ביום..

ומה מצבה שם..

ואם את רואה שזה הרבה ולא טוב..

אז אני הייתי רומזת לבית ספר..

או משהו כזה..

לא בולמית.

היחא מרעיבה את עצמה.

לא יודעת כל כך

חובה !! ומהר !

מישהו שאת סומכת עליו- אמא שלך/ שלה, מורה, יועצת, מדריכה- חובה!!!

לה כמה את אוהבת אותה וכמה היא יפה..ושאפשר לעשות את זה בדרכים יותר חכמות.

אז קודם כול קחי אויר!

העולם הזה כבר משוגע מרוב לחץ.. יענו חברה שלי תגיד שנמאס לה מהעולם הזה אז כבר עושים מיזה כאילו היא מתעבדת מחר.. לכו תבינו?!

אם זה כן רציני - אז באמת כדאי שתפני לייעוץ.. תשאלי מישו שיכול לענות לך ומבין בנושא.. יש גם קווי סיוע שעובדים עם הנושא הזה..

   אז שיהיה לך מלא הצלחה! שולחת לך חיבוק גדול!

המחשבות ההרסניות האלה כבר בתוכה

ממש תפגע ולא תסכים ><

היא לא תסכים ><

שיתפתי אותה והיא כל הזמן רק אמרה לי שהיא תנסה לאכול ותוך חצי שעה ההבטחה הלכה

אל תקחי את האחריות הזאת עליך. תגידי שזה רק חשד ושיבדקו אבל תפני.

וחוצמזה - ממש עוזר!

תטפטפי לה כל יום שזה מכוער לה ושהיא נהייתה רזה וזה פשוט מגעיל, ושכל הבגדים נראים עליה רע, ושהגוף שלה מאבד צורה.. קצת קצת הרבה פעמים זה חודר וזה עוזר! בדוק.

עדיף מוקדם..

זה ממש מסוכן שמגלים את זה רק מאוחר..

בהצלחה!

היא בחיים יותר לא תבטח בי!

היא עדין לא הרזתה באופן משמעותי

קודם כל - לא בלחץ.

תשדרי לחץ - היא גם כן תלחץ.

תשדרי רוגע - זה ישדר לה שהכל בסדר.

תעשי את הצעד שאת חושבת שנכון בשבילה.

את חברה שלה ויש לך אחריות לדאוג לה, גם ובעיקר כי אכפת לך.

אם את יודעת ורואה שזה מזיק לה, אז אל תחכי ותפני למישהו מבוגר שיכול לעזור,

ואל תפחדי, אולי כשהיא תראה שהעברת את זה למבוגר היא תכעס אבל בע"ה כשהיא תצא מזה היא רק תודה לך על שהיה לך אכפת ממנה ועל זה שלא נתת לה להגיע למקום יותר גרוע ממה שגם ככה היא היתה.

קראתי מאמר שמישהי שהיתה אנורקסית בעבר כתבה שהחברה הכי טובה שלה היחידה שידעה את זה והיחידה שבטחה בה, אז דווקא היא הלכה ועירבה אנשים..... היא שיא הכעסה עליה, מבחינתה זה היה מעילה באמון.... אבל כשיצאה מזה- היא הבינה שהיא זאתי שהצילה לה את החיים. אנורקסיה זאת מחלה סופנית אם לא מטפלים בזה בזמן, הרבה מתות מזה אם לא מצליחים להוציא אותן....

החברה שלך עדיין בשלב שעוד אפשר להוציא אותה מזה, תנצלי את זה, תעשי את מה שיהיה לה טוב בעתיד, תצילי לה את החיים... כי אם לא את- אז אף אחד לא יעשה את זה.... והיא תמות ח"ו.

תתחזקי בעובדה שגם אם היא תכעס עלייך מאודד וזה יראה כאילו אינמצב שתשלימו בחיים- כשהיא תצא מזה בעז"ה ויסדרו לה את הראש, היא תודה לך....

אפשר גם ליידע לאו דווקא ת'הורים- אפשר גם יועצת או מבוגר אחר שלדעתך יוכל לעזור... את יכולה גם לבקש ממנו לשמור על סודיות, אם אפשר כמובן...

