- אהלן, לאיזה רחוב אתה צריך?
- מממ. מי? זאתי?! סליחה, ילדה, מי פה הנהג?! יפה, אז אני קובע.
---
- נו באמת. אני לא עובד עליך, אני באמת מגיע ממש בדיוק לשם.
- פשוט מאוד. עכשיו אני צ-ר-י-ך לנסוע - לאן ש-א-ת-ה צריך להגיע, ככה ש..
===
יפה! טוב מאוד, קלטתם ת'מסר. אם אתם עולים על טרמפ עם מישהו 'קצת מוזר' -
כן. תחשדו. יש מצב זה אני הקטן. שתפו פעולה... (;
ו - בכל זאת. על החיים שלי לא באתי לספר, לא באמת מעניינים עכשיו.
אז מה כן? ככה. האיש הזה שעלה איתי, לפני שירד אמר משפט שהיה שווה הכל -
"תדע לך שעכשיו בזכותך, אני מבטיח פעם הבאה שיהיה לי רכב,
אני עוצר לטרמפיסטים. בזכותך"...
קלטתם?! אני הקטן פשוט לקחתי חותמת מלאה בצבע של אכפתיות,
ו - החתמתי עליו. זהו, הוא בפנים. נצבע! מעשה קטן שהיה יכול להגמר בעוד -
'תודה רבה, יום טוב', נגמר ב - "תשמע אחי, קבלתי ת'מסר. עמוק ללב".
או במילים אחרות, בואו נקרא לזה שם - 'להאיר מעשה'', או אם תרצו - 'לחרוט מעשה'.
בקלות, במילים ספורות, אנחנו יכולים להפוך מעשים בחיים שלנו,
מ - 'חולפים', ל - 'לעולמים'. מ - 'לנו', ל - 'אחרים'. מ - 'נו', ל - 'וואו'...
===
חבר'ה, עשו טובה. תשקיעו כמה שניות של מחשבה.
שתפו דוגמאות למעשים 'חרוטים' - 'מאירים' שזכורים לכם.
עשיתם, זוכרים שמישהו עשה בשבילכם או בשביל אחרים משהו שהשאיר 'צלקת לטובה',
תכתבו פה כהמשך לקטע. שנדע, שנלמד, שנראה איך אפשר להפוך מעשים ממש קטנים,
למעשים הרבה יותר מגדולים, ל - 'מעשים מאירים'...
לענווים שבנינו - לא לא, ברור שלא אתם עשיתם ת'מעשה שהאיר,
זה ההוא. מישהו. נו, שכחתם איך קוראים לו... P:
