אם את נפגעת של תקיפה מינית אני חושב שאתה לא צריכה לפחד -בכלל- מכך שיגידו שאולי את אשמה. זה לא משנה אם בהתחלה את התקרבת לאותו אדם,אם את יצרת איתו קשר,ובכלל כל פרקי המבוא למעשה שלו. הוא אשם נקודה,תוקף מינית הוא אדם אשם במעשיו ,והאדם שנתקף אינו אלא קורבן שאינו אשם כלל במעשיו של התוקף. תתנערי מזה, אין שום לגיטמציה שיכולה להוביל לדבר כזה ולפיכך הוא בהכרח אשם לא חשוב מה הם תרחישי המבוא ביניכם עד לתקיפה. תנערי מכך,אף אדם רציונאלי ומוסרי לא יחשוב אף פעם שהנתקפת היא האשמה באיזה שהוא מובן. תתנערי מכך,ואל תדאגי לגבי התגובות מהכיוון הזה. לגבי שאר הדברים אשאיר את זה לבנות שיבינו יותר ממני בעניין.

בהצלחה ,אני בטוח שתצליחי לסגור את הפרק הזה ולהמשיך הלאה ב"ה.

גם אם באמת רוצים את זה מאוד..... זה באמת מה שיעשה לך טוב, ואת יודעת את זה, את נשמעת לי בחורה חכמה מאוד....

קיצור, אני לא יחפור לך יותר מידי... אלא אם כן תבקשי את זה ;)

לדעתי תשבי עם עצמך הרבה מאוד, ותחשבי.... תביאי את עצמך להבנה למה זה באמת הדבר הנכון לעשות, תאזרי כוחות נפשיים, ותתקשרי שאת רוצה לשתף מישהו, לדבר איתו, לשפוך...

וגם אם לא תתאפקי ותפרצי בבכי בטלפון, אל תדאגי...! אני חושבת שהם יבינו אותך....!!!

קיצור נשמה! ב"הצלחה ענקיתת!!!!!!!!!!!! קבלי חיבוק ע-נ-ק-יי!!! באמתתת!!!!! ואל תשכחי שה' איתך לאן שאת הולכת! ה' שומר עלייך גם כשזה נראה שאת לבד!!!!!!!!!!!!!!!!!! אבא אוהב אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ב"הצלחה ענקיתת! באמתתת~!!!!!!!

ואם את רוצה בכייףף אני פה בש"א (בצ'אט) !!!!!!!!

לילה טוב, ושבוע מבורך!!!!

***נ"ב- סורי שיצא לא ברור בעליל...

~!~!~!~!~

אותי אנסו בגיל שבע.. לא טיפלתי בזה ולא עשיתי עם זה כלום..

לא כל כך הבנתי שיש משהו בעייתי בזה וגם התביישתי ולא חשבתי שזה ישפיע עלי..

לפני כמה שנים... פאדיחות לאמר..

אנסתי את אחותי הקטנה שהייתה בת ארבע..

זה נשמע נורא.. אני יודעת.. ושאנשים לא יגיבו איך יכולת/ איזה דוחה את וכו'..

גם ככה אני אוכלת ת'צמי ולא צריכה אנשים שיעזרו לי בזה..

בעיקרון גם פעם שעברה שדיברו על אונס לא אמרתי כלום למרות שאני חסויה כי זה נורא אפילו להודות בזה בפני עצמך גם כשאנשים אחרים לא יודעים מי אתה..

אבל עכשיו אמרתי שאני חייבת לאמר כי קראתי פה על מלא בנות שאמרו שזה לא השפיע עליהם והם מרגישות אשמות..

תקשיבו בנות.. אל תאמרו לכם זה לא יקרה - קשה לשלוט בזה אם יש לך שריטות מהעבר גם אם אתה לא מודע לזה.. לכו לטיפול (ממליצה על רבנים/יות ולא יועצים ופסיכולוגים שמחרטטים ומסבנים אותך)..

אם זה השפיע על איזשהו בנ"א בעולם אז היה שווה לכתוב את זה...

אבל באמת חשוב הקפצה.