ב"הצלחה, שבת שלום ומבורכת!

למי לפנות?

יכולה לדעת שבטוח יעזור לך ולא יקלקל יותר..

והם כבר ידעו למי לפנות..

ואולי ככה היא לא תדע שזה הגיע ממך

צריך לטפל בבעיות כשהן יחסית קטנות כי אז הטיפול קצת יותר פשוט

אל תחכי

זה פיקוח נפש!

בס"ד!

• כמה זמן זה?
• היא אמרה לך את זה? זה וודאי?
• או שהיא פשוט לא אכלה ארוחת 10 בבי"ס או משו? (הערה- יכול להיות שיש לה אנורקסית בולמית, כאילו- מרעיבה את עצמה ואז נתקפת טירוף אכילה ומחסלת מקרר שלם.. אם זה מעל שבוע ולא רואים 4 קילו פחות,אז זה יותר סביר לדעתי שהיא אנורקסית בולמית).
• בת כמה היא? (יש הבדל בין מישי בת 17 למישהי בת 12...)
• יש גורמים חיצוניים לזה או שזה פנימי? (אולי אמא שלה כל הזמן מציעה לה דיאטות וגורמת לה לחשוב שהיא שמנה? אולי אחותה רזה מאד והיא מרגישה רע כשהיא יוצאת לקניות בגדים? אולי היא צופה בטלוויזיה ומושפעת מפרסומות? תנסי לחשוב אם יש סיבה שתגרום לה לזה.)
• מה המצב הרגשי שלה? יש לה בעיות במשפחה, בעיות בחברה או משהו?

אם את יכולה לתת פרטים כאלה, נוכל לעזור יותר ביעילות.

תנסי לתמוך בה, אבלתעבירי את זה הלאה אם היא ממשיכה. כמו שכבר אמרו- זאת מחלה סופנית. אפשר למות מזה.

תנסי לחשוב על גורמים, כדי לדעת איך לנטרל אותם - כמו לטפטף לה שהיא יפה, להחמיא לה על בגדים, וכמו לעשות פרצוף כל פעם שמדברים על שחקנית ולהגיד שהיא שלד ושזה פשוט דוחה, או לראות פרסומת ולהגיד לה בקול שהבחורה צריכה להעלות במשקל כי היא נראית חולה... השאלה היא מה גורם לה להרגיש שמנה ביחס לעולם.

והאמת- אם זה מתדרדר, אל תחשבי שתצליחי לשנות.. בחורות טובות רבות נפלו בזה, בקסם המראה השלדי האנורקסי, ולא בחלו בשום דרך... תעבירי את זה הלאה מהר.

ולא לדרדר אותו או להזיק.... הורים הם לא ממש מומחים בדברים כאלה..

SHIRATHEKING- יש לכם פסיכולוגית בבי"ס? יועצת? לזה הם בדיוק נועדו!! הם לרוב מומחים ויודעים מה לעשות, ולשמור על סודיות מלאה.....

וכמו שלימורשרה אמרה- צריך לטפל בבעיות כשהן עדיין קטנות, כי ככה הטיפול יותר קל ופשוט... כמו בסרטן...

ודבר נוסף שהיא ולוחמת תמורות אמרו- ונכון:

אל תחכי!!!!!!! זה פיקוח נפש!!!!!! זאת מחלה סופנית והרבה שלא מוציאים אותן מזה בזמן מתות!!!!!!!!!

ב"הצלחה ענקית!

לימורשרה-אני מפחדת שהם רק יהרסו אותה יותר.

לוחמת תמורות- א. אני חושבת שבועים בערך...

ב. זה וודאי והיא לא אמרה לא ישיר רק סיפרה לי שהיא הרעיבה את עצמה.

ג. היא פשוט לא אוכלת, היא לא בולמית

ד.בת שלוש עשרה

ה.היא סתם חושבת שהיא שמנה

ו. אממ אני לא יודעת כל כך

כפרעלייך!!=)-כמו לימורשרה

גם אני מדברת מניסיון.

