ניסיתי גם פשוט להתעלם ממה שהיא אומרת לי-אבל אז היא פשוט יורדת עלי ומתעצבנת שאני לא באה איתה/עושה איתה וכו'....

נראלי שזה פשוט כי היא יותר חשובה לי ממה שאני חשובה לה...

אבל אני לא רוצה לותר על החברות הזאת...

מבינה אותך לגמרי... הייתה לי חברה כזאת, שגם- כל דבר שהיא אמרה הייתי עושה (גם אם לא הייתי מסכימה עם זה) , ו(עכשיו אני רואה את זה) היא פשוט הייתה מחליטה לי על החיים, ממש ככה...

אצלי זה השתחרר רק שמצאתי עוד חברה אחת שהייתה במצב דומה, ו"ביחד" רבנו עם אותה בת שתלטנית (אל תדאגו לאותה הבת השתלתנית, היא דאגה להתנקם בנו בכל הזדמנות) בכל מקרה, לפעמים יש מקרים שצריך "לשבור הכל"...

אצלי זה היה ככה... אני לא יודעת אם זה נכון גם אצלך,

ויכול להיות שדווקא דיבור כן יעזור- אולי תגידי לה שאת רוצה לדבר, ותגידי לה מה את מרגישה.

היא לא יכולה לומר שזה לא נכון, כי זה מה שא-ת מרגישה, מבינה?

עזבי עובדות, עיניינים... את מדברת פה על הרגשות שלך...

בקיצור אחותי, אל תחנקי עם זה, זה לא בריא, וזה משאיר איזה חריטה קטנה בפנים..=/

באמת בהצלחה, את מסוגלת!

אווץ', גם את זה מכירה מקרוב מידי... ש-לך הרבה יותר חשובה החברות ממנה

ואין מה לדבר על להתנתק, רק לחשוב על זה...אחח...

אני איתך אחותי, לגמרי, אבל לזה אין לי כ"כ פתרון עדיין ...

רק שאצלי היה קצת יותר כואב..

למה חברה שלי (בכיתה ה'.. אולי ו'?..מה זה חשוב בכלל) הסיטה אותי נגד חברות אחרות אז-- פווף..

טוב אז אחותי, מניסיון - אם תמשיכי ככה זה יתנקם בך..

ואמרת שאת לא רוצה לחתוך ת'קשר..מבינה אותך..

אבל אם לא תעשי את זה אז-  

את חייבת, ח-י-י-ב-ת לדבר איתה,להגיד לה מה א-ת מרגישה, מה א-ת חושבת..

(וואי איך הזכרונות עולים לי פה פתאום..)

זה יהיה קשה נשמה, כן, ואני מזהירה אותך לפני - אבל את חייבת כי זה יפגע רק בך אם את תמשיכי ככה..

ובהתחלה אולי היא תתנגד ותגיד ש"מה פתאום?! זה בכלל לא ככה!", אבל..

אם היא כ"כ חשובה לך - את מן הסתם חשובה לה גם.. אולי פחות - אבל עדיין חשובה.. ככה זה עובד בדר"כ..

דברי איתה בכנות, שפכי הכל ו-- בעז"ה היא תבין..

כי אחרת.. חבל, באמת חבל.. |צביטה בלב|

(אגב - יש על זה סיפור שילדים מספרים על עצמם.. "חברות לוחצת".. )

אז אחותי - תבחרי לעשות את הדבר הנכון ו-- בהצלחה!

יש לי חברה טובה..

וכאילו אני אומרת דברים.. וחברה שלי "מעריצה" אותי וכל הזמן אומרת לי דברים וכ'ו.. ואני לא כ"כ אוהבת את זה..

ומנסה שהיא תתחיל להיות קצת לא תלותית בדברים שאני אומרת [זה לא שהיא עכשיו תלותית.. יש לה בחירה ויש לה דעות אבל היא ממש..הנ"ל..]

אבל אני כ"כ אוהבת אותה! היא באמת מיוחדת

תקשיבי מה שאת צריכה לעשות זה בעצם לא כל העצות האלו של "לדבר איתה"
אלא בעצם לשמור ממנה מרחק. לפי מה שאת מתארת את בעצם מפתחת בה סוג של תלותיות.

שהדבר הזה יכול להרוס הרבה מאוד, ואת ואני וכולם לא רוצים שזה יקרה לך.

תנסי לשמור ממנה מרחק לחשוב לפני שאת עונה לה "כן" והולכת איתה.
תגידי לעצמך "באמת בא לי עכשיו ללכת לכיתה או .."

אז בהצלחה נשמה!!
ואם את צריכה עזרה את מוזמנת תמיד!!

זה לא בא מרע או משו....

םשוט-ככה נראה לי-היא יותר חשובה לי ממה שאני חשובה לה-ולכן בסופו של דבר אני אלך איתה..

כי נגיד רצינו ללמוד ביחד למבחן בשבת, ורציתי שהיא תבוא אלי כי אני כבר הייתי אצלה..

והיא לא רצתה מכל מיני סיבות... אז היא הזמינה אליה מישהי אחרת... אבל לי בגלל שחשוב לי-אני אוותר בסוף ואעשה מה שהיא תרצה...

זה כל פעם משי אחרת..

מוכר, היתה לי גם חברה כזו....

זה היה פשוט סיוט, היינו חברות באמת במשך שנתיים, ובשנה השלישית הרגשתי שאני פשוט נחנקת ולא יכולה יותר.... סבלתי בשקט ולא אמרתי לה כלום <כי לא העזתי...>.

בסוף אמרתי לה....והיא (מעצמה) ניתקה את הקשר בגלל זה.

ז"א לא ניתקה עד הסוף אבל ממש התרחקנו...

היום אנחנו כמעט ולא מדברות.

זה עצוב, אבל חייבים לעשות את זה. (זה אפשרי!!)

וחוצמזה שמאז יש לי הרבה יותר חברות...

אם את עושה את זה בכנות ואמיתיות...

גם לי זה קרה עם מישהי מסויימת...לא פעם,והרגשתי פשוט כמוך ...

אני מסכימה כ"כ-כי אני כ"כ מבינה על מה את מדברת...

בכל-אופן,תודה רבה על מה שאמרת...בהחלט-שינה מחשבות...

מוכר מוכר-מוכר לכולנו.................

והשאלה שלי-אם את מפחדת ממנה או שלא-או את חושבת שזו האמת שלך-וזה מה שהכי טוב...

מסכימה ממש...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...