זה לא נדיר בכלל שנפגעי/ות תקיפה הפכו לתוקפים בהמשך.

בס"ד

גמאני עברתי פעם הטרדה מינית.
ברוך ה' לא היה אונס או משהו כזה, כי ברחתי. אבל זה היה יכול להיגמר ביותר מזה..
ולא חשבתי בכלל לספר לאף-אחד. כי לא חשבתי שזה באמת ישפיע עלי.

מה שעברתי היה לפני איזה שמונה שנים, ולפני שנתיים בערך נזכרתי בזה ונכנסתי לזה חזק, זאת אומרת שממש חשבתי על זה הרבה.
ועכשיו אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות - כי אני לא מתכוונת לספר את זה לאף אחד (בלי נדר), אבל אני קצת פוחדת שזה משפיע עלי עכשיו, כי בזמן האחרון עולות לי די הרבה מחשבות על דברים מזוויעים כאלה...
אתם רוצים להגיד לי שזה יכול להיות בגלל זה?!
ויכול להיות גם שאהפוך לתוקפת?

אוף. מה עושים?!
בבקשה תענו. תודה!

אני לא חושבת שתהפכי להיות תוקפת.

כדי להגיע לזה, צריך להיות באמת בטראומה נפשית ובבלבול עצום,

וב"ה - את לא.

מה שכן,

פעם אישה חכמה אמרה לי, שאם לא מטפלים בטראומה של תקיפה מינית, גם אם נראה לנו שהכל עבר ואין בעיות, הבעיות עוד יצוצו.

עוד לא החלטתי אם זה נכון לגבי כל המקרים.

אבל אצלך, נראה לי שזה נכון...

ושוב, לא צריך להלחץ.

אבל כן צריך - לספר, לדבר על זה, ואולי גם לקבל טיפול.

עדיף עכשיו מאשר יותר מאוחר (למה לחכות כמה שנים עם מחשבות מזוויעות, לפתח פחדים ורתיעות, ולהשקיע כל כך הרבה אנרגיה רק בלשמור סוד - שמה יקרה אם תספרי?).

הרבה בהצלחה,

אוסנת.

אני לא סיפרתי בחיים, אבל בחיים, לפרטי פרטים בדיוק.

כתבתי את זה על דף [במחברת כזאתי שאסור לאפח'ד לקרוא..] וכשאני מספרת למישו [לרוב זה מישי..] אני מספרת בכללי, ומביאה את הדף לקרוא.

זה פשוט מקל. [מלשון הקלה..]

בהצלחה.

(התנצלות: כתבתי תגובה במשך 20 דקות, ובאמת חשבתי על כל מילה - והיא נמחקה. אין לי זמן לשחזר בדיוק, אז אל תתפסי אותי על המילה...)

קודם כל, מרשים ממש איך את מבינה את עצמך.

איך את מזהה בדיוק מה מטריד אותך, מה מפחיד, מה יעזור לך.

אם נעבור פחד-פחד, ונתמקד יותר, אני חושבת שנבין שהפחד העיקרי הוא לחוות שוב את הדברים.

הרי בעצם הדיבור, אנחנו "חוזרים" קצת אחורה, ומציפים שוב את הרגשות העזים והלא נעימים.

במיוחד אם קברנו אותם בתוכנו כל כך הרבה זמן...

אני חושבת שכדאי שתתקשרי למרכז.

את לא חייבת מיד לספר להם את כל מה שהיה. ממש לא.

הם מבינים אותך, את הקושי שלך, את הפחד להחשף ולפתוח ולעבור שוב את הקושי.

ואולי, אני מקווה, הם גם ידעו לכוון אותך למקום שבו תוכלי להתמודד עם הצורך (שלא לומר - החובה) כן לפתוח, לדבר, וככה גם להתקדם הלאה.

כדאי שתתחילי לחשוב על זה קצת. לדמיין - איך תהיה שיחת הטלפון? מה אני אגיד? מה יקרה אח"כ?

להתכונן לזה נפשית.

יום אחד תחליטי שזהו, יש לך יותר כח לזה, ו--- תקפצי למים.

