מוקדש...
טבעת אירוסין.
ומול אור זורח ומאיר על כולם,
עומדים יחד, וירושלים למולם.
מביטים בעיניים, באהבה ובאחווה.
מים רבים לא יכבו מכל להבה.
זיכרונות העבר, תפילות שנשכחו,
עולים אל ארובות השמיים שנפתחו.
את מחזקת טבעתך על אצבעך ומביטה.
ואתה, תמיר ורך בדרכך, מלטף דמותה.
צלחת שנשברת ברסיסי חורבות ירושלים,
ואל מולה אהבתכם הזורמת על פלגי מים.
אנשים מחבקים אתכם ומחייכים אליכם.
ואתם עבותים באהבתכם, ושכינה ביניכם.
שתרבו בשמחתכם והשפיעו אור על הסובב.
חבקו נא תמיד לב נדכאים ורפאו מה שכואב.
שיהא ביתכם בית קדושה ושכינה אלוקית,
ושילדי תהילתכם יהיו הם למשפחה ענקית.
זכרו נא אהבתנו אליכם, זכרו רגעי יחד.
ושנזכה יחדיו לראות עמכם רגעים של נחת.
