתבו) כי זה דיי אממ איך אני יסביר?

זה היה מאוד מהיר -והוא(כן אני לא כמוכם אני רוצה שימות שימות שימות- לא אכפת לי שהוא יהודי בלה בלה)היה כאילו נחמד עלי... ואני הייתי בהלם...

פעם ראשונה שאני מספרת....גם לאמא לא סיפרתי...בעיקרון התקשרתי פעם לאיזשהו מס' שמצאתי אבל אני פחדנית לחזור על זה עוד פעם...

וואו אני בשוק כמה אנשים עברו את זה..אנונימי (פותח)

סתם כדי להבין כמה אנשים עברו אונס מסוג מסויים בא נתפקד..

כי חשבתי שזה קרה רק לי.. או שזה מקרים נדירים ופתאום אני קולטת שיש פה מלא אנשים שאומרים שהם ניפגעו בצורה כזאת או אחרת מזה...

1אנונימי (פותח)
את נראלי יכולה פשוט לספור מההתחלה את כל מי שכתב...כנרית על הגג=)

וזה ממש נשמע בסגנון של: "מי אוהב שוקולד?" / "מי היה בהופעה של...?" או משהו כזה...

זה נשמע כאילו זה דבר נורמלי, פשוט, ובואו ניקח את זה בסבבה....

אבל זה לא!!!

אז אולי נוותר על ה"להתפקד"?.....

2אנונימי (פותח)

מצטערת לומר לך כנרית יקרה אבל וואלה..בחברה היום זה נורמלי. עובדה-תראי כמה אנחנו.

אני ממש ממש מסכימה איתך...כנרית על הגג=)

זה נכון שזה נפוץ ושיש הרבה... אבל לקרוא לזה נורמלי???

אני לא חושבת שצריך לעשות את זה בצורה הזאת... זה מידי פרוץ, מידי פתוח, זה לא כ"כ מתאים...

לך זה נראה אולי פתוח אבל אותי זה מעודדאנונימי (פותח)

שאנלא לבד..

זה לא כזה הרבה...מתו"ש

בס"ד

אני לא יתפלא אם הסטטיסטיקות מראות שכיום כל בנאדם שני (כולל בנים) חווה הטרדה מינית בדרך כלשהי. אנשים פשוט לא הולכים ואומרים "הי אתה יודע ש..."

לא כזה הרבה?אנונימי (פותח)

מאז שזה קרה לי יצא לי לדבר עם לא מעט (וירטואלית. פנים אל פנים יש רק אחת שאני מדברת איתה על זה). כמעט כל פעם שהעליתי את זה - 'קפצו' עוד מלא וסיפרו שגם להם זה קרה.

לא הרבה? אפילו אחד זה יותר מידי.

מעודד?? זה עושה רע בלב....כנרית על הגג=)

לאן הדרדרנו? מה עובר עלינו? זה הנוער שלנו? להרבה ממנו קרה דבר נורא כזה?

 

(התלבטתי אם לכתוב או לא....בסוף כן!...)

תאמיני לי שאני ממש מבינה מה  את מרגישה, לצערי מנסיון...

ובהתחלה התעודדתי מזה שחשבתי שזה לא נפוץ, שזה קרה רק לי, לא נורא, העיקר שעם ישראל נשאר בטהרתו! בכל זאת, אנחנו הבנים של הקב"ה....(אני לא אומרת שעכשיו אנחנו כבר לא עם קדוש...)

אבל לדעת שלעוד ועוד אנשים זה קורה, זה עצוב, מדכא, במיוחד כשאני לצערי יודעת מה זה, זה יותר קשה לי לשמוע על מקרים כאלה...

 

שנזכה לגאולה שלימה ולטהרתנו המלאה בעז"ה במהרה בימינו! אמן...

מה זה נורמלי?אנונימי (פותח)

נורמלי זה מלשון המילה  "נורמה".

ומה זה נורמה? זה כללים חברתיים שהחברה יצרה לעצמה (הגדרה שלי).

אז אם זה מה שמקובל היום, אז זה נחשב "נורמלי".

 

להגיד לך שזה טוב, הגיוני וחיובי?

לא.

זה מזעזע מה שאת כותבת, ואני מציע לךד.

 לא לפחד להתקשר שוב.  תעשי את זה ותדברי, גם באופן אנונימי. יעזרו לך לצאת מזה. בעז"ה.

מכוון למי שכתבה "שמרתי".ד.
אני ממליצה בחום!!!nema103

לטפל בזה. ולא, חברה טובה לרוב לא תוכל לעזור.. צריך פה מישו בוגר ומקצועי! ומה שאת מספרת עליו הוא ממש

מתאים לכל מי שחוותה דבר מעין זה.. אם אין לך מישו שנראה לך שייך.. תתקשרי לחברים מקשיבים.. אבל אל תזניחי את זה!!!!