א-ב-ל -

אל תשכחי.

את לא לבד שם במים. ואת לא לבד כמו שהיית כשעברת את התקיפה.

יש לך הורים אוהבים, חברות, מחנכות, מדריכה, יועצת, פסיכולוגים...

חשוב שתרגישי שיש מישהו בשבילך שמחבק אותך ועוזר לך כל הזמן.

אני מאמינה ויודעת, שאם קבלת את האתגר הזה בחיים שלך, יש לך כוחות אדירים בשבילו.

וכשתתמודדי בגבורה בעז"ה, יהיו לך אפילו יותר כוחות.

מתפללת להצלחתך,

אוסנת.

02-6730002! לנשים דתיות נפגעות תקיפה מינית..

שחס וחליליה לא יהיה בשימוש..

אבל כדאי לשמור את המס' בפלאפון!

בס"ד

הדבר הזה תוקע אותך ביומיום, מקשה עלייך, ומונע ממך לעשות דברים? אם כן אני ממליצה לך ללכת לטיפול. גם אם לא תפתחו בדיוק מה קרה, שיהיה לך את מקום שלך לפרוק, לשתף, להתייעץ וכו...

זה לא משפיע עלייך ממש ביומיום וזה "רק" מעציב אותך? עדיין יש מקום ללכת לטיפול, אבל רק אם את מרגישה בשלה לדבר על זה, אם את מרגישה לא מוכנה ואת תלכי לטיפול כי צריך טיפול - מצב גדול שהדבר הזה פתאום יתפוס מקום משמעותי בחייך, יתקע אותך, יקשה עלייך, וכו...

לא חייבים לפתוח כל דבר ובייחוד אם את לא מרגישה שזה תופס מקום משמעותי בחיי היומיום שלך

את בכלל לא צריכה להרגיש אשמה!!!!!!! תעשי מה שאת חושבת שהכי נוח לך איתו-להתקשר או מה שבאלך אבל.. תדעי לך שממש חשוב לספר!!!! למשל-אם הוא עדין פוגע בילדות קטנות שלא מבינות מהחיים שלהם.. ומתבשיות לספר וכל זה.. את יכולה לעזור להם..

תלכי. מניסיון.

זה עוזר. זה בונה. זה לא יכול להרוס!!!

מבטיחה לך- תטפלי בזה, כי גם אם נראה לך ששכחת- זה עלול להתפרץ יום אחד.

בעיקר אם זה מפריע לך וזה יושב לך הלב- זה מה שיפריע לך!!

אני הגעתי למסקנה שאם אלוקים עשה לי ת'דבר הזה- כנראה זה בשביל שאני אוכל להוסיף עם הסיפור שלי לאחרים, ובאמת- כל אחת שאני שומעת שעברה כזה דבר [מי יותר ומי פחות ממני..] אני ישר מנסה לעזור מתוך ניסיון, משתדלת לא לקלקל, ובנות שרוצות לשמוע ת'"סיפור" שלי- אני מספרת כדי שהן יבינו עד כמה כל הנושא הזה קריטי ויכול לקרות גם לבנות דתיות עם בחורים דתיים.

קיצור-- מקווה שעזרתי.

אבל באמת- תלכי!!

מקווה שזה בסדר לכתוב,

אבל באיזה מקום השרשור הזה משמח אותי.

פשוט כי אני כ"כ תמימה, כי מעולם לא הייתי קרובה למקום כזה אפילו.

אני כאילו הבנאדם הכי לא תמים ורק בזה -------- כן! ואני פשוט שמחה ומאושרת ומזכירה לעצמי לחייך.

אנשים שלא עברו דבר כזה, קחו את הנק' הזו שיש כ"כ הרבה אנשים שעברו את זה אבל אתם לא, ותחייכו חיוך קטן, ותכניסו ללב איזה סבל עצום נחסך מכם.

והודיה מתוקה, אני חושבת שהכי פשוט זה באמת להתקשר ולתת לזה לזרום.

מניסיון (-לא כזה ח"ו...), טיפול מקצועי ממש יכול לעזור.

