תחשוב עם עצמך, למה התבאסת?

בגלל הלימודים, החברים, משפחה, אתה עצמך שאתה דפקט אחד גדול?

ברצינות תשב עם עצמך, אפילו עכשיו חצי דקה ותחשוב..

אחרי החשיבה תנסה לראות מה אתה יכול לשנות שזה יעזור במשך...

מה שכתבתי זה מנסיון!

אל תחשוב שאני סתם מחרטטת בשכל כמו איזה פסיכולוגית (מחילה) קרציה ומשעממת..

גמאני טוהה לפעמים במחשבה הנוראית ומכוערת הזאת...

המון המון בהצלחה!

אפשר גם באישי......

הזוי!!

ודבר שני- אני חושבת שאתה לא צריך להצטער על זה.....

מה שכן, אתה יכול ממש להתפלל על הבחור שנפגע, וגם להביא לכאן את שמו, נשמח להתפלל

על אחינו החולים....... 

יש גם דברים כאלה בעולם...

אם אני מבינה נכון מה שאתה אומר זה שחשבת על זה למה אתה לא במקומו?? ואם זאת השאלה.. אז--

תתפלל עליו.

ב. אני לא יודעת אבל תתפלל שניצלת( לא על זה שהוא נפצע במקומך...) ואני לא יודעת מה עוד...

מצטרפת לכל אלו שהגיבו מעלי...

איך זה קרה? תסביר לי

רע לך בחיים?או שאתה מצטער על זה שיכול להיות שהוא מת במקומך?

באיזשהו מקום די מבינה אותו..(מי שפתח ת'שרשור)

אין לי כח להרחיב..

יש לי תכל'ס ת'מחשבות האלה כשאני שומעת על תאונת דרכים או על מישו שמת ממשו..

אני יודעת למה אני רוצה את זה.

לא כי רע לי בחיים, ב"ה. ישלי חיים מעולים.

אלא בגלל שאני מתה לדעת איך מרגישים שם, אחרי המוות.

אני רוצה לדעת אם עוד חושבים, מרגישים, או שפשוט נעלמים.

אני רוצה לדעת מה אנשים חושבים עלי- מה יגידו עלי בהלוויוה, מה יגידו בשבעה, בשלושים, בשנה...

אני רוצה לבדוק אם באמת יזכרו אותי אחרי שאני אמות, או שאני סתם חייתי בעולם הזה בלי שום תכלית.

אני רוצה דלעת אם מה שמספרים על "למעלה" נכון- באמת המתים רואים אותנו מלמעלה ועוזרים לנו??

וגם לי אין מושג למה זה קורה, אם זה נכון, מה לעשות...

תחשוב איך ההורים שלך היו מתמודדים עם האובדן שלך...

בס"ד

גמני תמיד כשיש פיגוע ישר עולה לי "אוף אלוהים למה זאת לא אני"...

העולם הזה לא נחמד במיוחד, הרבה יותר נחמד למעלה. וסורי אם אני מבאסת, אבל זאת האמת, תשלימו איתה.

תגידו תודה על כל שניה ושניה שאתם עומדים, נושמים, בריאים ושלמים!!!

במקום להגיד "אוף למה זאת לא אני..." תגידו "הקב"ה לקח אותם כי הם סיימו את תפקידם ותכליתם בעולם הזה.....אז כנראה שלי יש עוד הרבה מה לתקן ולשפר...."

אל תחשבו על מה יהיה אח"כ...אל תבזבזו את הזמן שלכם על מחשבות סתמיות שבעצם לא מועילות לכלום!

והכי חשוב- אל תקחו את החיים כדבר מובן מאליו אלא כמתנה שקיבלתם מאת הבורא יתברך!!! (<<< ואתם צריכים להודות לו על זה כל יום)

* השם של כולם: נכון, יש תקופות מכוערות בחיים, אבל אתה צריך לבחור אם לשקוע בתוכה או ללמוד ממנה ולחיות בשמחה!!! (מקווה שהועלתי מעט)

אח יקר.. למה אתה נותן לו להכניס לך מחשבות כאלו לראש?

אז קצת לא הלך  לך פה.. לא הלך לך קצת שם זה לא סיבה לא לרצות לחיות.

תאמין לי שאם זה היה הפתרון היום כל בן אדם שני היה מתאבד.

אבל לא.. "נשמרתם לנפשותיכם" הקב"ה לא רוצה שלמצב כזה אנחנו נגיע.. הוא תמיד לוחש לך

"בני תתמודד.. יש'ך  ת'כלים אני מאחוריך- סע!"

רק שלא תמיד אתה שומע..! כי הרעשים של היצר הרע מסיטים אותך למקומות אחרים.

שנאמר "הכל בראש" תשמור על עצמך.. לא היית רוצה באמת לאבד חיים פה וגם שמה.

יש מי שאוהב אותך יש מי שדואג לך יש מי ששמח בך.. והכי חשוב שתשמח בקיומך.

שתאהב ת'צמך!

שלא תתייאש אם קצת היה לא טוב! לכולם יש ימים כאלה ומשם צריך לגדול בכל הכוח..

שיהיה לך ב"הצלחה בהכל!

גם אני.. ;)

בס"ד

אני לא שקועה כל הזמן באוף למה אני פה ועוד שאר מחשבות שתארת כ"סטמיות שלא מועילות בכלום"

אני כן מתבאסת כשמישהו מת שזאת לא הייתי אני.

ובבקשה מתוקה, בלי סיסמאות ריקות שאת בעצמך לא מבינה.

חחחח את מצחיקה אותי בל"חית!!

(זה לא אותו אחד שפתח את השירשור)

גמלי יש מלא פעמים דברים כאלה ואז אני חושבת שת'כלס אם אני לא אמות אז יהיה לי ממש כיף בחיים ושם למעלה כבר אין מושגים כאלה של כיף אינלהם דבר כזה של להנות.

ששמעתי הרבה פעמים ממרים פרץ.שהיא אמרה שהיא רוצה לשאול את כל החיילים שנהרגו בצה"ל דבר אחד:"אם הם ידעו את כל מה שאמרו עליהם בשבעה..."

לפעמים אני רוצה למות רק בשביל לשמוע מה האנשים הצבועים אומרים עלי בהלוויה!!!!!

לפעמים אני רואה בהלוויות אנשים שמתחילים להקריץ (סורי על הבוטות) כל מיני תכונות שמעולם לא היו בנפטר...!!!!!

אני פשוט מדמיינת את ההלוויה שלי, ובא לי לצאת מהקבר ולומר להם רק:

איפה הייתם כשהייתי עדיין בחיים????? אם אתם חושבים שאני כ"כ נפלאה למה בחיים לא אמרתם לי את זה?!?!??????? ולמה לעזאזל אתם פתאום משחקים אותה אם עד עכשיו התנהגתם זבל!?!????????

את רוצה לשמוע את כל הדיבורים,

כדי להכיר את הטוב שבך.

שאת עוד לא מכירה כרגע...

לא חבל לדעת כמה טוב יש בך רק אחרי שאתה מת?

תחפשי אותו כבר עכשיו.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...