אני עם דמעות בעינים..הרהור

אין לך שום סיבה להאשים את עצמך!

הוא חטא והרס ופגע בך! 

את לא אשמה בכלום!!

כמה אומץ יש לך! איזה גדולת נפש!

אף אחד לא חושב על הכיוון הפלילי אפילואנונימי (פותח)

בטעות נלחץ לי..אנונימי (פותח)

אפילו אם זה קרוב אפילו אם הוא ביקש סליחה אפילו ואפילו ואפילו....

 

את לא יודעת אם הוא לא "נפל" עוד מי יודע כמה פעמים על ילדים אחרים..

אני גם עברתי משהו כזה והסיפור שלך הציף את הכל.

אני לא סולח לכל מי שידע (וידעו..) ולא טיפל.

מי שביצע את זה כבר מת. (לצערי הוא נהרג על קידוש השם אז יש לו מקום מובטח למעלה אבל זה לא מגיע לו..)

אני רק אומר לך\לכם שלי זה פגע בחיים.

וצריך לעשות הכל שעוד חיים של ילדים/אנשים אחרים לא יהרסו.

 

ומי שמתפלא על התופעה אני מכיר עוד לפחות עוד  10 ילדים שעברו את זה אצלו.

 

אולי יש סיבה שאין לו ילדים..

 

(תגידו שאני כותב עם הלב- אני מסכים בהחלט, תגידו היא סלחה- סבבה נגיד שזה בסמכותה, מה עם הילד/ה הבא שהוא יפגע בהם? אני בספק אם הם יש יסלחו..)

 

איפה כל הקנאים להלכה? מה ההלכה אומרת על מקרים כאלה?

 

 

 

וסליחה שחפרתי לא יכולתי לשמור על שתיקה במקרה הזה.

אני בן.אנונימי (פותח)

וגם לי זה קרה.

לא ע"י קרוב משפחה.

 

אסור לשמור בבטן. ואני טיפלתי בו אישית

איזו בריאות הנפש, מסכימה עם ד. זה חשבונות שמיים!אנונימי (פותח)
גם לי קרה את זה..[זאת מישהי אחרת..]אנונימי (פותח)

ולצערי זה עם אדם יותר קרוב..אח שלי..!

עד עכשיו לא אמרתי את זה לאף אחד [כולל הורים וכו']איזה 4 שנים.. ואני גם לא יאמר..

זה דבר שאי אפשר לספר אותו..

היום הוא נשוי  וכל פעם אני נזכרת בזה שוב ושוב ולא יודעת מה לחשוב..

למה כולם כותבים מהכינוי השם של כולם?מתו"ש

בס"ד

 

זה לא שאתם כותבים מה קרה שם וממש אין מה להתבייש. הנה גמני אומרת: גמלי זה קרה. וברוך ה' לא על ידי קרוב משפחה. (לא מדברת על אונס, על הטרדה, יאפ?)

 

אולי תנסי בכל זאת, בטלפון שלא חייבים להזדהות.ד.

עם כאלו שמוכנים ומנוסים (לצערנו..) לעזור בזה. תגידי מה שכתבת כאן. הרי זה אותו דבר כמעט. באנונימיות. ואם קשה - תכתבי להם בדוא"ל - שזה ממש דומה לאתר. תחליטי מראש שאת תעצרי מתי שתרצי - אולי זה יעזור לך.

אם היית מרגישה שאין לך מזה כלום - ניחא. אבל נראה שזה לא כך. תחשבי - אולי שוה לנסות עכשיו.