אף אחד לא יגיד שזה באשמתך!!

ההפך- כולם, אבל כולם, יגידו שזה רק אשמתו. ולא משנה מה קרה, מי התחיל ומה בדיוק היה הסיפור.

הדבר שאת הכי צריכה לזכור זה שזה לא היה באשמתך, וזה הוא הטמבל שעשה לך את זה!!!

מה שאת צריכה זה קודם כל להבין שאת לא אשמה ו.. שאת לא אשמה!!!

בהצלחה ענקית.

כמה בנות פנו אליי וסיפרו שגם הן עברו את זה..לשמוע כ''כ הרבה סיפורים נוראיים..אבל גם לדעת שאני לא לבד..

מחר בעז''ה פגישה ראשונה.וואו זה מפחיד ממש.אבל עשיתי את זה.

התקשרתי.

מרצוני החופשי.

וביקשתי עזרה..

אני! ביקשתי עזרה!!

אם לפני חודשיים הייתם אומרים לי שזה יקרה, הייתי צוחקת,מחייכת חיוך יפה ואומרת שלי אין שום בעיות,תודה ששאלתם.

רק שאפחד לא יגלה..לא יחשוב..לא יבין..

אבל זהו,מחר בעז''ה זה יקרה.

רק שאני לא אברח ברגע האחרון.

אני מפחדת ומבוהלת כ''כ..

כל רגע חושבת להרים את הטלפון ולבטל את זה..

אשמח לעידוד..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

יפה שעשית את זה מהר, בלי הרבה זמן לפתח חרדות...

מחבקת ומקווה לטוב!

אני הלכתי לשם עם ההורים שלי, וזה כבר עזר לי להיות יותר רגועה.

ב-אמת שנראה לי שכדאי לך לספר להורים באיזשהו שלב, כי הם ממש ממש ממש אבל ממש [עם אלפיים סימני קריאה!!!!!] תומכים ומעודדים ועוזרים.

לפני שבועיים הכל חזר אלי, בטורבו, ממש-- זיכרון חזק, ופשוט שכבתי במיטה ובכיתי, אז אבא שלי בא לישון איתי בחדר כדי שאני לא אפחד.

[פשוט כי עם אמא שלי אין לי קשר טוב כמו אבא..]

ובקשר למרכז-

אל תפחדי. הם תומכים. עוזרים. זה מעולה ללכת לשם!! והעיקר- שלא יתפחד כלל.

אין כזה דבר בעולם "לפחד". יש כזה דבר בעולם "להתפחד"= לגרום לעצמך לפחד.

תגידי שאת לא מפחדת, ותראי איך את מתמודדת עם זה עם הכי הרבה אומץ שאפשר, גם כשנדמה לך שאין לך ת'אומץ הזה.

חברה שלי שאלה אותי מאיפה היה לי ת'אומץ לספר להורים.

ו-וואלה. אני אחת הפחדניות בקטע הזה של לספר דברים להורים. אבל סיפרתי להם. למה? כי ידעתי שאם אני אפחד מהם- החיים שלי יהרסו סופית.

פחדתי רצח ללכת למרכז, אבל עמדתי בזה- והיום אני ב"ה חיה יותר טוב מלפני שנה וחצי...

אז.. בהצלחה ענקית, מתוקה. ותזכרי תמיד שה' איתך, ואין שום כוח בעולם שיכול לקחת את זה ממך- חוץ מהפחד!!

אהלן!
אני יגיד לך את האמת אני לא יכולה להגיד לך ישר תלכי... כי אני ברוך ה' לא עברתי כזה דבר ובאמת שתדעי לך אני בנאדם ממש ממש סגור! אני לא אוהבת לספר לאנשים דברים..

ואם הייתי במקומך לא בטוח שהייתי הולכת אבל-(!) אני מציעה לך שאם את לא מרגישה שלמה אעם זה שתלכי אז אל תלכי (בנתיים) אבל לפחות תספרי למישהו! למישהו שאת יודעת שיוכל להקשיב..לתת עצות.. לדבר.. ורק אח"כ תלכי למרכז הזה כי זה באמת חשוב שיעזרו לך! אני יודעת כל כך(את לא מבינה כמה) מזה לשמור דברים בבטן! זה הדבר הכי מעצבן ויש לך תחושה כאילו הבטן שלך מתפוצצת עוד רגע..זה באמת סיוט!

