בס"ד
אנדרה מאסון, מלחמת דגים, 1927
בשלב השני האמן מתבונן ביצירה ומחפש קשר למציאות.
יחס למציאות:
ישנה התרחקות והפשטה מן המציאות.
האמן לוקח את "הדגים" ו"מפשיט" אותם.כל זה נובע מטכניקה של עבודה אוטמטית.
קודם הוא יוצר ורק אחר כך הוא מחליט על מה היצירה.
סימטה בירושלים, יעקב שטיינהרדט, 1934, חיתוך בעץ.
מניע:
המניע הוא מניע אישי.יש תיאור של ירושלים מנקודת מבט אישית של האומן.
נושא היצירה:
סימטה ירושלמית אופיינית המעידה על האווירה של העיר כולה.
תיאור היצירה:
היצירה מתוארת מנקודת מבט של מעוף הציפור, אנו צופים אל סימטה חשוכה בירושלים שבה צועדת דמות בודדה. סביב הדמות מתנשאים מבנים ישנים שמקיפים אותה כחומה וממלאים את רוב הקומפוזיציה.רק מצד ימין למעלה מתוארת רצועת שמיים דקה, שהיא משמשת מקור אור יחידי.
קומפוזיציה:
פתוחה, המבנים ממלאים אותה עד אפס מקום. המבנים דחוסים נותנים תחושה מחנק וסגירות. והדמות ניראת קטנה, בודדה, נאבדת לעומת המבנים שסוגרים בעדה.
טכניקה:
חיתוך בעץ, והיא מתאימה מאוד לנושא של היצירה כיוון שהמרקמים הגסים של העץ, החומריות הכבדה, וחוסר הדיוק בפרטים מתייחס ליושנה של העיר ירושלים, ולתחושת הכובד והרצינות ששורה עליה.
העבודה בסיכן מאוד קשה לעבודה ולדיוק, ולכן העבודה היא במשתכים גדולים יחסית.
הניגודים החזקים של האור והצל, מגבירים את הדרמה ומעבירים את התחושה של אפלוליות ומסתריות.
המרקם של העץ מתייחס לחיספוס האופיני של האבן הירושלמית.
יחס למציאות:
ישנה התקרבות למציאות, אך ישנה חוסר דיוק בפרטים.
חומר למבחן
שבוע הבא), מהיצירה "שלום אדון קורבה" עד ליצירה הזאת שלמעלה!!!ב"הצלחה!!!=]=]
.