מצד  אחד- שבועיים זה לא הרבה זמן,

מצד שני- המצב כן יכול להתדרדר במהירות.

הגיל לא בהכרח משנה, ראיתי כבר אנורקטיות יותר קטנות מ13.

לך- אין הרבה כלים לעזור לה,היא במצוקה, וכמו שאמרו- טוב שתפני למישהו.

בלי פאניקה, תספרי מה את יודעת.

זה רק רק לטובתה.

ובכל זאת- את, בתור חברה, קודם כל צריכה להאמין שכל זה שטויות,

רק אהבה, לאהוב אותה, תהיי לה חברה טובה, שתאמין שהחיים מספיק יפים ושווים,

ויש כיף, ואת העולם כולו, שהיא מפסידה אם היא בוחרת לחשוב כל היום על קלוריות.

זה עסק עצוב, אין בו שום דבר שמח. חבל עליה.

דברי עם אדם מבוגר שהיא מעריכה שיצור איתה קשר..ותהיי איתה כל הזמן בקשר..ה' יעזור..

עם מי לדבר?

זה לא הפיתרון... ואנשי מקצוע הם ניראלי הכי מבינים בזה ויוכלו לעזור, אלא אם כן יש לך מישהו אחר בראש שמבין בזה...........

אדם מבוגר שאת חושבת שיכול לטפל- או להעביר את זה הלאה..

ומהר- לפני שיהיה מאוחר מידי!!

אל תקחי את זה על עצמך- תעברי לאדם שיוכל לעזור לה ובנתיים את תהיי החברה הטובה שתומכת ועוזרת..

ב"הצלחה ענקית וכל הכבוד לך!!

אנורקסיה גורמת לאי פוריות. אח"כ, כשהיא כבר תבריא מהאנורקסיה, כאשה צעירה נשואה ובריאה, היא מאוד תרצה ילדים וזה יהיה קשה מאוד להרות. אם היא מוכנה להקשיב לך ואם זה מדבר אליה כרגע, תספרי לה את זה.

אני לא יודעת אם חברה שלך באמת אנורקסית או שזו סתם התלהבות ראשונית.

אבל צריך לשים לב טוב טוב.

אנורקסיה זו מחלה קטלנית. כשנכנסים לזה זה לא פשוט 'תכריחי אותה לאכול' או 'תדברי איתה על זה'.

כדאי- חייב!- לערב גורם מוסמך שלא ייפגע. הורים במקרה הזה יכולים בהחלט לפגוע. אם יש לכן יועצת טובה, לדבר איתה (אל תגידי שמות, קודם תרחרחי אם היא באמת מבינה עניין).

כן, אולי האמון של החברה בך ישבר, אבל זה שווה את זה. אם את חברה אמיתית.

ושוב, לזכור כמה הנושא עדין, ולא לחשוב- אוי איזו מטומטמת! מה נראה לה? אלא להבין שזה משהו כפייתי, זו מחלה, זה דבר שברגע שנכנסים אליו זה כבר לא כ"כ בשליטת הבנ"א.  להיות שם בשבילה, בע"ה שתצא מזה- אבל זו הולכת להיות בשבילה תקופה קשה.

ושוב לשים לב שזו באמת אנורקסיה, ולא סתם דיאטת רצח או משהו כזה (שגם בזה צריך לטפל, אבל לא סתם לערב יועצת... כי יש לאנשים נטיה לראות בה משהו שהוא רק של מקרים נוראיים ומחרידים )

בהצלחה רבה רבה.

זה או שהיא לא תהיה חברה שלך ("שברת לה את האמון"), או שהיא לא תהיה חברה שלך (...).

אם את רוצה בטובתה, תשתפי בזה אדם מבוגר.

וזה ממש לא משנה אם אח"כ היא תזרוק עליך נעל.

חוץ מזה, שלפעמים אנשים מסתירים משהו, משתוקקים שהוא יתגלה, ועושים את זה (מושכים תשומת לב) בדרך לא 'שגרתית' - אנורקסיה והפרעות נוספות.

בזה שאת מספרת - את בעצם עושה בדיוק מה שחברה שלך רוצה עמוק עמוק בלב.