ריבונו של עולם!!!!! כמה בנות(/בני) ישראל פגועים!!!עדידפ

ואנחנו לא מבינים למה אין גאולה? איך תהיה השראת שכינה על עם ישראל בכזה מצב? אתם מבינים מה זה קדושה ומה זה טוהר של בת ישראל? אני לא מבינה איך ניתן לזלזל בזה ולראות את זה כמובן מאליו! חוץ מעצם המעשה הפסול, זה יכול לגרום לכל כך הרבה קלקולים- בעיות במציאת בן זוג, קושי בקרבה בין בני זוג, דימוי עצמי, יחס לגוף, יחס ליחסי אישות, כעסים כלפי ההורים,ועוד. אני לא תמימה, וכמובן, כמו כמעט כל בת, עברתי הטרדה כזו או אחרת בחיי, אבל ההתייחסות לכזה אירוע לא יכול להיות בשיויון נפש- הרבה מידי עומד על כף המאזניים!!!!!! ואם יש אי-מי שנכנס לפורום זה וגם הוא "נופל"? צריך להיות ברור שהוא זקוק לטיפול הרבה יותר ממנה, שהוא מחוץ לקונצנזוס, ושזה מעשה לא-לגיטימי לחלוטין!!!!! ומי רוצה להתחתן עם בחור מתעלל? ואם הוא יתעלל הלאה? בבנות נוספות? בבנותיו שלו? בחברות של הבנות שלו שיבואו אליו הבייתה? אל תחשובנה רק על עצמכן, ותתנהגו בסלחנות, צריך לחשוף רעות חולות כדי שתדעו לבטח שהוא יעבור טיפול ולא יזיק שוב לאף אחת. אני חופרת אבל אני מזועזעת!!! אם מישהו היה נוגע בבת שלי הייתי שוברת לו את כל העצמות!!!(ויש לי 3...)

הזעזוע שלך מובן ומוצדק לחלוטין.ד.

והוא לא רק שלך...  לא ראיתי פה מי שמתייחס ב"זלזול" וב"שיויון נפש".  אך בטוחני שאם חלילה מישהי מבנותייך היתה ניזוקת (שח"ו לא יקרה לעולם), את קודם כל היית דואגת איך להוציא אותה מזה הכי שלמה שאפשר - ולא איך היא תדאג לכל העולם..  וגם כאן זה הדבר הראשון שצריך כעת לחשוב עליו: יש כאלה שצריכים, כמו שכתבת, לספר גם במי מדובר - כי זה יעזור גם להם וגם לאחרים; יש כאלה שצריכים לנסות אנונימית לדבר עם מישהו על עצמם - אולי יצליחו, והם אינם צריכים לחשוב על אחרים ברגע זה, עם כל החשיבות. זכותם להציל את עצמם קודם כל בדרך שמתאימה להם ביותר. ואם מישהי עברה בילדותה דבר שהצליחה להשתחרר ממנו לגמרי, וגם המדובר חזר בתשובה ממה שעשה בשלב ההוא (גם תלוי בחומרת המעשה) - הכי טוב, בלי לגרוע כהו זה ממה שדבר כזה לא היה צריך לקרות לעולם.   

אני מרגישה שהתייחסות כמו: זה לא היה נראה לי נורא,עדידפ

חשבתי שזה היה משחק, אפילו נהניתי וכו' זאת התייחסות של שיויון נפש. בוודאי שכל אחת צריכה לדאוג קודם כל לשפיות ולבריאות שלה אך יש אחריות בדיווח- כמובן תלוי בחומרת המעשים. דבר נוסף שכאי לשים לב אליו זה "חוזר ונעור"- צריך למעט לפגוש אדם כזה גם אם הוא קרוב מדרגה ראשונה כיוון שהכלל ביצר זה שאפילו אם נראה לנו שהוא עשה תשובה, אפילו אם הוא התחתן ועברו שנים וכו' היצר "חוזר ונעור". (ממקרה של התעללות של אבא בביתו, שהרב עובדיה פסק לה להתראות איתו רק אחת לתקופה ארוכה, לכמה דקות בלבד ורק בנוכחות בעלה, ואסרו על כל מגע- אפילו שהיא ביתו)

אפשר בבקשה לפרסם פה כתובת כזאת ?אנונימי (פותח)

אם יש באמת אפשרות כזאת לכתוב בצורה אנונימית זה יכול לעזור להרבה שלא מוכנים לדבר על זה בשום צורה אחרת (כמוני למשל, אפילו עם בעלי אני לא אעז) תודה

מס טל-מרכז סיוע לנפגעות דתיות/חרדיות 026730002אנונימי (פותח)

מרכז הסיוע לנשים דתיות הוקם בינואר 1993 על מנת לעזור לנשים דתיות/חרדיות הנמצאות במצבי מצוקה ומשבר וזקוקות לתמיכה וייעוץ. המרכז פועל כעמותה ללא כוונת רווח.

המטרה העיקרית של המרכז היא לסייע לנשים דתיות/חרדיות אשר אינן מרגישות בנוח לפנות למרכזי סיוע קיימים ואשר חוששות שבמרכז חילוני לא יבינו אותן ולא יוכלו לעזור להן למצוא פתרונות לבעיותיהן. המרכז פועל בהסכמת הרבנים וגדולי התורה

026730002

http://ccrw.1202.org.il/template/default.asp?siteID=8&catId=136&maincat=13

זה האתר שלהם

לא מצאתי בינתיים לגברים

אולי אפשר להתקשר למספר שרשמתי ולשאול שם אם הם מכירים...