אבל בגלל זה את חייבת לספר למישו.. אם אין לך למי לספר את ממש מוזמנת בשמחה לדבר איתי=) (אפילו אני לא מכירה אותך) אני אשמח להשתדל לעזור לך..=] דרך אגב אני בת 15 אם זה מפריע או משו..

בהצלחה ענקית!!!!!!!!!!!!!!!!!!

...

לדעתי...

וכנראה שלא רק לדעתי..

את חיה בסרט. ולא סתם סרט, אלא בסרט עם במאי גרוע, מפיק גרוע ושחקנים שאינלך מושג מי או מה הם!!!

אני גם חשבתי שאני חיה בבועה. אפח'ד לא חושב על זה. אפח'ד לא יודע מה זה, למה, כמה, איך.

וזה קרה לי. ולא בדיוק בסיטואציה שתמיד בטוחים.

זה לא היה מישו באמצע הרחוב שחטף אותי.

זה היה מישו מתנחל בדיוק כמו רובנו פה, דוס אמיתי.

ופשוט גיליתי ת'פרצוף האמיתי המסריח שלו.

אז צאי מהסרט, נשמה, לפני שתגלי ת'שחקנים האמיתיים.

מישו אמר שאני גרה בסביבה דוסית?

אני גרה בסביבה שרובם לא שומרים תורה ומצוות...

זה לא קשור לדתיים או לא...פשוט בסביבה שלי לא ראיתי ושמעתי על שום מקרה..

(עכשיו תגידו שאני טומנת את הראש בחול..^^כמה צפוי...)

בא לי להרביץ לך. אבל ממש חזק.

בסביבה שלך, אז מובן שלא היה כלום, כי כל הבנות באיזור רגילות לבוא ולדווח לך מתי הן נתקפו מינית נכון?

אוף כבר.תתבגרו!
 

דוסית- גם אם יש אמת בדברייך (ולפי מה שכתבו לפני כנראה שאת כותבת מתמימות או חוסר ידע) ההודעה הזו ממש לא במקום ועלולה לפגוע. חבל. פעם הבאה כדאי לחשוב טוב לפני ששולחים.

הודיה- וואו...אין מילים.... בהצלחה ממש, וכל הערכתי!

וחייבת להוסיף- קטע של הרב קוק זצ"ל:

אומץ!

צריך לחפש עצות נגד מורך הלב. רק מורך הלב הוא המסבב את המכשולות של הדעות הרעות והמדות הרעות, כי יראה רעה נולדת, המטילה חלישות דעה על האדם, ומכנסת בקרבו איזה פחד, המונעו מלהלחם נגד כל הקלקולים שבנפשו ושבחברת האדם, והחובה הראשית היא חיים של אומץ לבב.

בהצלחה יקרה! בטוחה שתעמדי בזה באומץ!

לילה טוב

פשוט בגלל שאפשר לטעות ולחשוב שבסביבה דתית אין כזה דבר, לא יכול להיווצר מצב של תקיפה מינית [רק כדי לסבר עוד קצת את האוזן- יכול לקרות מצב של אונס במשפחה אצל דתיים!! (למרות גילוי עריות ובלהבלהבלה)]

- אז רציתי להגיד שאם בסביבה דתית [ובעיקר דוסית.] קיימים כאלה מצבים, שאסורים לפי חז"ל [בעיקרון אסור רק באשת איש ובקרובי משפחה.. נראלי.. משו כזה..] אז קל וחומר [יוו איזה ביינישית..] שזה יכול לקרות גם בסביבה חילונית, ששם לא ממש מכירים ת'איסורים האלה ויש שם יותר הרגשה חופשית בקטע הזה של בנים-בנות.

הובנתי??

אוריס כפרעלייך- חולה עלייך(=

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.