ומנסיון, גם אם בהתחלה היא תשנא אותך על זה (בעיקר כי היא מפחדת מהחשיפה ומוציאה את זה עליך, לא בגלל "שבירת אמון" - היא יודעת שאת עושה משהו נכון למענה), רוב הסיכויים שאח"כ היא תודה לך על זה.

ובדרך, היא גם תשאר חברה שלך.

אני גם עברתי משהו דומה (כמו חברה שלך) ואני מבטיחה לך שדווקא החברות ש"הלשינו" עלי וסיפרו מה עובר עלי זה החברות שאני מעריכה היום אחרי שהכל עבר. היה לי הרבה חברות שחשבו שהם יעשו לי טובה בזה שהם לא  יספרו וזה היה כ"כ טיפשי כי אחרת היה אפשר לגלות את זה הרבה יותר מהר לפני שהדרדרתי!  אם באמת אכפת לך מחברה שלך, אז את תספר את זה למרות שיכול להיות שהיא מאוד תכעס ותנתק את הקשר! ותאמיני לי, אולי מבחוץ זה לא נראה כ"כ רע, אבל זה מחלה מסוכנת כ"כ שאין לה סוף ולכן את חייבת לעצור את זה עכשיו! ומהר! חוץ מזה, שכתבת שהיא לא הרזתה, אז רציתי להגיד לך שבאמת בהתחלה לא מרזים כי הגוף משתמש במחסנים שלו, אבל כשהם נגמרים זה גרוע ומרזים במהירות (אני הורדתי 3 קילו בשבוע!!!!).

את מצידך צריכה לוודאות שמטפלים בה ולתת לה הרבה הרבה תמיכה ולא לדבר איתה על זה, לא להזכיר לה את זה כל שניה ויש עוד הרבה דברים שאת יכולה לעשות, אם את רוצה תשלחי לי מסר.

החלטתי לכתוב את זה פה ולא באישי כדי שאולי זה יעזור לעוד אנשים, אבל אם את רוצה לשאול עוד דברים אז תשלחי בכיף מסר.

ממש בהצלחה ומקווה שבעז"ה הכל יסתדר לטובה!

וואי איזה אורך

שמית לב שיש פה הרבה שכתבו שצריך לדבר על כמה שזה לא יפה להיות רזה וכו'- זה לא עוזר!! כשאתה נמצא בתוך זה זה כ"כ בתוכך שזה לא משנה כמה יגידו שזה לא טוב וזה מכוער, אתה תמשיך אם זה, חוץ מזה, שברוב המקרים אתה מודע לזה שזה לא טוב והורס לך את החיים וכו' אבל זה כבר גדול ממך, ככה שלא יעזור כמה שיטפטפו לך את זה!

עדיף פשוט להתעלם מהענין ולא להזכיר את זה בכלל! (כמובן בידיעה שהיא מטופלת ע"י גורם מוסמך).

ולא להבהל מתופעות הלוואי (ויש הרבה )

ותאמינו לי- הכל מנסיון!!

פשוט אל תתייחסי לזה, היא עושה את זה כדי לקבל תושמת לב- אם לא יהיה לזה היענות לא יהיה לה בשביל מה להמשיך.

[מי משנינו ראה מחלקה פסיכיאטרית מבפנים?]

כולם ידעו את זה ופשוט כל הזמן צחקנו עליה ודחפנו לה אוכל .

כל יום שאלנו אותה כמה היא שוקלת והיא ידעה שכולם דיברו עליה מאחורי הגב...

וזה מספיק צומי לא?!?!?!

ואז היא פשוט הפסיקה.

לא שהיום היא לא רזה...אבל ברגע שהיא מתחילה שוב ...אנחנו עושות לה את אותו דבר...

זה מישי אחרת.. לא מי שמעלי..

יש על אנורקסיות מאמר ב"יומן עולם קטן", 

דחווף תדווחי להורים, מורים, יועצות וכו',

אולי יש את המאמר הזה האתר של עולם קטן.. הוראים לו "אוכלות את עצמן" אם אני לא טועה..

אני לא יודעת אם היא אוכלת כרגע או לא!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...