רציתי לומר- אם סלחתם אשריכם   אך אתם לא מחוייבים לכך

שמעתי שיעור של רב יוסי מזרחי - גר בניו יורק מרצה בכל העולם כולל ישראל.

התקשרה אליו בחורה: אבי נפטר לא רוצה לשבת שבעה.  שאל: למה?  ענתה: אנס אותי כשהייתי ילדה   הלך לשאול רב (לא זוכרת את השם)  הרב אמר: "לא רק שאינה צריכה לשבת שבעה, היא צריכה ללכת ולירוק על הקבר שלו!!!!!!"

אז בבקשה ב ש ו ם פ נ י ם ואופן לא להרגיש אשמה אם לא סלחתם או לא סלחתם לגמרי!    בבקשה תפנו לייעוץ ותמיכה, חבר/ה לא יכול/ה לתת ייעוץ ותמיכה בנושא כזה   השם ישמור אתכם ויעזור לכם להחלים נפשית מהפגיעה הנוראה שעברה עליכם

ואו..אנונימי (פותח)

למישהי אחרת "מהשם של כולם!":

ואו.. אחות! זה מטורף..

איך הוא יכול בכלל לעבור מולך בבית ולהסתכל לך בעניים?!?!

הוא זוכר את זה בכלל, או רק את?

ולמה את לא מספרת?? זה עוזר לך לשמור בבטן?

טוב.. אני לא מכירה את המציאות הזאת (ברוך ה') אבל זה מה שאני חושבת...

וכן כדאי לך לספר את זה למשהו קרוב..  בהצלחה מותק!!

נ.ב- אני חושבת שבנות/בנים שלא הולכים ומספרים את זה פשוט מתפדחים..

הגיוני שגם אני הייתי מתפדחת לספר את זה למישהו-דוגרי.. (והגיוני שיש פה עוד אנשי כאלו)

אז כן.. ספר/י לחבר/ה טוב/ה ואם זה לא יעזור לך ועדיין תרגישי משהו..

אז לכי ודברי עם משהו מוסמך לא בטוח שזה יעזור אבל תנסו..

יומטוב לכולם ובשורות טובות..

סורי על החפירות- לא חייב לקרוא..

זה לא עבר...krn

אם את כותבת כאן, נראה לי שאת מחפשת אוזן קשבת וסיוע.

אולי את כותבת לא כי את רוצה לשמוע מה בקשר לאותו הבחור שאין לו ילדים, אלא על עצמך ומה לעשות עם זכרונות שלא מרפים ממך גם לאחר שנים?

עשית מעשה חכם שהתחלת לפתוח את הנושא, אולי זה מראה שאת מוכנה לצעוד קדימה ולדבר על זה עם מישהו מקצועי ולנסות להמשיך את חייך?

 

רק הצלחה ובריאות!!

ל..אני..אנונימי (פותח)

אין לי מושג אם הוא זוכר את זה,אבל מן הסתם כן אם אני שזה קרה לי שהייתי ילדה זוכרת אז הוא שהוא היה בחור גם אמור לזכור..אני אישית לא יכולה להסתכל לו בעינים כי אני ישר נזכרת בזה ולהגיד לחברות שלי-ממש לא בא בחשבון..

אבל בכל מקרה תודה..

 

אגב,למה שנכתב את זה מהניק שלנו? אני לפחות כתבתי את זה מ"השם של כולם!" כי באותה מידה שלא אמרתי את זה לאף-אחד אני גם לא רוצה שמישהו מכאן ידע מי אני וחוץ מזה שיש לי פה חברות ומלא אנשים שפגשתי..

חשבתי על מה שאמרת...אנונימי (פותח)

וזה לא היה נשמע לי הגיוני שזה לא עבר, אני באמת מרגישה בסדר, וזה לא עשה לי טראומה, ואין לי שום פחדים מזה...

והגעתי למסקנה: זה מפריע לי ומלחיץ אותי כי כל הזמן אומרים לנו כמה שזה אסור, וכמה שצריך להזהר, וכמה שזה חמור, עד שזה כבר נכנס לי לראש ופתאום (כל השנים זה לא היה...) התחלתי להרגיש כאילו יש לי חור שחור בעבר, כאילו יש עליי כתם...

^ ותודה לכולם על העידודים והשיתופים....אנונימי (פותח)
=(אני כל כך מבינה אותךך..נקנקיה

גמלי זה קרה.=(.אבל אני מדחיקה את זה...אפחד לא יודע את זה שזה קרה לי אני לא רוצה לחשוף את אותו ילד..אני גם מרגישה שזה גם קצת אשמתי שנתתי לו להתקרב אלי...אני מקווה שאני יגדל יהיה בי אומץ לחשוף את זה לחברים ומשפחה..

