אני משתגע איך לא??

בבקשה, אפילו בשבילי.

בכולופן, למי שכתבה:

מאמי,

הייתי בדיוק במצב שלך.

רגע לפני הקצה------

בבקשה,

את יכולה לעשות לעצמך טובה ע-נ-ק-י-ת ולפנות לעזרה? עזרה אמיתית, ייעוץ, פסיכולוגית..

את לא מבינה כמה נפקחות העיניים בסוף.

אני כ"כ שמחה שלא עזבתי את העולם היפה הזה.

אם כשהייתי במצב שלך ^^ מישהו היה אומר לי את השורה הנ"ל הייתי צוחקת ואומרת שהוא חי בסרט, ומזלו, אבל באמת היום אני מרגישה כ"כ טוב!!

בבקשה, בבקשה מאמי,

תפני לייעוץ, לעזרה מקצועית....

ועוד דבר,

שממש חשוב לי לומר:

הדיכאון, הייאוש, אלה תחושות ממכרות. אינלי שמץ של מושג איך הצלחתי לצאת מהן. טיפת מזל והעזרה שאני פניתי אליה, כנראה. בכל מקרה, כדאי שתהיי מודעת לזה.

ואני כאן ממש בכיף אם את צריכה עזרה... באישי וכו'.... 

♥♥♥

אל תזלזלי.... זה תלוי בהסתכלות...תסתכלי על כל דבר בטוב שלו, ולכל דבר בחיים יש משמעות ענקית אנחנו לא מבינות כל דבר... הלוואי שיהיה לך רק טוב, אם את צריכה לדבר עם מישו ,אני ממש אשח לעזור לך...בהצלחה

העולם הזה כ"כ נוראי , רק סבל, אין טעם בכלל לחיים פה.
שיהיה להם בשעה טובה, אני בכלל לא מבינה מה הטעם הנולדתי, אני רק סובלת פה יסורי נפש מטורפים. מתה למות.

בסייעתא דשמיא.

תשאלי את בהשתדלותינו.

ובת כמה שאת שאת אומרת את זה ואומרת שאת לא בגיל ההתבגרות..?!=)

וזה עובר, באמת! אבל דברי עם מישו,תנסי לפתור את זה,

וגם לי יש עכשיו  קטע שאין לי כח להיות דתי וומרגיש שזה מעפן ואינלי מושג מה לעשות ואין לי כח לכלום

וצריך לסות לפתור את זה, מה אתם אומרים?

בס"ד

אבל דברי איתי באישי...אפילו את לא חייבת להסגיר את עצמך...

נכדים..ואינסוף. אני הרגשתי כמוך. אבל זה עבר. כשה' פתאום מגלה את פניו. אחרי שעמדתי בניסיון. את נשמה בעמ"י, חלק מדבר גדול. תחזיקי עוד, העם שלך עבר הרבה אז גם את יכולה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....