נשמות טהורות שלי כל כך מבינה אותכן.אנונימי (פותח)

אני כ"כ מודה לך על האומץ לפתוח את הכל פה.מצד אחד זה החזיר לי את כל הזוועה בחזרה (אני  כבר אמא למשפחה לא קטנה) ,ומצד שני זה רפואה גדולה סוףסוף לא להרגיש כלכך לבד עם כל הרגשות האלו,כל מה שכתבו פה, כאילו יצא מדם ליבי,

ומצד שלישי זה מטריף את הדעת לחשוב שעוד כל כך הרבה אנשים טובים ומתוקים עוברים את אותה זוועה ושכל הקילקול הזה קיים בעם ישראל. הצילו,זה פשוט נורא ואיום.

אישית אין לי אומץ לדבר על זה בכלל ואני גם לא כל כך בטוחה שזה יועיל,מה שכן אני בטוחה ,שאם כבר צריך לדבר על זה,אז זה עם הקב"ה,ככה בקול,הוא תמיד מקשיב,תמיד נעים,דיסקרטי ,אפשר לומר רק מה שבאמת צריך בלי שום חשש ומהמקום הכי אמיתי ופרטי ורק עליו באמת אפשר להישען ולהיות בטוחה שהוא באמת מבין אותך ואיתך.

רציתי לומר לך שאני כל כך מבינה,גם אני משתדלת לסלוח,גם בשביל עצמי,פשוט כדי לשכוח את זה,כי ניראה לי שמי שלא סולח פשוט גורר את זה איתו,וגם כי גם למשפחה שלו קורים דברים נוראים וה' שלח אותם לגלות רחוק לאיזה חור בעולם השלישי..ואני לא רוצה לחשוב שזה גם בגללי (אני מאוד מאוד אוהבת את אשתו והילדים,וכן, הם קרובים קרובים)

נכון שכמו שאמרתם אני מרגישה גם כתם גדול ושחור עלי ועל העבר שלי,אבל אני יודעת שדווקא מהמשבר הזה ניזרקתי חזק ישר לקב"ה ואין לי שום שאלה בעניין שמי שלא מחזיק בתורה ובמצוות חזק חזק ,ה' ישמור-החיים יכולים לההפך למוות-פשוט ככה.

אולי זה מה שאפשר ללמוד מזה ,בדור שכ"כ פרוץ,שזה באמת לא צחוק,העניין של הצניעות,חיים יכולים לההרס מזה.

רציתי לחזק אותכם בשיעור שפעם שמעתי מהרבנית ימימה מזרחי,שפשוט ישבתי ובכיתי,...

על רחב ה..שבעצם היא מכרה את עצמה והיתה במקום הכי נמוך שאישה יכולה להגיע והיא היתה יכולה להתייאש מעצמה ולהמשיך כי במיילה היא כבר התקלקלה ,אבל היא זיהתה בעם ישראל קדושה וטהרה אמיתית ובחבל ההצלה שהיא שלחה להם ,היא בעצם החזיקה תקווה לעצמה,לא רק לחיים שלה,אלא לטהרה של עצמה..היא התגיירה וקראו לה תקוות השני והיא התחתנה עם יהושוע (שזה בעצם כמו להתחתן עם הרב הראשי המקובל האלוקי...) ומהם יצאו צדיקים גדולים (סליחה אני לא כ"כ זוכרת מי,אולי זה היה שמואל הנביא..) ,בעצם מה שהרבנית רצתה לומר שלא משנה במה התלכלכת,זה הכל חיצוני ,בפנים את "נשמה טהורה שנתת בי",בשביל הקב"ה את תמיד תשארי הבת המתוקה והטהורה שלו,והוא יקבל אותך תמיד ויתן לך בית ואור של נרות שבת,אמן.

שנזכה באמת להרגיש טובות וטהורות באמת,הלוואי.

מדהים לראות שתמיד אנחנו חושבות שאנחנו אשמות!!!!!!אנונימי (פותח)אחרונה

לי קרה דבר כזה בגיל קטן, ורק אחרי עשרים וחמש שנה הבנתי שכל השנים האשמתי את עצמי סתם....

תנסי לספר את זה לעצמך כאילו זה קרה לבת שך חברה שלך או לבת שך ומיד תראי שאת לא אשמה בכלום..

ותעשי טובה, לכי ליעוץ, נשמע מפחיד, אבל דווקא מאוד נחמד לבנות, מקשיבים לך וכו'...

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך